גליוני הש"ס מועד רמז

שם תוד"ה שהורו כ' ואיכא מ"ד שתויי יין היו ואיכא מ"ד מחוסרי בגדים היו, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות כ"א

שם ב' דתירום רישך אכולה כרכא, נ"ב ע' תענית כ"ב א' דקא מגנית אכולה כרכא

שם המתפלל צריך שיפסע שלש פסיעות לאחריו כו' חזינא להו לאביי ורבא דפסעי להו לשלש פסיעות בכריעה אחת, נ"ב ע' כזה ב"ב כ"ה א' ודילמא כעבד שנוטל פרס מרבו וחוזר לאחוריו ומשתחוה וברש"י כשהוא הולך לאחוריו משנטל פרס מתרחק תמיד בהשתחוי' ע"ש וע' ברכות ל"ד א'

שם התם איבעי לי' למיקם, נ"ב ע' שו"ת רד"ך בית כ"ז וע"ש שכ' בטעם האומרים דאין לו לחזור עד שיגיע ש"ץ לקדושה וז"ל דאותו המקום אשר עמד שם והתפלל קבעו לעבודה ההיא שעבד את קונו בפעם ההוא לחדר המלך וכל עוד שהוא צריך בפעם ההוא לעבודת בוראו שהוא מעין העבודה הראשונה דהיינו מעין התפלה שהתפלל כבר אם שחרית ואם מוסף כו' המקום כחדר המלך לאותה עבודה ואין לו רשות לחזור למקום ההוא עד הגיע הזמן שהוא מצווה בפעם ההוא לעבוד לבוראו מעין העבודה הראשונה ואם חזר קודם זה הרי קלקל ובלבל כל מה שעשה משל לעבדי המלך שאין להם רשות להכנס בחדר המלך אא"כ לעבודתו ולכן אין לו לחזור עד שיגיע ש"ץ לקדושה שאז חוזר הוא לעבודת בוראו שחייב לענות קדושה עכ"ל וע"ש אריכות בזה וע"ע בהך דכאן בשו"ת חוט השני סי' נ"ד

שם דומה לכלב ששב על קיאו, נ"ב בליקוטי דינים שבסוף ס' מהרי"ל דקפ"ט ע"א וז"ל אמר מהר"י סג"ל דנפל מחלוקת בין ההמון ליישב המשל הזה ונראה אליו ליישב מהא דאיתא בכמה דוכתי דמי ששב מחטאו יהא נדמה עליו כאילו לא חטא מעולם ויהא בטוח במחילה גמורה ולא יחשוב אולי לא נתכפרו עוונותיו ויגמור בדעתו שלא לחזור לחטוא לעולם והשתא כשאדם סיים תפלתו ופסע אחריו ישאר עומד שם ויהא בטוח שתפלתו נתקבל ונתכפר ונפטר מכל וכל ואם חוזר מיד נראה כאילו ממהר לבקש ולהתפלל על שיחזור לחטוא עוד משל לכלב דכבר קץ ומאס במאכל שבמעיו עד שהקיאו ושוב חוזר עליו ומתוק לו כדבש ואוכלו ע"ש וביותר יוצדק פי' זה בהך דלקמן פ"ו ב' דאם לא שנה בעון וחוזר ומתודה עליו ביוה"כ הבא דומה לכלב ששב על קיאו ע"ש ושם הוא בדקדוק דאחרי שכבר נסתלק מן החטא ולא שנה בו עוד ומ"מ מתודה א"כ נראה כאילו הוידוי שרצונו לחטוא עוד בעתיד ומתודה על מה שעתיד לחטוא וא"כ ה"ל כלב שב על קיאו דאחרי שכבר מאס בחטא הוא שב עליו

שם וכי מאחר שר' אליעזר מלמדנו פעם ראשונה ושני', נ"ב דוגמת ל' זה ב"ב קס"ח א' וכי מאחר שר' יוחנן מלמדנו פעם ראשונה ושני' כו'

נ"ד א' וכבר עלה סנחריב כו', נ"ב ברכות כ"ח א'

שם תוד"ה כרובים כ' שמתוך שמסתכלים כו', נ"ב ע' שו"ת צמח צדק סי' נ' וע' ירושלמי ע"ז פ"ג ה"ג ביומוי דר' יוחנן כו'

שם ב' עולם מאמצעיתו נברא כו', נ"ב דוגמתו לקמן פ"ה א' ע"כ לא קאמר כו' אלא לעניין יציר' דכל מידי ממציעתי' מיתצר וכזה סוטה מ"ה ב' בשינוי ע"ש

נ"ה א אדרבה דנין גופו מגופו ואין דנין גופו מעלמא, נ"ב כל' זה לקמן ע"ב א'

שם ב' ה"מ במביא גט משום חומר אשת איש, נ"ב ע' קושי' בשו"ת יד אלעזר סי' מ"ט דהא התם איירינן רק לעניין שלא תהי' זקוקה ליבם וא"כ אין כאן רק לאו דיבמה לשוק ע"ש ולאו קושי' היא דכמו כן גם הרשב"ם בב"ב קל"ה א' קרי ליבמה לשוק אשת איש ואיסור חנק וע"ש בהגהות הב"ח ובמש"ש על הגליון ועמ"ש בגליון יבמות ל' ב' גם מדברי שו"ת הרא"ש כזה דקרי לאיסור יבמה לשוק אשת איש

נ"ז ב' נתערבו לו כוסות בכוסות, נ"ב ע' מ"ש בגליון בשם הגהות הב"ח וע"ע שו"ת ח"צ סי' קנ"ו

שם ג' פעמים, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ה סי' אלף תקפ"ה

נ"ח ב' הא למדת שכל פינות שאתה פונה לא יהו אלא כו', נ"ב דוגמתו בספרי הובא בתוס' לעיל ג' א' ד"ה פז"ר ת"ל ופנית כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא כו'

שם מר סבר ילפי' פנים מחוץ ומר סבר לא ילפי' פנים מחוץ, נ"ב ע' מנחות נ' א' ולמ"ד בקטורת הסמים של שחר גמר ממזבח העולה כו' וי"ל ג"כ דטעמא דמ"ד דפליג עלי' משום דלית לי' למילף פנים מחוץ וע"ע כל דכאן מ"ס ילפי' פנים מחוץ ומ"ס לא ילפי' בזבחים ק"ט ב'

שם מדינא בהאי קרן דפגע ברישא בההוא עביד ברישא כו', נ"ב ע' מעין דוגמא לסברא זאת (דכיון דבעצם קרן דרומית מערבית קודמת לשאר לכן אף שמפני הכרח נותן תחלה מזרחית דרומית בכל זאת אחרי נתינת מזרחית דרומית חוזר מיד לקדימה הראשונה העצמותית] בר"ן מגילה דף רס"ז ע"ב מדפי הרי"ף דכיון דבעצם החודש קודם לפרה ורק מפני הכרח טעם טהרתן של ישראל מקדימין לפרה לכן עכ"פ מיד אחר פרה חוזרת קדימת החודש ואין לאחרה ולכן אין מפסיקין בין פרה להחודש עש"ה

נ"ט א' על גלוי' כו', נ"ב כזה בספרא אמור פרשה י"ג בריתא י"ב על טהרה של מנורה ובפי' הראב"ד על גלוי' כו' ועמ"ש על הגליון לעיל ט"ו ב'

שם ילמד סתום ממפורש, נ"ב תמורה ט"ז א', תוס' לעיל ה' א' ד"ה איתקש, כ"ד א' ד"ה מתרומת

שם ב' לכפרה נתתיו ולא למעילה, נ"ב ע' מאירי שכ' לכפרה ניתן ולא למעילה ר"ל לטובה ולא לרעה שלא להתערב קטיגור בסינוגורו עכ"ל כוונתו דאילו הית' קדושתו קדושה למעול והי' בקדושתו אפשריות עי"ז לבוא על ידה לידי חטא במעילה אז הי' אפשריות זה עצמו עניין אחיזת קטיגור ולא הי' אפשר לו להיות סניגור ומכפר כראוי א"נ כוונתו דהי' אפשר שיארע בפועל שימעול אדם בדם ולא ידע כיון דמעילה בשוגג ואז כיון שהי' נעשה בו חטא בפועל אזי הי' בו עירוב קטיגור והי' מגרע אז כח סניגורו וכפרתו ולכן היותו בא לכפרה מחייב שלא יהי' בו מעילה וזהו לכפרה נתתיו ולא למעילה ודו"ק והנה מה שכ' ר"ל לטובה ולא לרעה הוא לפי"ז כדרשא דיבמות ס' ב' לרצון להם לרצון ולא לפורעניות

ס' א' תוספות ישנים ד"ה ועגלה כ' ואפי' הי' שם מעילה ממש, נ"ב ע' מהרש"ל קידושין נ"ז א' דכ' דא"א דעגלה ערופה יתפוס דמיו דהא לא קרוי קודש ע"ש וע' מאירי כאן דכ' דעגלה ערופה אין בה מעילה דמאחר שאינה ראוי' לפדיון הרי היא כחטאות המתות שאין בהן מעילה ע"ש ולפי"ז למ"ד דמחיים אסורה שפיר יש בה מעילה בחיים עד העריפה דאף דעומדת רק לעריפה מ"מ לא דמי לחטאות המתות דחטאות המתות אין ראוין לא לגופן ולא לדמיהן דהמיתה איננה מצוה ומש"ה לא מיקרי קדשי ד' ולית בהו מעילה וכמבואר פ"ק דמעילה ומשא"כ עגלה בחיים הרי ראוי' לגופה לעריפה דהיא מצוה וזו היא עבודתה וז"פ

שם ב' צורך פנים כפנים דמי, נ"ב ע' לעיל מ"ו א' תוד"ה אבל וע"ע לעיל מ"ח ב' מכשירי מצוה כמצוה דמי כו' וע' מנחות ט"ז ב' כיון דהולכה צורך דהקטרה היא קרי לה הקטרה וע' קונטרס גבורות שמונים אות ע"א מה שהבאתי שם כזה ג"כ ממנחות ז' א' וע' ע"ז מ"ו ב' איבעי' אי מכשירי קרבן כקרבן וע' תוס' יבמות ו' ב' ד"ה טעמא בסה"ד ומ"ש על הגליון שם וע' פסחים צ' א' דתקנתא והכשירא דפסח כגופי' דפסח דמי