גליוני הש"ס מועד רס

י"ז א' וכן חצר שהיא מוקפת אכסדרה, נ"ב כל' זה אהלות פי"ד מ"ד

שם תוד"ה אלו כ' דלא אמרי' לבוד להחמיר, נ"ב ע' מהרי"ל ה' סוכה וז"ל אמר מהר"י סג"ל כשמסככין הסוכה על הלט"ש של בית אין לחוש אי רחב בנתיים פחות מג' טפחים דלא אמרי' כה"ג לבוד להאסר משום דסכך כשר רבה עליו ומבטלו עכ"ל וצריך ביאור וע' שו"ת ח"צ סי' נ"ט

שם ב' רש"י ד"ה אלא לדידכו כ' היינו טעמייכו כו', נ"ב וע' רש"י ד"ה הקדום ומתבאר מדברי רש"י דסכך פסול דפוסל בד' טפחים לאו הל"מ היא רק סברא וע' לבוש סי' תר"ל סעי' א' חשב שם סכך פסול דפוסל בד' טפחים בין מילי דהל"מ עש"ה וצ"ע

י"ח א' ואידך שאני הלכות טומאה דהכי גמירי להו, נ"ב ברוקח ה' פסח סי' רצ"א כל שכן דמטומאה לא גמרינן דהלכות טומאה הילכתא גמירי לה ולא גמרינן מינה ובפרק א' דסוטה נמי אמרי' שאני הלכות טומאה דהכי גמירא להו ור' שמעון הגיה כן עכ"ל ומ"ש דסוטה הוא ט"ס וצ"ל דסוכה ומשמע מדבריו דהי' כאן גירסא אחרת ולא הביא נוסחתה

שם רבי פריש, נ"ב כזה בכורות כ"ב א'

שם ב' לימא אביי ורבא כו', נ"ב קצ"ע דאיך אפשר לומר דלגמרי לית לי' לרבא פי תקרה יורד כו' ואפי' היכא דלהכי עבידי הא בהדיא ס"ל לרבא דפי תקרה יורד כו' בשבת צ"ט ב' ע"ש תוד"ה זרק

י"ט ב' טיט הנרוק יוכיח כו', נ"ב ע' רש"י נזיר ס"ה א' ד"ה ורובע עצמות למלוא תרווד רקב ע"ש וא"כ כיון דגבי טומאה מצינו כזה צירוף במה שבעצמו אינו מטמא ע"כ גם בטהרה ראוי לומר כן כעניין כאיסורו כך היתירו ע' גליון ע"ז ע"ג ב' וא"כ אין ראי' מטבילה דהיא טהרה לכשרות דסוכה עיין

שם מחצלת קנים כו', נ"ב ע' כלים פי"ז מי"ז

כ' א' משום אביו, נ"ב בתוספתא פ"א איתא משם אמו

שם הריני כפרת ר' חייא ובניו, נ"ב דוגמתו נגעים פ"ב מ"א ר' ישמעאל אומר בני ישראל אני כפרתן ובקידושין ל"א ב' הריני כפרת משכבו וביומא כ"ג א' הרי הוא כפרתכם ובתוספתא שם פ"א אי' אני כפרתכם ובירושלמי ע"ז פ"ד הי"א אני כפרת ר"ש ובתוס' כתובות ק"ה ב' ד"ה כי בשם התד"א דת"ח כפרה להם לישראל בכל מקום מושבותיהם ובסנהדרין י"ח א' אנו כפרתך

שם ב' ולפי דרכינו למדנו, נ"ב כל' זה עדיות פ"ב מ"ג לפי דרכך אתה למד וצע"ק דשם לא שייך הא דאמר כאן כ"א ב' דקמ"ל דאפי' שיחת תלמידי חכמים כו' דשם הא איירי בעדות של הלכה ממש לא בשיחה

כ"א א' שמא יוציא ראשו או אחד מאיבריו, נ"ב כעין זה נזיר נ"ה א' שמא יוציא ראשו ורובו לשם ובחולין ע"ב א' שמא יוציא ולד ראשו חוץ לפרוזדור ובר"ה כ"ח א' זימנין דמפיק רישי' כו'

שם ב' שאפי' שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד, נ"ב מעניין זה עירובין נ"ד ב' שיחו אלו בעלי תלמיד שכל שיחתן דברי תורה

כ"ב א' מאי מדובללת כו', נ"ב ע' ר"ש כלים פי"ז מי"ז מן התוספתא היו דבלילים יוצאים כו' ע"ש וכזה שם בר"ש פכ"ח מ"ח מן התוספתא ע"ש

שם ב' וב"ה מכשירין, נ"ב בס' הפרדס לרש"י ה' סוכה סי' קפ"ח כ' ואם עושה חשוכה כמו בית ואין כוכבי חמה נראין מתוכה פסולה עכ"ל וצ"ע

כ"ג א' הא נמי מדאוריתא מחזא חזיא כו', נ"ב כבר האריכו ז"ל בזה וגם אני הארכתי בכללים שלי מאוד בעזה"י וכעת ראיתי עוד בתוס' הרא"ש ברכות כ"ג א' דכ' ומ"ס גברא חזיא הוא דכיון דלא אסרה תורה במי רגלים אלא כנגד העמוד בלבד ורבנן הוא דאחמור מש"ה חשוב חזיא ע"ש ולפי"ז הוא פלוגתת ר' חסדא ור' המנונא אי איסור דרבנן חשוב חזיא או לא עש"ה ותבן וע"ע מ"ש בכאן בשו"ת ח"צ סי' ק"נ

שם תוד"ה ולמאן דאמר שמא תמות כו' מ"מ אביי אליבא דר"מ כו' כ"ש דיש לו לחוש לשמא תברח כו', נ"ב ע' מהרש"א וע' שו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' ל"א ושם ח"ג סי' נ"א

שם ב' הא ר"מ דלא חייש למיתה הא ר' יהודה דחייש למיתה, נ"ב הארכתי בכללים ובתשובה בעניין חיישי' למיתה וע' שו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' כ"ט ועוד שם סי' ל"ד וע' אריכות ג"כ בשו"ת חכם צבי סי' מ"א ועוד שם סי' ק"ו וע' שבועות ל"ז ב' עדים עבידי דמייתי כו' וע' בירושלמי שם פ"ה ה"א למה משום שמצויין למות כו' וע' ב"ב ק"מ א' או דילמא כיון דאילו מתה לית לה ממעטה עש"ה וע' רשב"ם ב"ב צ"א א' ד"ה כדרבה בר ר' הונא דכ' אהך דהיו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו דהוא מחשש שמא ימותו הבנים שמילדותו עש"ה ועמ"ש בגליון גיטין כ"ח א' וב' ומ"ש על הגליון שם ל' ב'

כ"ד א' שמא יבקע הנוד, נ"ב כל' זה ע"ז ל"ב א'

שם מעלה עשו בכפרה, נ"ב כעין זה פסחים כ"ו א' מעלה עשו בבית קדשי הקדשים ובכתובות י"ג א' מעלה עשו ביוחסין וע"ע יומא ג' ב' ז' ימים קודם שריפת הפרה מעלה בעלמא וכזה שם ד' א' וח' א' ובזבחים קי"ג א' מעלה עשו בפרה ובפסחים ל"ד ב' עבוד רבנן מעלה כו' ע"ש כל הסוגי' וע"ע עניין מעלות בחגיגה י"ט א' וב' וכ' א' וכ"א ב' וכ"ב א' וב' וביומא מ"ד ב' וע"ע מעילה ח' ב' מעלה עשו בקדשים ובסנהדרין ס' א' ומעלה הוא דעביד רבנן וע"ע מעלת פרה עירובין נ"ח א' תוד"ה בחבל וע"ע רש"י תמורה ל"ג א' ד"ה מתו תמימים יקברו ושם ב' ד"ה משום דחזו להקרבה וע"ע ריטב"א נדה ה' א' ד"ה לחומרא מוקמי' וע"ע חידושי הרמ"ה סנהדרין קי"ב ב' ד"ה ותרומות ירקבו דכ' דמדינא בעיין שריפה ורבנן הוא דעבדו להו מעלה דכיון דאיקרי קודש ליכא לזלזולי בהו ומש"ה ירקבו וע"ע בעה"מ שלהי פ"ק דפסחים דכ' וההיא דתני' סכין שנמצאת בי"ד שוחט בה מיד ובי"ג שונה ומטביל דאלמא צריך הזאה כטמא מת מעלה היא לקודש כו' וע"ע רמב"ם פ"ב מאה"ט ה"ח טריפה שנשחטה אעפ"י שהיא טהורה מה"ת אם נגע בה הקודש נטמא מד"ס וזו מעלה יתיר' שעשו בקודש וע"ע רש"י כתובות כ"ו א' כ' אהך דנפק עלי' קלא דבן גרושה כו' ואחתיני' שמעלה היא לכהונה ע"ש

כ"ה א' פרט לעוסק במצוה, נ"ב ע' גליון הרי"פ וע"ע שבת י"ט א' בד"א לדבר הרשות אבל לדבר מצוה שפיר דמי ע"ש ברי"ף דכ' דהוא מטעמא דעוסק במצוה פטור מן המצוה והביא הך דכאן

שם ב' אם נושאי ארונו כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב אלפים רכ"ב

שם ביום ההוא אין יכולין כו', נ"ב ע' ס' קרבן חגיגה סי' ב' ועוד שם סי' כ"ט

שם כל שבעה, נ"ב אולי רב לטעמי' דס"ל בסנהדרין כ"ט א' לעניין עדות דכל שבעה הוי שושבינות משא"כ לרבא דס"ל שם דמיום ראשון ואיליך בטלה שושבינות וכשר לעדות ע"ש אולי גם לעניין סוכה חייב השושבין בסוכה מיום ראשון ואיליך ולפי"ז יל"ע על הפוסקים שפסקו כאן דין זה ופשוט מפאת דאין חולק כאן בזה על רב ואולם להנ"ל יל"ע דרבא פליג לעניין שושבין מיום ראשון ואיליך וראוי להיות הלכה כרבא דהוא בתרא

שם אין שמחה אלא במקום סעודה, נ"ב דוגמתו מ"ק ט' א' אין שמחה בלא אכילה ושתי'

כ"ו א' הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום כו', נ"ב