גליוני הש"ס מועד רמג

שם העוקץ בשנים והרגל בשנים, נ"ב מחי דק' מהך דאותה לנתחי' ולא נתחי' לנתחים ע' שו"ת חות יאיר סי' קי"א

כ"ז א' א"ר שימי בר אשי אשכחתי' לאביי דהוה מסבר לי' לברי', נ"ב כזה קידושין מ"ח ב'

שם ב' אלא פורקה זר, נ"ב ע' מה שהערותי בזה במפתחות שבסוף הגבורות שמונים אות כ"ח דכיון דא"א לסידור החדשה בלי פריקת הראשונה ראוי שתוחשב גם הפריקה עבודה במה שעושה מקום לסידור וראוי שתיאסר הפריקה בזר ע"ש מש"ש ראי' לזה ויש עוד ראי' לזה מגמ' סנהדרין ס"ד א' כל חדא וחדא רווחא לחברתה שבק ע"ש דנוטל אבן מן המרקוליס חייב מפאת שמפנה מקום לזריקה חדשה ולכן חשיב גם הפינוי עבודה ע"ש וכל מילי דע"ז כעין פנים דיינינן להו וא"כ ראוי דכל כה"ג בפנים יוחשב עבודה דו"ק כי הוא דומה בדומה ממש להך דסנהדרין

שם וכי יש לך עבודה שכשיר' בלילה ופסולה בזר, נ"ב בס' בנין אריאל חלק בית תלמוד דל"ב ע"א וז"ל תימה דלעיל כ"ד א' ד' עבודות שזר חייב מיתה ומהם ניסוך המים וניסוך היין וניסוך המים הא כשר בלילה כמבואר בתענית ב' ב' ודוחק לומר דסוף עבודה דיממא היא מאחר דמיקרי עבודה בפ"ע ולא גרירא בתר זבח וגם ניסוך היין דחשב משמע דאיירי נמי בנסכים הבאים בפ"ע ע"ש בתוד"ה לאתויי עכ"ל והנה מניסוך המים עדיפא ה"ל להקשות דבתוס' שם בתענית ד"ה איבעי' כ' להדיא דניסוך המים כשר אפי' בלילה ראשונה דחג וא"כ הרי אינה סוף עבודה דיממא דעבודת הקרבן הרי הוא אחרי' ביום

כ"ח ב' אלא שהזריזין מקדימין למצוות, נ"ב ע' פדר"א הובא בילקוט פ' לך לך רמז פ' דאברהם מל א"ע בחצי היום וע"ש בז"ר

שם אמר רב קיים אברהם כו', נ"ב ק' שהרי משנה היא סוף קידושין וע' יישוב נכון ע"ז בס' בנין אריאל עה"ת סוף פ' תולדות וע"ע ס' הנ"ל סוף פ' בשלח אמאי נקט כאן עירובי תבשילין דווקא ועמ"ש בגליון סנהדרין ק"ח ב' בשם חידושי הרמ"ה וע' ס' הפרדס לרש"י סי' ד' וז"ל ולפי שהאבות שמרו משמרת השבת שכן הוא אומר באברהם וישמור משמרתי וגו' שאפי' עירובי תבשילין הי' אברהם יודע ואומר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו וגו' את בניו זה יצחק ואת ביתו זה יעקב ולכך אנו מזכירין את האבות בתפלת מנחה דשבת עכ"ל וע' סנהדרין נ"ז ב' דמפרש דבניו היינו הזכרים וביתו הנקיבות ע"ש וע' תוס' ב"ב קמ"א א' ד"ה בת הית' לו ובכל שמה דהקשו אמאי לא השיאה אברהם ליצחק למ"ד דב"נ מותר באחותו ע"ש וצ"ע דהא האבות קיימו התורה עד שלא ניתנה ומאי קושי' ואולי ס"ל לתוס' כסברת הגור ארי' עה"ת דקיימו רק עשין אבל לא לאוין

שם יומא דעיבא כולי' שמשא למאי נ"מ כו' לכדדרש רבא כו', נ"ב הובא ברי"ף פסחים שלהי כל שעה

שם זוהמא דשימשא, נ"ב גי' הערוך זיהרא דשימשא וע' פסחים י"ג א' וזהרורי בעלמא הוא דחזא

כ"ט א' אילה רחמה צר, נ"ב במסורת הש"ס ציין עירובין וב"ב ויש עוד בבכורות ז' ב'

שם מליקת העוף, נ"ב יל"ע מאי דנקט מליקה דמרש"י מגילה כ' ב' ד"ה ביום צוותו משמע דאילו הי' אפשר לצמצם המליקה ברגע אחרונה של הלילה ותהי' ההזאה אחריו ברגע ראשונה של היום הי' כשר עש"ה וא"כ לא המליקה היא שגורמת רק ההזאה שהית' בלילה וא"כ הל"ל הזאת דם עוף לא מליקה וכזה יוקשה מזבחים ס"ח א' במשנה ועוד בכמה דוכתי דנקט פסול מליקה בלילה

שם ב' שקדם וסילקו, נ"ב כל' זה חולין ק' א' וק"ח ב'

ל' א' לא צריכא דיושב ונראית עומד ואינה נראית, נ"ב מעין דוגמא דחשיב נראה מה שנראה כשהוא יושב אף שאינו נראה עומד בנדה מ"א ב' אר"ל כל שתנוקת יושבת ונראית א"ל ר' יוחנן אותו מקום גלוי הוא כו' ומיהו כאן אין צריך לסברא דחשוב נראה דהא גם באינו נראה ג"כ הי' ראוי שיאסר ורק מפאת דלא ניתנה תורה למה"ש וע"כ כל שנראה כשהוא יושב ואפשר לקנחו ואינו דבר קשה שנאמר שא"א להיות כמלאכי השרת שפיר אוסר

שם ומחזיר הטפיח כו', נ"ב גי' הרי"ף בברכות סוף פ' אלו דברים ומחזיר פניו לאורחין

שם ב' מצורע טובל ועומד בשער נקנור ר' יהודה אומר א"צ טבילה, נ"ב כזה נגעים פי"ד מ"ח טבל בלשכת המצורעים בא ועמד בשער נקנור רי"א לא הי' צריך טבילה

שם והיא אחת מד' לשכות שבד' מקצעותי', נ"ב לעיל ט"ז א'

ל"א ב' ירד וטבל עלה ונסתפג, נ"ב כל' זה בתמיד פ"א במשנה

שם תוס' ד"ה אמה כ' א"כ היו המים יוצאין לחוץ, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ל"ג וע' שו"ת מעיל צדקה סי' ל"ט וסי' מ' וסי' מ"א

ל"ב א' חוץ מפסוק זה, נ"ב דוגמא לזה ב"ב ק"ט א' קראי שלא כסדרן כתיבי וע"ע ב"ק ק"ז א' עירוב פרשיות כתי' כאן וע"ע כזה במגילת אסתר במ"ע ששכח הרב כפי דעת הרמב"ן במצוה י"ג ע"ש שכ' דמה שכתוב גואל הדם ימית את הרוצח בפגעו בו ואם בפתע בלא איבה הדפו וגו' ומוכח דהך דגואל הדם וגו' קאי אמזיד דהא אח"כ הוא שמתחיל הכתוב לדבר משוגג וכמ"ש ואם בפתע וגו' מ"מ עירוב פרשיות כתי' כאן וקאי קרא דגואל הדם וגו' נמי אשוגג ואף דנאמר בפרשת המזיד עש"ה

שם תוד"ה ומה כ' ליכא למימר טמא ליכנס לעזרה יוכיח שטעון טבילה ואין טעון קידוש כו'. נ"ב י"ל בפשיטות בזה דהא יוכיח הוא לימוד וכל שאין למידין ממנו אין עושין ג"כ יוכיח ממנו כמבואר בתוס' סוטה כ"ח א' ד"ה אינו דין עש"ה וא"כ י"ל בפשיטות דראב"ש בשיטתי' דאבוה קאי דס"ל אין דנין אפשר משא"א ע' תמורה ט"ז ב' דפריך בפשיטות אליבא דר"ש וכי דנין אפשר משא"א ומשמע דקים לי' להש"ס הכי דס"ל לר"ש אין דנין אפשר משא"א וכן משמע במנחות י"ט א' עש"ה וא"כ הא אין לומר דמה טמא הנכנס לעזרה טעון טבילה ולא קידוש אף כאן יהא טעון טבילה ולא קידוש דהא אין דנין אפשר משא"א ובטמא ליכנס לעזרה הא א"א שיצטרך קידוש לכניסה דהא אין קידוש רק בפנים כמבואר בסוגיין ובזבחים כ' ב' קידוש בכלי שרת בחוץ כו' עבודתו פסולה וא"כ על כרחך לו שיכנס לפני הקידוש ואף דיכול להכניס ידיו ורגליו ולקדש מ"מ הא קיי"ל דביאה במקצת שמה ביאה וא"כ עכ"פ הא ההכרח שתהי' כניסת הטמא בלא קידוש רק בטבילה לבד וא"ל דעכ"פ הי' ראוי שיכניס רק ידיו ורגליו לקדש ויהי' כניסת שאר גופו עכ"פ בקדימת קידוש וכמ"ש כזה תוס' יבמות ז' ב' ד"ה ואמר עולא דאף דהותר ביאה במקצת מפני ההכרח מ"מ לא הותר ביאת כולו עש"ה דאין לזה עניין לכאן דכאן עכ"פ לימוד ליכא מביאת מקדש דטמא כיון דיש חילוק עכ"פ ויש לומר דרק שם דהוכרחה הטבילה שתועיל בלבדה בלא קידוש לביאת המקצת דכגון זה הוא דאמרה תורה דהואיל ואהניא למקצת אהניא לגמרי ואין לדון וללמוד מכגון זה אהיכא דאפשר שאין הטבילה מועלת כלל בלא הקידוש וכמובן וגם י"ל דלא מהני לעניין קידוש אם רק ידיו ורגליו בפנים דבעי' שיהי' כולו בפנים מקרא דבבואם אל אהל מועד ירחצו מים ע' זבחים כ"ו א' בבואם אל אהל מועד עד שיבא כולו לאהל מועד ואולם בזה י"ל דהכי קאמר קרא דביאת כל צריכה רחיצת מים