גליוני הש"ס מועד רנו

סוכה

ב' א' סוכה שהיא גבוה למעלה מכ' אמה פסולה, נ"ב בשו"ת מהרי"ו סי' קצ"א המקיים מצות סוכה כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית סוכה דומה לב' ועולם דומה לב' ב' עולמות ב' יצרים התורה מתחלת בב' וכיון דסוכה רומזת לתורה מש"ה שיעור גובהה כ' אמה דהיינו ק"כ טפחים דהיינו כנגד ג"פ מ' יום שניתנה בו תורה ושני חייוו של משה כן יום לשנה ורוחבה ז' טפחים כנגד ז' רקיעים היינו דכתי' חכמת נשים בנתה ביתה חצבה עמודי' שבעה היינו ז' ימי הסוכה בי"ת ה' [תיבת ביתה דריש] כלומר ה' חומשי תורה וכתי' ד' בחכמה יסד ארץ טבחה טבחה היינו הסעודות בתוך ימי החג ד"א טבחה טבחה מסכה יינה היינו קרבנות תשלח נערותי' תקרא היינו ע' פרים כנגד ע' אומות דהיינו נערותי' דהיינו בני אדם המנוערין מן המצוות עכ"ל וע"ע שם דכ' גם בלולב דרומז לתורה וז"ל לולב בגימ"ט לו לב כלומר ל"ו צדיקים בכל דור שרואים פני שכינה שנא' אשרי כל חוכי לו ול"ב היינו תורה המתחלת בב' ומסיים בל' ול"ו מסכתות שיש להם גמ' היינו דכתי' כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ולולב בגימ"ט חיי"ם היינו התורה שנא' כי הוא חייך עכ"ל וע"ע שם בסוף הסימן סוכה בגימ"ט השם בכתיבתו וקריאתו כל הטפחים בסוכה י"ש פחות ב' וב' של הסוכה הרי י"ש הה"ד להנחיל אוהבי י"ש עולמות וגו', עכ"ל ומ"ש י"ש פחות ב' היינו דשיעור הסוכה ז' טפחים על ז' טפחים מוקפת ג' מחיצות של גובה י' טפחים דאף דשלישית אפי' טפח מ"מ הא בעי' נמי צורת הפתח אלמא וכסתומה כולה חשובה ע' תוס' לקמן ז' א' ד"ה ואינה וגם האמרי' רק שלישית אפי' טפח ומשמע מלשון אפי' דעיקרה ג' מחיצות שלימות הרי ג' מחיצות כל אחת של י"פ ז' דהוא ע' הרי ג"פ ע' ר"י וקרקעית הסוכה זפ"ז דהוא מ"ט וכן הסכך מ"ט הרי צ"ח ועם ר"י הרי יש פחות ב' ומ"ש וב' של הסוכה נ' כוונתו המלה והכולל או כוונתו לב' השמות המרומזים בתיבת סוכה וכמו שאמר תחלה סוכה בגימ"ט השם בכתיבתו ובקריאתו וע"ע מהרי"ל ה' סוכה וז"ל אמר מהר"י סג"ל אימא טעמא אמאי מס' סוכה ה' פרקים נגד ד' מיני לולב ומצות סוכה עכ"ל וע' מה שהעתקתי ממנו לקמן נ"א א' והוזכר שם ג"כ ה' דברים ד' מנורות וירושלים

שם ב' ההיא ידיעה לדורות היא, נ"ב כזה מגילה ב' א' ההיא לדורות הוא דכתי' וכזה עוד בזבחים י"ט ב'

שם והלא ז' בנים היו לה, נ"ב בתוספתא פ"א איתא והלא ז' בנים תלמידי חכמים היו לה

שם תוד"ה כרבי זירא לא אמרי כ' הא דלא קאמר כו', נ"ב ע' שו"ת מעיל צדקה סי' י"א

שם תוד"ה יש כ' ותימא כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קכ"ו

ג' א' ב"ש היא ולא תזוז מינה, נ"ב דוגמת זה ב"ב ז' ב' ואלעזר בני קבע בה מסמרות ופירש"י הזהיר לדון כן ולא תזוז ממנה וע"ע דוגמא גיטין י"ז א' יתד היא שלא תמוט

שם מחזקת ראשו ורובו ושלחנו כשיר' רבי אומר עד שיהא בה ד' אמות כו' ע' שו"ת ח"צ סי' צ"ד הסביר דרבנן ס"ל דבעי' רק סוכה הראוי' לאכילה ולכן די בראשו ורובו ושלחנו ורבי ס"ל דבעי' ג"כ ראוי לשינה וע"כ בעי' ד"א דגופו של אדם ג' אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו ע' עירובין מ"ח א'] ע"ש ועמ"ש על הגליון לקמן יו"ד א' ד"ה אם אין התחתונה כו' ולקמן כ"ח ב' ד"ה כל שנעור וד"ה תשבו כעין תדורו

שם תוד"ה דאמר כ' לא יצא י"ח אפי' דאוריתא כו', נ"ב ע' לעיל ב' א' תוד"ה כי עביד וע' לקמן י"ד ב' אין שעת הסכנה ראי' והובא כ"ז כבר באחרונים והאריכו בזה אי פרט דרבנן שהוסיפו במצוה דאוריתא מעכב בה ואם א"א לקיים המצוה כפי הדרבנן אין לקיימה כלל וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתע"ט הקשה דכשאין לאדם יין ופת לקדש בשבת מדוע אין מקדש בדיבור לבד לקיים את הדאוריתא מיהת ע"ש לשונו ז"ל בזה דמוכח דס"ל דיש לקיים את הדאוריתא בכה"ג בלי הפרט דרבנן

שם ב' בורגנין חזו למילתייהו והאי לא חזי למילתי', נ"ב דוגמת סברא זאת בגיטין ס' א' התם מחסר במילתי' הכא לא מיחסר במילתי' ע"ש

שם ובא למעטה בכרים כו', נ"ב ע' ס' חידושי גור ארי' למהר"ל מפראג ז"ל עירובין ב' א' דהקשה דאמאי מהני מיעוט מלמטה שמגביה הקרקע הא אין זה מעשה בסכך וה"ל תעשה ולא מן העשוי ותי' וז"ל ואין זה קושיא דאין זה דומה לשאר פסול דכשסיככה במחובר אין עליו שם סכך לגמרי ולכן הוי תולמ"ה אבל פסול כזה שהוא למעלה מכ' אינו רק דלא שלטא בי' עינא ולכך לא שייך בזה תולמ"ה כו' וכך הוא לישנא דמתני' סוכה שהיא גבוה למעלה מכ' א"כ הרי שם סוכה עליו אע"ג שהוא גבוה למעלה מכ' עכ"ל ז"ל וע' לקמן ט' ב' תוד"ה הא קא מצטרף ולכאורה לסברת רש"י שם דלמעלה מכ' חשיב סכך פסול א"כ הדרא קישית הגור ארי' לדוכתה וע"ע שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קפ"ב כ' סוכה שנעשית תחת הגג והסירו הגג אח"כ לית בי' משום תולמ"ה וכ' ע"ז וז"ל וראי' מהא דאמר (סוכה ב' ע"א) סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה ימעט דהיינו כה"ג לא אמרי' לסלק הסוכה והסכך קודם שיסיר הגג מעלי' עכ"ל וצ"ע דהא במשנה תנן פסול ולא ימעט ונ' דמה שכתוב בב' חצאי עיגול סוכה ב' ע"א הוא טעות וצ"ל ג' ב' או ד' א' והכוונה אהך דכאן דסוכה שהיא גבוה למעלה מכ' מהני מיעוט מלמטה ולא פסלינן משום תולמ"ה וע"כ משום דלמעלה מכ' לא הוי פסולו בגופו וע"כ לא חשיב מן העשוי וע"כ ה"נ תחת הגג כיון דהסוכה גופה אין בה חסרון לא חשיב מן העשוי וא"כ קישית הגור ארי' ותירוצו הנ"ל הן הם דברי המהר"ם ב"ב וכנ"ל

ד' ב' וכפורת טפח, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ע'

שם תוד"ה סבר כתבו דפי תקרה חשיב שפיר מחיצות הניכרות, נ"ב ע' רש"י עירובין מ"ב ב' ד"ה מותר לטלטל בכל הבית

ו' א' נימא אחת קשורה חוצצת ג' אינן חוצצות שתים איני יודע, נ"ב דוגמת ל' זה לקמן י"ב ב' סככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשיר' והושני פשתן איני יודע ובחולין מ"ה ב' מן הפולין ולפנים כלפנים מן הפולין ולחוץ כלחוץ ופולין עצמן איני יודע וע"ע שם ל' ב' בי רב אמרי תחת העור איני יודע ועוד שם מ"ה ב' עד אחת טריפה שלישית כשיר' שני' איני יודע ושם נ' ב' מקום צר יש בכרס ואיני יודע איזהו וקידושין ל"א ב' לקראת אמא מהו א"ל איני יודע ופסחים ח' ב' ניזיל מאי א"ל לא ידענא וב"ב י"ד א' בקלף בכמה איני יודע ושם פ"ט א' וקנה ומתנה שלה איני יודע וכתובות נ"ה ב' ושמואל אמר לא ידענא מאי אידון בה וסנהדרין צ"ז ב' בתחלתו או בסופו א"ל איני יודע ושם ק"ב ב' מהיכא בעית למישרי המוציא א"ל לא ידענא ובברכות כ"ה ב' שלשה כו' מהו א"ל לא ידענא ובשבת נ"ז ב' כבול זה איני יודע כו' ושם ס' ב' מותר ולא ידענא מ"ט ושם ס"ו א' היכי תנן א"ל לא ידענא הילכתא מאי א"ל לא ידענא וע' פסחים צ"ו ב' א"ר יהושיע שמעתי כו' ואין לי לפרש ועמש"ש בגליון

שם ב' שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח נ"ב ע' חידוש בס' קרבן חגיגה סי' פ"ג ד"ה ולפי מה שראיתי וע' סידור ר' שבתי ד"ה עניין כוונת הסוכה

שם מ"ס כו' הלכתא לגרע ומ"ס כו' להוסיף, נ"ב נ' שר"ל דלמצוה מן המובחר אתי קרא או הלכה ואידך לשעת הדחק דמ"מ יוצא ודו"ק, שו"ת חות יאיר סי' קצ"ב וע' תוס' ר"ה כ"ח ב' סד"ה ומנא תימרא דדבריהם לכאורה מנגדים לזה עש"ה ודו"ק ומש"ש בחות יאיר ראיות דשייך מצוה מן המובחר