גליוני הש"ס מועד רצ

ל"ב א' רחמנא אמר אידכר, נ"ב ע' חידושי הר"ן דכ' רחמנא אמר לאו דווקא דהא כל הני ברכות מדרבנן בעלמא נינהו כו' אלא משום דרבנן תקנוהו ואסמכינהו אקראי כו' ודכוותה הא דאמרי' בפ"ק אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות עכ"ל וע' תוס' ב"מ צ"ב ב' ד"ה לא זכי לי' רחמנא דכ' לאו דווקא נקט רחמנא דמדרבנן הוי מציאת קטן ושכרו לאביו אלא כלומר לא זכי לי' רבנן וריב"ן גריס לא זכו לי' רבנן א"נ נקט רחמנא משום בתו דמה"ת מעשי ידי' שלו כו' עכ"ל ואולם בהך דב"מ הוא דרבנן שאין לו אסמכתא בקרא ולא דמי לכאן דיש לו אסמכתא ושייך טפי ל' רחמנא וע"ע ב"ב י"א א' אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע אתה אמרת כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא ע"ש ברש"י דמשום דיש ללמוד דבר זה מקרא דקול דמי אחיך דדרשי' דמו ודם זריעותיו קאמר אתה אמרת ע"ש ואין זה מדוקדק כ"כ דזהו רק דרש ונלמד מקרא אבל אין מתיישב ע"ז ל' אתה אמרת כל המקיים כו' כיון שלא נאמר כל' זה בתורה זולת אם נאמר דכיון דאיתיהיב קרא למידרש כמאן דאיתמר בהדיא דמי כהך דסנהדרין פ"ט א' כיון דאיתיהיב ק"ו למידרש כמאן דאיתמר לי' דמי ואולם לענד"נ פשוט דכיון דנאמר ל' זה ממש במשנה דסנהדרין ל"ז א' וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא והקב"ה מסכים על דברי חכמים והויין דברי חכמים דברי השי"ת ושפיר שייך ל' אתה אמרת כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא כיון שנאמר במשנה דסנהדרין כך והוא כהך דאמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות כו' הואיל וחכמים אמרו כך

שם דהואיל ואישתני אישתני, נ"ב דוגמתו בבא בתרא ט"ו א' וע' מה שדימה לכאן בשו"ת מהר"י ברונא סי' ט"ז

שם מפני מה לא נאמר שבתון שבתון שבו פתח הכתוב תחלה, נ"ב ע' פירש"י דכ' דהמלאכה עיקר וע' תוספתא פרק ב' ששם נאמר מפני מה לא נאמר שבתון שבתון שכן הוא פוגע בשביתה ראשון ונ' הכוונה דהשביתה חלה מיד כשקידש היום משא"כ מלכיות זכרונות ושופרות וקידוש היום דנאמרים ונעשים אח"כ והוא כהך דברכות נ"א ב' וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא

שם כנגד שבעה רקיעים, נ"ב כזה מנחות ל"ט א'

שם רש"י ד"ה בני אלים לישנא דתקיפי כמו ואת אילי הארץ לקח, נ"ב כוונתו לגמ' יבמות כ"א א'

שם ב' וותיקין, נ"ב ע' פירושו ברכות ט' ב' רש"י ד"ה ותיקין

שם א"ה הלל נמי כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים רכ"ה

שם מכלל דבר"ה ליכא הלל מ"ט, נ"ב ע' מהרי"ל ה' ר"ה עוד טעם מפני שנאמר בהלל כי הצלת נפשי ממות ואין יכול לומר כן בר"ה כי החיים תלוים ועומדים עד יום כפור והקשה שם ע"ז דא"כ נימא בדילוג של אותו פסוק כמו בר"ח שאומרים אותו בדילוג ע"ש ויותר מזה יוקשה דהא ר"ה הוא גם ר"ח וא"כ עכ"פ הל"ל הלל כמו בר"ח ואז ממילא הי' אותו פסוק מדולג וגם לפי הטעם שלו יוקשה עוד מדוע אין אומרים הלל ביוה"כ דישראל מובטחין שהי' הגמר דין לחיים כמבואר במדרשות והרי הש"ס כאן שואל טעם גם על יוה"כ

שם מפני מה כו', נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' ר"ד

שם מ"ט שופר עשה הוא כו', נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' קט"ו וע' נימוקי מהרמ"מ שבסוף שו"ת מהרי"ו בעמוד האחרון שכ' וז"ל דין דגואלי הדם רדפוהו עד חובה והשיגוהו כדין עשו שנקמו נקמת אביהם כו' ועל מה שהלכו חוץ לתחום בשבת כדי לנקום אביהם ומה רציחה שהיא אב מלאכה דוחה שבת ק"ו מעבודה לולי שכתב לא תבערו אש כ"ש תחומים דרבנן עכ"ל הרי דאע"ג דכתי' קרא דלא תבערו לומר שאין מיתת הרוצח דוחה שבת ואפי' יו"ט אינו דוחה כמבואר בסנהדרין ל"ו א' מ"מ דוחה לאיסור תחומים דרבנן ואולי שאני הכא דמסברא לא דחי דאין עדל"ת ועשה לכן לא דחי גם לתחומין דרבנן דהוא עול"ת דרבנן ורק ברציחה דהי' דוחה מסברא מק"ו מעבודה ורק מגזה"כ דלא תבערו הוא דלא דחי לכן לגבי תחומין דרבנן דליכא קרא נשאר כסברא החיצונה ודחי ולפי"ז למ"ד דיו"ט ל"ת גרידא ושריפת קדשים וכן מילה שלא בזמנה מגזה"כ הוא דלא דחו יו"ט ע' שבת כ"ד ב' אזי ידחו שפיר לאיסור תחומין וה"ה דשופר יש לו לדחות לאיסור תחומין וא"כ תיקשי עלייהו ממשנה דכאן וע' תוס' כתובות ז' א' ד"ה מתוך דשריפת חמץ אין דוחה לאיסור מוקצה דרבנן ע"ש ולמאן דאמרי הנ"ל לסברת מהרמ"מ הנ"ל יש לו לדחות ג"כ לאיסור מוקצה ובאתי רק להעיר

שם תוד"ה בשעת כ' ואעפ"י שבטלה כו', נ"ב ע' תה"ד ח"ב סי' מ' וע' ס' הפרדס לרש"י סי' ב' מש"ש ואע"ג דבזה"ז אנו אומרים בתוך י"ח ברכות כו' קדושה שבתוך ובא לציון גואל לא בטלוה כו' וע"ש סי' ד' טעם על מה שאין אומרים בקדושה דשחרית פעמים באהבה שמע אומרים ע"ש וצ"ע דמאי שנא מהך דסי' ב' הנ"ל וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' א' ד"ה ולפי מה שנראה לי מסוגיות הגמ' דקריעת הגט עתה אינו מעיקר ההלכה דכיון דהוזכר בגיטין ס"ד א' רק בשעת השמד לכן אין לו לנהוג עתה ויל"ע ג"כ דכיון דהי' כן בשעת גזיר' ראוי שלא יובטל וע' ראבי' סי' קע"א דתי' קישית התוס' דכאן דיש כאן עוד סברא לתקוע במוסף כי היכא דבמקדש תמיד של ר"ה שחרית הי' קרב בשיר של חול ולא נזכר עניין היום והתרועה רק במוסף שהיו אומרים הריעו ע' לעיל ל' ב' וע"כ כיון דתפלות במקום תמידין תקנום לכן יש לתקוע גם עתה רק במוסף וע"כ נהי דסברא דזריזין מקדימין כו' אלימא טפי מ"מ אחרי שביטלוה מפני הגזירה העמידוה כבראשונה כמו שהיו עושים בזמן הבית ר"ל דהעמידו המנהג שנהגו בזמן הגזיר' דהוא כבראשונה כמו שהיו עושים בזמן הבית ולא רצו לבטלו עוד אחר שנהגו בו יען יש גם לו סברא וטעם דהוא דומה לזמן הבית [ויש שם מגיה בראב"י' שהגיה והוסיף תיבת ל"א עבור של"א הבין הכוונה]

ל"ג ב' סדר תקיעות שלש של שלש שלש, נ"ב ע' רוקח סי' ר"א וז"ל סדר תקיעות ג' של ג' ג' שהרי שטן בג' עניינים יורד ומחטיא עולה ומקטרג יורד וממית כנגדם תיקנו ג' תקיעות של ג' ג' לכפרה עכ"ל ז"ל ולפי סדרו פשוטה לפני' לכפר על החטא ותרועה לבטל הקטרוג ופשוטה לאחרי' להפוך מות לחיים וכן הג' סדרים

שם כך כל יחיד ויחיד חייב, נ"ב א שו"ת הר"י מגא"ש סי' פ"ו

שם שליח ציבור מוציא את הרבים ש חובתן, נ"ב ע' ברוקח סי' רי"ח דכ' וז"ל ואעפ"י שש"צ מוציאו מצוה מן המובחר שיהא היחיד מתפלל בעצמו שיש בהם כמה מילי דרחמי כייף איניש לבי' ומכוון אבל אהבה רבה דאית בה רחמי דתורה מנוה לשמוע עכ"ל וצריך ביאור

שם כשלשה שברים, נ"ב ברוקח סי' ר"ב בשם מורו דבספרים ישינים אין כתוב שלשה שברים רק שברים סתם והילכך אם תקע שני שברים יצא ע"ש

שם בחודש השביעי שיהיו כל תרועות של חודש שביעי זה כזה, נ"ב כעין זה פסחים צ"ו א' בחודש זה שיהיו כל עבודות של חודש זה כזה

ל"ד א' איתקין ר' אבוה כו', נ"ב בבה"ג ה' ר"ה בתר דהביא דברי ר' אבוה כ' וכל כך למה כדי לערבב את השטן דא"ר יצחק מפני מה תוקעין בר"ה מ"מ תוקעין גזה"כ היא אלא מ"מ תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין