גליוני הש"ס מועד רצא

וכל כך למה כדי לערבב כו' עכ"ל נ' כוונתו דגם ריבוי תקיעות דר' אבוה הם כדי לערבב כו' וזהו דגירסתו בהך דר' יצחק וכל כך למה היינו דהם ב' קישיות למה תוקעין מיושב ומעומד ועוד כל כך למה היינו ל"ל ריבוי תקיעות כל כך תשר"ת תש"ת תר"ת ועל שניהם התי' כדי לערבב כו' וכן מצאתי מפורש גם ברוקח סי' ר"א וז"ל אבל ה' תקיעות התקין ר' אבוה בקיסרי ובתרועה היו מספקין אם היא שברים או תרועה ממש והוצרך לתקן בכל ענייני ספיקות פן יבא השטן בעניין אחר עכ"ל ומבואר דמעיקר הדין לא הי' ר' אבוה חושש לאלו הספיקות רק מחשש פן יבא כו' וצ"ל הטעם כדברי ר' האי ז"ל דכולם תרועות לפי האמת בין גנוחי ובין ילולי והיו חילוקי מנהגות מקומות בזה תחלה וכלם יצאו וכמ"ש הראשונים ז"ל בשמו

שם שמע תשע תקיעות כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ש"ו

שם ב' אסדר ברכות שמע להו, נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי פ"ו וז"ל מה שאמרו כשם שש"ץ חייב כך כל יחיד ויחיד חייב ר"ג אומר כו' דברים אף הם אמורים על תפלת הלחש שעלי' היו התקיעות כו' עכ"ל והוא מקור למנהג הספרדיים לתקוע גם בתפלת הלחש ואולם ברוקח סי' ר"ג ראיתי וז"ל במדרש א"ר פנחס למה אין תוקעין אלא בתפלת המוספין אלא בשעה שהם עומדים באימה בדין יהו מלאים מצוות כרמון שקראו את שמע והתפללו תפלת השחר וקראו בתורה והתפללו מוסף אז יזכו בדין עכ"ל ומשמע דאין תוקעין בלחש אם לא שנאמר דכיון שהתחילו להתפלל מוסף קרי לי' והתפללו מוסף

שם כי נהירנא לך, נ"ב ס"א נחירנא והיינו לסימן וכפירש"י וכזה בגיטין ס"ח א' נחר לי' ר' חסדא ופירש"י עשה לו סימן

שם לא אמרו אלא בחבר עיר, נ"ב ע' רש"י שכ' חבורת ציבור אבל יחיד מברך את כולו וע' סדר ר' עמרם גאון שכ' וז"ל ויחיד במקום שאין שליח ציבור מתפלל שבע ברכות ואומר עלינו לשבח ולאחר שסיים תפלתו תוקע תשר"ת תש"ת תר"ת בד"א בשלא הי' חבר עיר אבל הי' חבר עיר שומען על סדר ברכות כו' עכ"ל נ' כוונתו דדווקא אם לא הי' אותו היחיד חבר עיר היינו חכם העיר אבל אם הי' חכם העיר שומען על סדר ברכות וקמפרש הך דחבר עיר דכאן על חכם העיר לא על ציבור והוא כהך דחבר עיר דמגילה כ"ז ב' דפירושו חכם העיר ע"ש והטעם נ' דחכם העיר חשוב כמו ציבור וכזה מצינו בכמה דוכתי עמ"ש בגליון ברכות י"ב ב'

שם כשם שמוציא כו', נ"ב כלומר מגו דמוציא לשאינו בקי מוציא נמי לבקי אבל כולן בקיאין אין מוציא אותן, שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קי"א וע"ש

שם א"ר יוחנן מודין חכמים לר"ג ורב אמר עדיין היא מחלוקת, נ"ב כזה פליגי ג"כ בקידושין נ"ג א'

ל"ה א' ושל יה"כ. נ"ב פ' יום הכפורים של יובלות, כן הוא בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' רפ"ה וכן הוא בחידושי הר"ן כאן ד"ה אלא משום דאוושי ברכות

שם אפי' כו' ולא מיבעי' כו', נ"ב ע' שו"ת מהרי"ל סי' צ"ז דלכאורה לפי דבריו יש סברא מיוחדת בתפלה שיוצרכו הציבור שהש"ץ מוציא אותם להיות בביהכ"נ מטעם דתפלה במקום קרבן ובקרבן בעי' עמידת הבעלים על הקרבן כדאמרי' שלהי תענית עש"ה במהרי"ל ואפי' נימא דבעלמא אפי' מחיצה של ברזל אין מפסקת כו' מ"מ בתפלה ראוי שתהי' מחיצה הפסק בין הש"ץ למי שמוציא אותו כיון דע"י הפסק המחיצה עכ"פ אינו עומד על גביו וע' תוס' סוטה ל"ח ב' ד"ה מחיצה ופסחים פ"ה ב' ד"ה וכן: תענית

ב' א' הואיל ואין הגשמים אלא סי' קללה בחג, נ"ב גי' הרי"ף הואיל ואין הגשמים סי' ברכה בחג

שם תוד"ה מאימתי כ' שמיני דלא יתבון בסוכה כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים רל"א

שם ב' דאמר מר כו', נ"ב ע' רש"י וע' ספרא אמור הובא בילקוט שם רמז תרמ"ט שאם קדמו נסכים לזבח פסולין וע' תוספתא סוכה פרק ג' דמי החג חייבין עליהן משום פיגול וע"כ דחשיבי באין עם הזבח ואתי אליבא דר"מ דזבחים מ"ג א' ומ"ד א' עש"ה וא"כ ממילא אין להביאן קודם לזבח וצע"ק וע' ירושלמי סוכה פ"ד ה"ו הקדימן לזבח מה הן ניסכן בלילה מה הן כו'

שם לרצות על המים, נ"ב בס' הפרדס לרש"י סי' קפ"ט כ' כדאמרי' ד' מינין אלו מרצים על המים כברכת כהנים של ישראל עכ"ל וע"ש שכ' משום זה דצריך להיות ששים עלים בלולב כנגד ס' אותיות דברכת כהנים וע"ש סי' קע"א דכ' גם בתקיעות דר"ה דהם כנגד ברכת כהנים ע"ש

שם מכאן רמז לניסוך המים כו', נ"ב ע' רמז לניסוך המים בערכין י"א א' בקרא דירונו בגאון ד' צהלו מים לפי' המהרש"א בח"א שם ע"ש

ג' א' זימנין דקרו לי' בשמי' וזימנין דקרו לי' בשמי' דאבא והא מקמי דליסמכוה והא לבתר דליסמכוה, נ"ב מעין זה סנהדרין מ"א ב' כי הוה למד בן זכאי הוה קרי לי' כו' כי הוה לימד הוה קרי לי' ר' יוחנן בן זכאי

שם ב' דאתא רזיא, נ"ב כל' זה לקמן י"ט ב' וע"ע סנהדרין מ"ה ב' דתיתי מרזיא וכן במכות כ"ג א' דתיתי מרזיא ע"ש בגליון גי' זאת והיא העיקרית כמש"ש בגליון

ד' א' צורבא מרבנן, נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' ק"ב דכ' וחילוק יש בין צורבא מרבנן ובין סתם רבנן ותלמיד חכם דצורבא מרבנן פי' החשוב שבהם ולשון צורבא פירושו שנגמר כל צורתו ונתמלא תורה כדאמרי' פ"ק דביצה הני ביעי דצריבו פי' שנגמרו ומעלו טפי משאר ביעי כו' ובגליון שם כ' אח"כ מצאתי איפכא רפ"ק דתענית דפירש"י צורבא מרבנן בחור חריף אבל ת"ח זקן קרי לי' ההוא מרבנן עכ"ל

שם ב' גברא אגברא קרמית, נ"ב ע' מסורת הש"ס וכזה עוד ביבמות י"ח א' דר' גמליאל אדר' מאיר קרמית

שם תוד"ה הא לו וד"ה והא להו, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' מ"ה

ה' א' רבא אמר כיון שהתחיל שוב אינו פוסק, נ"ב קצת דמיון במועד קטן כ"א א' רבא אמר כיון שהניח שוב אינו חולץ וגוף הך דכאן הוא מעין דוגמא לדברי שו"ת הרא"ש כלל י"ב אות א' למש"ש אבל לילה שבנתיים אסור כיון שהתחיל נדרו תו לא פקע כו' עש"ה

שם עד מתי שואלין את הגשמים ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח רמ"א עד שיצא ניסן כו', נ"ב כזה מחלקותם בנדרים ס"ב ב' לעניין נודר עד שיפסקו גשמים ע"ש

שם עשרין וארבע שביקא להו, נ"ב אולי הפי' עפ"י ירושלמי סנהדרין פ' חלק הלכה ה' לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כתות של מינים כו' ע"ש ומדקרי להו כ"ד כתות