גליוני הש"ס מועד רפו

מיום לילה ורק לעניין קידוש דהקידוש מפאת דכי קדיש יומא מהתחלת חלות קדושת השבת ויו"ט צריך לקדש ע' פסחים ק"ו א' וע"כ שפיר כיון דחלה הקדושה כבר ע"י קבלת התוספת מיד מתחיל זמן הקידוש ודו"ק היטיב

כ"א א' יומא רבה, נ"ב י"ל דנקרא כן ע"ש היותו גדול באיכות מכל הימים דלבני אדם נחשב גם איסור מלאכה דיוה"כ חמור משבת כמבואר בתוס' חולין ק"א ב' ד"ה הזיד ואף לפי האמת דשבת חמור דבסקילה מ"מ היינו רק איסור מלאכה אבל עצם היום י"ל דגדול באיכותו משבת מפאת היות בו גם חיוב עינוי ובכרת והוא ג"כ יום כפרה וע' מדרש עה"כ ימים יוצרו ולא אחד בהם והובא בילקוט שם דיש מ"ד שם דזה יוה"כ הרי דיוה"כ יום מיוחד למ"ד הנ"ל מכל הימים ואף מן השבתות וי"ל עוד דנקרא יומא רבה דהיינו יום גדול עפ"י ס' הפרדס לרש"י סי' י"ז דכ' בטעם שנקרא שבת שלפני הפסח שבת הגדול לפי שהחכם דורש ה' פסח ושוהין העם הרבה בביהכ"נ ונראה להם היום ארוך וגדול וע"כ קראו שמו גדול שכן מנהג בני אדם שאין הולכין לכאן ולכאן כל היום אלא יושבין במקום אחד כו' לומר כמה זה יום גדול עכ"ל וע"כ גם יוה"כ דממהרין לבוא ומאחרין לצאת ואין זה בשום יום כמבואר במגילה כ"ג א' והטעם משום דנפיש סידורא דיומא ע"ש ע"כ נקרא גם יוה"כ בפי בני אדם יום גדול ושוב ראיתי במהרי"ל ה' פסח וז"ל וזהו אחד מן הטעמים שנקרא שבת הגדול על דרך שנקרא יום כפורים צומא רבא לפי שמאריכין בו בתפלה ובתחינות כך מאריכין שבת הגדול בדרשה כו' עכ"ל והנה ממה שנקראת מס' יומא בשם יומא סתם משמע דיוה"כ נקרא ג"כ סתם יומא ויש גם לזה טעם עפ"י הב"ר עה"כ ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד ע"ש דיש שם מ"ד דזה יוה"כ וע"כ כיון שיוה"כ רמוז ביום הראשון שבעולם לכן נקרא סתם יומא כמו שנקראת מצות מילה אמיר' סתם הואיל וקדמה לשאר אמירות כמבואר ברש"י שבת ק"ל א' ד"ה שש אנכי

שם מדמהריא, נ"ב נזכר מקום זה במנחות פ"א א' ושם נאמר נאמר דמהוריא

שם ב' ובהן מתקנין כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' י"ד והוא רק סניף בעלמא אבל אינו אפי' דמות ראי' וגם גוף דבריו תמוהים בעיני במש"ש ואם יאמר האומר למה נצרך לקבל העדות בב"ד הלא משיאין עפ"י עד מפי עד כו' ע"ש מש"ש בזה ודבריו תמוהים דאכתי אמאי צריכין לשמוע בתורת ב"ד הלא יכולים הדיינים המובהקים ויודעים מה צריך לישאל לשאול ממנו הדברים בתורת עדים ויעידו הם אח"כ לפני ב"ד אחר וז"פ

שם מעשה שעברו יותר מארבעים זוג, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' קל"א וקל"ב

שם נמצאת מכשילן לעת"ל, נ"ב יומא ע"ז ב', קידושין ל"ג א'

כ"ב ב' מאי אחר זוג אחר, נ"ב דוגמת זה קידושין ע"ו ב' מאי עוד אחת זוג אחת ובזבחים ע"ז ב' מאי אחד זוג אחד

שם ר' נהוראי סהדא אחרינא הוה בהדי' והאי דלא חשיב לי' משום כבודו של ר' נהוראי, נ"ב במסורת הש"ס ציין גיטין ה' א' וע"ע דוגמא לזה סנהדרין י"ד א' ר' יהודה בן בבא אחריני הוו בהדי' והאי דלא חשיב להו משום כבודו דר' יהודה בן בבא וע"ע ריטב"א כתובות כ"ח ב' ד"ה אזל ואסהיד כו' וז"ל פי' ואחר הי' עמו דהא לר' יהודה אין מעלין לתרומה אלא עפ"י שנים ומשום כבודו הוא דלא חשיב לי' עכ"ל שוב ראיתי בגליון הגרע"א ז"ל כאן דהביא הך דסנהדרין וע"ע שו"ת הלכות קטנות סי' ל' דכ' ג"כ דאין ללמוד דאב יכול להסמיך בנו בשחיטה מהך דפ"ה דסנהדרין נקיטנא רשותא מאבא מארי דאפשר דשם אחרים הוו בהדי' והאי דלא חשיב להו משום כבודו עכ"ד וע"ע יבמות מ"ו א' מסרי' ניהלייהו לרבינא ולר' אחא ברי' דרבא וע"ש בחידושי הרמב"ן דכ' דבהכרח הי' עוד אחד עמהם דטבילת עבדות הוא טבילת גירות וצריך שלשה אלא דלא חשיב לי' ע"ש וצ"ל ג"כ דמשום דלא הי' חשוב כמוהם דהיו אמוראים ומש"ה לא חשיב לי' משום כבודם וע"ע ב"ב ח' ב' תוד"ה כי הא דרבא אכפיי' דכתבו אחר הי' עמו דאין עושין שררה על הציבור פחות מב' ולא חשיב לי' מפני כבודו של רבא עכ"ל

שם מאתים זוז נתונין לך כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' קמ"ה

כ"ג א' וליעביד בין אמלא ובין אחסר וכי מיקלע ר"ח בע"ש לא ליעביד כלל כו' אפ"ה אתי למיטעי אמרי האי מלא הוא והאי דלא עבדי איתנוסי הוא דאיתנוסי, נ"ב דוגמתו כתובות ט"ז ב' ניעביר קמי בתולה וקמי בעולה לא נעביר כלל זימנין דתפסה מאתים ואמרה אנא בתולה הואי והאי דלא עברו קמאי איתנוסי הוא דאיתניסו

שם כי אתא ר' דימי אמר הוסיפו עליהם. נ"ב כל' זה ע"ז י"א ב'

שם תוד"ה משום כ' ורגילין לומר כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רמ"ד

שם ב' מאי גולה כו' זו פוממדיתא, נ"ב שעיקר ישיבת בבל שם הית', רש"י סנהדרין ל"ב ב' ד"ה לגולה ונ' הכוונה דכיון דעיקר ישיבת בבל שם הית' לכן היא עיקר הגולה וע"כ נקראת גזלה סתם

כ"ד א' ראב"צ אומר כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים ר"י

שם שכבר קידשוהו שמים, נ"ב כל' זה סנהדרין י"ז א' כבר קידשך שמים

שם תוד"ה אכסדרה כ' עולם דומה לאכסדרה, נ"ב יש להמליץ הכוונה דכל העולם מוקף מים אוקיינוס וחשוב מחיצה ע' עירובין כ"ב ב' אך נודע מ"ש הפוסקים לעניין עירוב דאם נקרשים הנהרות בימי הגשמים בטלה המחיצה ואסור לטלטל עכ"פ באותן שבתות והנה רוח צפון של אוקיינוס הוא ים נקרש תמיד וכך שמו בלע"ז מאר גלאציאל והרי שם לפי"ז בטלה המחיצה כל השנה נמצא רוח צפון דייקא של העולם פרוץ בלי מחיצה, שאילת יעב"ץ סי' ז' והוא רק דרך צחות כי אין להלום זה בגמ' ב"ב כ"ה ב'

שם ב' כדרך שעשו כו, נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' ס"ח מה שדן מכאן כיוצא בזה לביהכ"נ ע"ש

שם רבים שאני, נ"ב ע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' ס' וע' שו"ת ח"צ סי' י"ד

כ"ה א' כשבאו ליבנה קיבלן ר"ג, נ"ב ע' פיה"מ להרמב"ם הטעם דאומרם ראינוה שחרית במזרח לא שייך כלל להעדות דלא חייבתנו תורה לשואלם על שחרית רק על ערבית אם נראית בו או לא וע"כ העדתם על שחרית אין לו תורת עדות כלל ואין משגיחין בו כלל ע"ש וע' מה שדן מזה בשו"ת ח"צ סי' מ"ד עש"ה

שם וקיבלן ר"ג, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים רל"ג

שם פעמים שבא בארוכה כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"א ס ק"ד

שם אתם אפי' שוגגין אתם אפי' מזידין כו', נ"ב ע' תה"ד ח"ב סי' קט"ז דכ' על יו"ט של גליות וז"ל א"כ מדרבנן קרוים ימים טובים כו' דיש כח ביד חכמים לעשות יו"ט חול או חול יו"ט מאשר תקראו אותם קרי בי' תקראו אתם עכ"ל וע' לעיל כ"א א' תוד"ה לוי בסה"ד

שם בל' הזה אמר לו עקיבא ניחמתני ניחמתני, נ"ב כזה מכות כ"ד ב':