גליוני הש"ס מועד רמט

אחריתי ודבר חדש הוא וכן בתוס' ע"ז מ"ד א' ד"ה נחל דכתבו אהך דאין מכסין בשחיקת כלי מתכות הואיל ואין מגדל צמחים דאף דמשנשרף ונעשה אפר מגדל צמחים מ"מ כיון דבלא שריפה אין מגדל כו' חשיב אין מגדל כו' ע"ש והוא ג"כ מטעם הנ"ל דהאפר מילתא אחריתי הוא וא"א שיוחשב מגדל כו' מפאת שאפרו מגדל כו'

שם ואומר יותר ממה שקראתי לפניכם כו', נ"ב הא דאין אמיר' זאת הפסק בין הקריאה היינו משום דהוא לכבוד התורה שלא להוציא לעז על ס"ת כמבואר לקמן ע' א', מהדורא בתרא לשו"ת שבות יעקב חלק א' שאלה י"ב

שם רש"י ד"ה על העבודה כ' והודאה סמוכה לעבודה דכתי' זובח תודה יכבדנני כו', נ"ב כוונתו לש"ס מגילה י"ח א'

ס"ט א' לא תימא תחת ראשיהן, נ"ב ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' רכ"ה דדן מכאן דכי היכא דבגדי כהונה דהגבוה נותנם לכהנים לעבודה מ"מ להצעה תחתיהם אינם ברשותם וה"ל ההצעה מעילה ה"נ הדיוט המשאיל לחבירו טלית ללכת לבית המשתה וכדומה אסור להשתמש בטלית להציעו תחתיו וה"ל ההצעה גזל ע"ש

שם דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי, נ"ב כזה ירושלמי ברכות פרק ה' ה"א אפיהון דהני אנא חזי בקרבא ונצח

שם נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים, נ"ב כזה סנהדרין כ"ו ב'

שם ב' אין אומרים שם המפורש בגבולין, נ"ב סוטה ל"ח א'

שם חותמו של הקב"ה אמת, נ"ב ע' מסורת הש"ס ונרמז עוד סנהדרין צ"ד ב' ע"ש ברש"י ד"ה רבינא אמר מאי אחר הדברים והאמת וע"ש דלפי הדרש דשם יש לזה לימוד מקרא דשם דחותמו של הקב"ה אמת

שם אמר אביי לא קשיא כאן בעניין אחד כאן בשני ענינין, נ"ב כל' זה ב"מ כ"ט ב' וע"ע שבת י"ב ב' א"ר אלעזר לא קשיא כאן בעניין אחד כאן בשתי עניינים וע"ע חילוק בין עניין אחד לב' ענינים פסחים ו' ב'

ע' א' לפי שאין גוללין ס"ת בציבור מפני כבוד וטורח ציבור, נ"ב ל' ס' הפרדס לרש"י סי' קצ"ח

שם ונייתי אחרינא וניקרי, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' קכ"ט

ע"א א' חוץ מפסוק זה כו', נ"ב דוגמתו ב"ב ק"ט א' קראי שלא כסידרן כתיבי וע"ע ב"ק ק"ז א' עירוב פרשיות כתי' כאן ונזכרתי שציינתי זה כבר לעיל ל"ב א'

שם ב' ועשית כתי' שיהיו כל העשיות שוות, נ"ב דוגמתו זבחים פ"ט א' אמר קרא תעשו שיהיו כל העשיות שוות וע"ע לעיל נ"ה א' מת"ל כאשר עשה שיהיו כל עשיותיו שוות

ע"ב א' שמעמידין את ציפוין, נ"ב בבה"ג ה' לולב איתא שעומדין דרך ציפוין

שם רש"י ד"ה כליל כ' ואין גדיל פחות משנים, נ"ב גמ' יבמות ה' ב' ע"ש ברש"י ד"ה גדיל שנים

שם תוד"ה כתיב כ' וקשה והא כתי' לא יסורו ממנו, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים ק"צ וע"ע ס' קרבן חגיגה סי' ס"ט

שם ב' ג' ארונות עשה כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ע'

שם זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה כו', נ"ב כעין זה תענית ז' א' כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים כו' וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות כו' ובקידושין ל' ב' ושמתם סם תם נמשלה תורה כסם חיים כו'

ע"ג א' יתיב ר' אבוה כו' עד לא א"ר יוחנן הכי, נ"ב כזה יבמות ס"ה ב' ול' אהדרינהו לאפייהו דכאן הוא עוד בחולין ע"ד א' אהדרינהו ר' יוסף לאפי' והך משום יקרא דבי קיסר כזה עוד בסוטה מ' א' כל יומא הוה מלוה ר' חייא כו' לר' אבוה כו' משום יקרא דבי קיסר

ע"ד א' ח"ש רי"א אסור מה"ת, נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' ט"ו ותיבת חצי אם שהי' אפשר לדון דדווקא הוא מכמה טעמים מ"מ אין נ' כן רק הכוונה מקצת שיעור ואפי' משהו בכלל וע' רש"י ב"מ קט"ז ב' ד"ה חציו למטה דכ' כלומר מקצת תשמישו למטה כו' ע"ש דאמר חציו ואינו דווקא רק הכוונה מקצת כו' וכזה עוד ברשב"ם ב"ב ל"ז א' ד"ה זה קנה אילנות וחצי קרקע דכ' לאו דווקא חצי קרקע כו' ע"ש דאמר ג"כ חצי קרקע והכוונה מקצת קרקע וכזה עוד בכ"ד וע' לעיל כ' א' תוד"ה אהיכא קיימינן מש"ש והא דקאמר חציו להקטרה וחציו להרמה לאו דווקא אלא לישנא דמתני' נקט כו' וי"ל ג"כ דכוונת חציו כו' מקצתו להקטרה ומקצתו להרמה והוא מסור לחכמים עש"ה

שם רי"א אסור מה"ת רל"א מותר מה"ת, נ"ב בבה"ג ה' יוה"כ כ' דנ"מ אי חיילא שבועה אח"ש של איסור דלר"י ה"ל מושבע ועומד כו' א"נ נ"מ לח"ש חלב כוי דלר"י ה"ל סד"א ואסור ולר"ל מותר עכ"ד בקצרה ע"ש וזה דלא כתוס' שבועות כ"ג ב' ודלא כצל"ח ברכות פרק ג' דכ' דכל שעיקר הדבר מה"ת אף בהיותו דרבנן מפאת חסרון השיעור מ"מ ספיקו לחומרא ע"ש מש"ש אאיבעי' דנשים בביהמ"ז דאוריתא או דרבנן וע' ס' הפרדס לרש"י ה' יוה"כ מספר האורה וז"ל וחיוב אכילה דיוה"כ בככותבת ובגרעינתה וחיוב שתי' ברביעית פחות מכן בלאו עכ"ל וזה כדעת הרא"ם דגם ח"ש בכלל הלאו ועונש הוא דליכא עלי' מהלמ"מ שמסרה שיעורין של עונשין ולא כדעת האומרים דח"ש אינו בכלל הלאו ומריבוי בעלמא הוא דאסור מכל חלב אולם מ"ש בס' הפרדס הנ"ל דשיעור שתי' ברביעית הוא ט"ס וודאי וצ"ל במלוא לוגמיו ואולם גוף סברת הרא"מ הנ"ל דסתם אכילה בכ"ש מסברא וההלכה נאמרה רק לעניין עונש אבל לאיסור כדקאי קאי א"כ הצדוקים דלית להו ההל"מ א"כ לדידהו גם משהו הוא בכרת בחלב וכדומה לאוין דכריתות דאכילה ודו"ק היטיב וזה צ"ע מרש"י הוריות ז' ב' ד"ה הוא בחלב דכ' דכזית לא כתי' בהדיא והוי דבר שאין הצדוקין מודין בו ולהנ"ל אדרבה הרי לצדוקין גם המשהו אסור וא"כ עכ"פ הרי שפיר הי' טעות הב"ד שהתירו כזית טעות בדבר שהצדוקין מודין בו ועל כרחך דאכילה צריכה שיעור מסברא ולולי הלכה אפשר לסבור דשיעורו פחות מכזית וכן ששיעורו יותר וגילתה הלכה דשיעורו כזית וע"כ הצדוקים דלית להו הלכה שפיר י"ל דסבירא להו מסברא דשיעורו יותר מכזית והוי כזית דבר שאין הצדוקין מודין ודו"ק היטיב מאוד ואולם י"ל דהא הא דבעי' דבר שאין הצדוקין מודין בו היינו משום דבמה שגם הצדוקין מודין זיל קרי בי רב הוא ולא חשיב הוראה וא"כ י"ל כאן דמה שמודים איסור הכזית לאו מפאת ההלכה רק מפאת דלית להו הלכה כלל וע"כ ממילא אין שיעור כלל ואפי' משהו אסור דמסברא אין אכילה צריכה שיעור כלל וא"כ אנו שיש לנו הלכה שמסרה שיעור שפיר הוי הוראה אם טעו והורו דלפי ההל"מ השיעור יותר מכזית וכזית הוא היתיר דמה שהצדוקים יודעים מאיסור הכזית זה לא מעלה ולא מוריד דהא אין זה מפאת ההלכה רק מפאת שהם אין מצריכים שיעור כלל וגם המשהו הרי בכרת לדידהו מה שבאמת אינו דבאמת הרי נמסר שיעור וא"כ לפי האמת שיש שיעור שפיר הוי הוראה אם מורים שהשיעור גדול יותר ואין כאן זיל קרי בי רב דו"ק היטיב מאוד

שם דחזי לאצטרופי, נ"ב כזה גיטין כ' א', כריתות כ"א א' כיון דאילו מצטרף לי' וע"ע סברא דחזי' לאצטרופי בחידושי