גליוני הש"ס מועד רנז

בדאוריתא ע"ש כזה ג"כ במנחות ל"ח ב' ועוד בכ"ד הבאתים בחידושי וע' לבוש סי' תר"ל סעי' א' דנ' הבנתו דכיון דידעי' דפנות מקרא וגם נאמרה הלל"מ דבעי' דפנות א"כ ה"ל ההלכה לקרא כמו מיעוט אחר מיעוט דאינו אלא לרבות ואתי לרבויי דדופן שלישי גם בשיעור היותר קטן היינו טפח ג"כ די עש"ה ולפי"ז הך דהלכתא לגרע אתי שייך רק היכא דבאה ההלכה על דבר שכבר מבואר במקרא וע' רא"ש ב"ק פ' כיצד הרגל סי' ב' עש"ה

ז' א' מיגו דהויא דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שבת, נ"ב ע' תוס' ב"מ נ"ג ב' ד"ה דנפול מחיצות עש"ה וקצ"ע מדוע לא אמרי' גם שם דמגו דהוי מחיצה לעניין אכילת מעשר וקדשים הוי נמי מחיצה לעניין שבת וצ"ל דאין לדמות העניינים בזה דיש דשייך בי' סברא דמגו ויש דלא שייך וע' חולין ס"ט א' דלא אמרי' מגו דהוי מחיצה לגבי קדשים כו' עש"ה

שם ב' משום דאיכא שם ד' דפנות, נ"ב ע' מה שדימה לזה בשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ט"ז

שם סוכה העשוי' ככבשן כו' כשיר', נ"ב בס' הפרדס לרש"י ה' סוכה סי' קפ"ז כ' סוכה עגולה פסולה ועוד שם סי' קפ"ח וצריך לסוכה שתהא צילתה מרובה מחמתה ושתהא מרובעת עכ"ל וצ"ע דמדוע פסק דלא כר' יוחנן

ח' א' אימר דאמרי' לא דק לחומרא לקולא מי אמרי' לא דק, נ"ב כזה לקמן ל"ב ב', ב"ב כ"ז א'

שם ב' סוכת בהמה, נ"ב פי' שעשאה אדם לצורך בהמה, לבוש סי' תרל"ה סעי' א' ובחידושי דנתי שאין פי' זה מוכרח ואדרבה הכוונה בפשיטות שעשאתה בהמה דומי' דאינך וע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רנ"ט ע"ש דברי השואל שכ' דאין שייכות לעכו"ם בשום עשיות של מצוות והשיב הרשב"א בזה"ל האיש כמוך יאמר דבר זה וכי סוכה שעשאה עכו"ם מי מיפסלא לב"ה דלא בעי סוכה לשם חג וגם סוכת גנב"ך כשיר' עכ"ל ומשמע תיבת וגם דה"ק לא מיבעי' שעשאה עכו"ם רק אפי' עשאה בהמה כשיר'

ט' א' לעושין סוכה בחוש"מ, נ"ב ברוקח סי' רי"ט יכול הבא מן הגייס כו' בחוש"מ יאמר אשב מהיום ז' ימים בסכות שהרי בועל נדה ביום ז' שלה היא טהורה לערב והוא טמא ז' ימים ולכך אומר כו' ע"ש וכמדומה בזכרוני שהוא מן הסיפרי והדמיון לבועל נדה דאפי' בועל ביום ז' שלה דמעתה אין טומאתה רק שעה אחת מ"מ כיון שהוא מקבל הטומאה ממנה ע"י הביאה וחלה עליו טומאת נדה לכן א"א לטומאת נדה מבלתי שבעה וה"נ ה"א דאף דחל עליו החיוב בחוש"מ מ"מ כיון דחל עליו חיוב הסוכה א"א לסוכה מבלתי שבעה וכך זמנה ומעין זה ג"כ אומר הריני נזיר שעה אחת דהוי נזיר שלשים יום

שם תוד"ה ההוא מיבעי' לי' למעוטי גזולה כ' תימא תיפוק לי' משום דה"ל מהב"ע כו', נ"ב עמ"ש בזה בלקח טוב כלל י"ב אות ג' בשם המנחת חינוך דכיון דאין סיכה מצוה מחויבת בהכרח דאי בעי לא אכיל ולא יתיב בסיכה לכן המבוקש רק בשלילה שכשאוכל לא יאכל חוץ לסוכה ובזה לא שייך מהב"ע ע"ש בארוכה ומה שדנתי שם בזה ועמש"ש דציצית אינו כן רק מצותו בחיוב אף דאי בעי לא מיתעטף כו' והנה כעת ראיתי מבואר דשייך בציצית פסולא דמהב"ע והוא בתוס' מנחות ל"ט ב' ד"ה לבן נמי פטר דכ' דהרבותא אע"ג דכלאים נינהו ע"ש ולכאורה אין מובן ל' פטור שאמרו בגמ' דהא פוטר שפיר מחיוב ציצית והספק רק אם עובר משום כלאים ועל כרחך לומר דאילו הי' כלאים אזי גם משום ציצית לא הי' יוצא מטעם מהב"ע וא"כ הרי מפורש פסולא דמהב"ע בציצית וזו ראי' מוכרחת בס"ד ומזה ראי' ג"כ למ"ש תוס' לקמן ל' א' ד"ה מתוך דרק ביו"ט ב' דרבנן הוא דלא חייש שמואל למהב"ע אבל גוף פסולא דמהב"ע שפיר אית לי' גם לשמואל במצוה דאוריתא ע"ש ויש ראי' לזה מהך דמנחות שם דאמר שם שמואל משמי' דלוי חוטי צמר פוטרין בשל פשתן אלמא דהי' הה"א דלא יפטור מחיוב הציצית והיינו ע"כ רק משום מהב"ע ורחוק לומר דמשמי' דלוי הוא דאמר הכי ואיהו גופי' לא ס"ל למיחש על החיוב ציצית רק משום איסור כלאים ומש"ש בלקח טוב דסוכה הי' אפשר לצוות לאכול ולישב בסוכה ועכ"ז לא הי' שינוי במצוה ממה שהוא עתה עש"ה נ' לו ג"כ סתיר' כעת מלקמן כ"ז א' מ"ט דר"א כו' מה דירה אחת ביום ואחת בלילה כו' ורבנן כדירה מה דירה אי בעי אכיל כו' עש"ה והיינו דפליגי דר"א ס"ל דמה שהוא הדרך לעשות בדירה מרצונו אותו חייבה תורה בסוכה לחיוב מוכרח ורבנן ס"ל דגם בעניין הרצון צריך להיות כדירה ואילו יהי' חיוב והכרח לאכול מפאת זה עצמו אינו כדיר' כיון דבדירה אינו מוכרח על הדבר רק תלוי ברצונו עש"ה וא"כ למאי דקיי"ל כרבנן א"כ גם בסוכה אילו ציותה תורה לאכול לא הית' אותה המצוה שהיא עתה דעתה המצוה כעין תדורו ומשא"כ אז הית' מצוה אחרת של ישיבה בסוכה שלא כעין דירה דכעין דירה הא לא הי' מפאת ההכרח וז"פ וע"ע מ"ש בזה באתוון דאוריתא כלל י"א ומה שרשמתי בזה עוד על הגליון לקמן כ"ז א'

שם ב' בסוכות תשבו ולא בסוכה שתחת הסוכה כו' ולא בסוכה שבתוך הבית כמו שכתוב בעזרא ויעשו להם סכות איש על גגו ולא תחת גגו, ל' הרוקח סי' רי"ט

י' א' שלא מצינו מקום חשוב פחות מד', נ"ב לקמן י"ד א' כיון דליתנהו שיעור מקום ועוד לקמן י"ז ב' רש"י ד"ה אלא לדידכו כ' דבכל מקום חשובין ד' טפחים להיות מקום חשוב לעצמו ובתוס' ב"ב נ"ו א' ד"ה אבל פיסלא כ' דלא אשכחן רשות בפני עצמו שהוא חשוב בפחות מארבעה והוא מל' הגמ' כאן שלא מצינו מקום חשוב פחות מארבעה ועמ"ש על הגליון עירובין ה'

שם אם אין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות כו', נ"ב מכאן ראי' למ"ש הראשונים דבעי' סוכה ראוי' לישן בה ואי לאו הכי פסולה ודו"ק אולם מ"ש עוד קצת הראשונים דעיקר מצותה בשינה לכאורה כיון דדרשי' תשבו כעין תדורו א"כ ראוי שיהי' תלוי בפלוגתא דרב ושמואל עירובין ע"ב ב' מהו חשיב מקום דירה אי מקום פיתא או לינה ודו"ק ועמש"ש בגליון וי"ל עוד דכיון דכתי' תשבו לכן עיקר המצוה באכילה ושתי' ע' תוספתא סוטה פרק ג' אין ישיבה אלא אכילה ושתי' כו' ע"ש וע"ע מועד קטן ט"ז א' דאכיל ושתי בהדי' וקאי בד' אמות דילי' דכתי' יושבי' ומשמע דהן אכילה ושתי' והן ההוי' ברשות אחד מיקרו ישיבה וא"כ ההוי' שהאדם הווה בסוכה וכן האכילה ושתי' שם הן הם מצות ישיבתם ומהך דמ"ק ראי' ג"כ לדעות הסוברים דא"צ לעמוד בשעת קידוש כי היכי דתיהוי ברכת לישב עובר לעשייתן דאין מועילין בזה דבר דגם בעמידה יש קיום המצוה כמבואר בראשונים ומהך דמ"ק ראי' לזה דהאמר וקאי בד' אמות דילי' היינו שעומד וקרי לי' יושבי' ועמש"ש במ"ק בגליון דנ' דגירסת ר' האי ז"ל ויתיב תחת וקאי ולפי"ז בטלה הראי' הנ"ל וע"ע רס"י עירובין מ"ד א' ד"ה כדי שיאכל וישתה וישן דכ' עיקר מצותה של סוכה בשלשה דברים הללו עכ"ל וע' קידושין כ' א' כי טוב לי עמך עמך במאכל עמך במשתה שלא תהא אתה אוכל פת נקי' והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן ע"ג מוכין והוא ישן ע"ג תבן מכאן אמרו כו' ומשמע דג' דברים אלו אכילה ושתי' ושינה הם עיקר ענייני הגוף מדחשיב רק ג' אלו וע"כ בם ג"כ עיקר עניין הדיר'

שם ועיטרה כו', נ"ב בשו"ת מהרי"ו סי' קצ"א כ' ומצוה לנאותה (לסוכה) דכתי' תשבו כעין תדורו עכ"ל וצ"ע דחיוב הנוי הוא כמו בכל המצוות משום זה קלי ואנוהו: