גליוני הש"ס מועד רמא

עניין אחד עם מאי דלית לי' לשטן רשותא לאסטוני דהוא השטן הוא היצה"ר כו' וע' חידושי הר"ן ר"ה ט"ז ב' אהך דכדי לערבב השטן דכ' וז"ל פי' להכניע היצר כדכתיב היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו דשטן היינו יצה"ר וכדר"ל דאמר הוא השטן הוא היצה"ר הוא מה"מ עכ"ל והוא בב"ב ט"ז א' וע"ע שם במהרי"ו דכ' בעשור לחודש היינו דאמרי' דעשור קודש קדשים היינו דכתי' לכל זמן ועת וגו' בו קיבל מרע"ה לוחות אחרונות בו אמר השם סלחתי כדבריך מש"ה הזכיר הכ"ג י' פעמים השם י' וידוין ב' בערב ש"ץ והקהל וכן ח' בעיוה"כ [אולי צ"ל ביוה"כ] שחרית מוסף מנחה נעילה י' פעמים קידוש ידים ורגלים כו' עכ"ל ושם סי' קצ"א כ' רמז על יוה"כ כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהי' קודש ע"ש וע' מהרי"ל ה' יוה"כ כ' בשם הרוקח דהא דביומא דכפורי לית לי' רשות לאסטוני היינו רק על עבירות שנעשו ביוה"כ אבל עבירות שנעשו בכל השנה מקטרג עליהן נמי ביוה"כ עכ"ל וראיתיו אח"כ ברוקח סי' ר' ועוד שם בארוכה יותר בסי' רי"ז

שם בכל יום תורמין כו' בקריאת הגבר או סמוך לו בין לפניו ובין לאחריו, נ"ב דוגמתו תמיד כ"ו א' במשנה וכי באיזה שעה בא הממונה כו' פעמים שהוא בא מקריות הגבר או סמוך לו מלפניו או מאחריו

שם כתוב אחד אומר כו' וכתוב אחד אומר כו' הכיצד חלקהו חציו להקטרה וחציו להרמה, נ"ב כזה פסחים ס"ח ב' כתוב אחד אומר עצרת לד' אלקי"ך וכתוב אחד אומר עצרת תהי' לכם כו' חלקהו חציו לד' וחציו לכם וע"ע זבחים נ"ח א' וזבחת עליו את עולתיך ואת שלמיך כו' חציו לעולה וחציו לשלמים וע"ע דוגמא ספרא אמור הובא בילקוט שם חג הסוכות שבעת ימים לד' יכול חגיגה וסוכה לשמים ת"ל חג הסוכות תעשה לך יכול חגיגה וסוכה להדיוט ת"ל חג הסכות שבעת ימים לד' הכיצד חגיגה לשמים וסוכה להדיוט עכ"ל והכוונה ג"כ חלקהו חג לשמים וסוכה להדיוט וע"ע חולין כ"ז ב' לחייבו בב' סימנין א"א כו' לפוטרו בלא כלום א"א כו' הכיצד הכשירו בסימן אחד כו' והיינו ג"כ חלקהו חציו כבהמה וחציו כדגים וע' פסחים ע"ה ב' ומש"ש בגליון

שם ב' ואי ס"ד מחצות דאוריתא היכי מקדמינן. נ"ב כעין זה פסחים נ"ח א'

שם תוד"ה היכי כ' ואמאי והא זריזין מקדימין כו', נ"ב עמ"ש בגליון פסחים ד' א' דסברת רש"י דכיון דההרמה הוא סילוק מקדושה שמסתלק מעל המזבח לא שייך בזה זריזין מקדימין עש"ה ונתיישבתי דיש קצת סתיר' לזה מגמ' נדרים ד' א' דמחפש אחר סברא שלא יהי' בל תאחר בקרבנות נזירות כבשאר קרבנות ע"ש ומדוע לא אמר דכיון דהקרבנות הם לסילוק קדושה שמסתלקת ממנו קדושת הנזירות ע"י הקרבנות לכן ה"א דלית בהו איסור באיחורם וזהו החילוק שבינם לשאר קרבנות עש"ה ודו"ק ועוד ראיתי שיש לעיין בזה בס' בית מאיר על מסכתות במגילה דף כ"א ד"ה פסקא זה הכלל עש"ה כל הדיבור שמחולק בזה עם למדן אחד אי שייך זריזין מקדימין בסילוק הלחם מהשלחן מפאת דהוא סילוק מקדושה עש"ה

כ"א א' ולא נמצא פסול בעומר כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז מ"ש חכם אחד שהי' הנס לפי שהתורה אמרה והבאתם את עומר אחד ולא שנים כו' וא"כ הנה הבטיחה שלא ימצא בהם פסול שאם הי' אפשר שימצא בהם פסול היו מצריכין מה"ת לעשות עוד מכל מין ומין שמא יופסלו ויביאו אחרים תחתיהם כו' וע"ש שהתשב"ץ דחה דבריו אולם גוף דברי החכם הנ"ל יש להם דוגמא בחגיגה כ"ו ב' במשנה כל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישיים שאם נטמאו הראשונים יביאו אחרים תחתיהם

שם ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים, נ"ב נס זה הי' מעין ימות המשיח שנא' ושעשע יונק על חור פתן וכן נס דעומדים צפופים ומשתחוים רוחים הי' ג"כ דוגמא לימות המשיח שנא' עוד יאמרו באזניך בני שכוליך וגו' הרחיבי מקום אהלך, שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז וע"ע שם סי' קל"ה וסי' ר"א בסופו

שם ותו ליכא כו', נ"ב הוי מצי לאקשויי נמי דליחשוב נם שלא שלט האש בציפוי מזבח הזהב ע' רש"י חגיגה כ"ז א' ד"ה כעובי דינר זהב ולפי מאי דמסיק דניסי דגואי ודקביעי לא קחשיב ניחא נמי הא

שם פסולי תלתא הוו חשבינהו בחד אפיק תרי ועייל תרי א"ה בלועין נמי תרי הוו חשבינהו בחד חסרי להו, נ"ב דוגמתו חולין מ"ב ב' נקובי תמניא הוו חשבינהו בחד אפיק שב ועייל שב א"ה פסוקי נמי תרי הוו חשבינהו בחד בצר להו

שם סלוקו כסדורו, נ"ב ע' תוס' חגיגה כ"ו ב' ד"ה סילוקו וע' ת"י לקמן ל"ח א' ד"ה והללו פתן מתעפשת וע' מאירי שם דכ' דנס דסילוקו כסידורו הי' רק בבית ראשון וכן בבית שני בעוד שהיו ממנים כהנים גדולים צדיקים וחשובים אבל משהיו ממנים כהנים גדולים ע"י ממון נתקלקל הכל כו' ע"ש

שם ת"י ד"ה ולא כו' כ' דבמקדש ראשון דווקא קאמר, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז

שם ב' מלמד שמגביהין אותו לעולי רגלים ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום, נ"ב דוגמתו לקמן נ"ד

שם אעפ"י שאש יורדת מן השמים כו', נ"ב אי גם אש של מזבח הזהב הי' אש מן השמים ע' תוס' שלהי חגיגה ושו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ע' ועמ"ש בחגיגה שם על הגליון

שם ואלו הן כו', נ"ב בס' מגדל דוד להרדב"ז שיר השירים ה' עה"כ פתחתי אני לדודי וגו' הביא גמ' דכאן בזה"ל אלו ה' דברים כו' ואלו הן ארון ואורים ותומים ושמן המשחה ואש ושכינה עכ"ל וע' ירושלמי מכות פרק ב' הלכה ו' דאמר כן רק דתחת שכינה אמר שם רוח הקודש וע"ש במגדל דוד שכ' מסברא דנפשי' דברי התוס' דכאן ד"ה ואורים ותומים וע"ש עוד שכ' וז"ל וא"ת למה לא עשו שמן המשחה וי"ל כיון שעדיין הי' של משה קיים שנא' זה לי לדורותיכם משמע שעדיין הוא קיים וכן ארז"ל ולפיכך לא היו רשאין לעשות אחר עכ"ל וצריך הסברה

שם אוכלת לחין כיבישין דמערכה, נ"ב פי' שהית' שורפת עצים לחים כיבישים, שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז ד"ה עוד כתבת כי טעם לא כיבו הגשמים כו' וע"ש

כ"ב א' רצין ועולין בכבש, נ"ב בס' יריאים סי' שכ"ז הקשה ממכילתא סוף יתרו אשר לא תגלה ערותך עליו שלא ילך פסיעה גסה אלא עקב בצד גודל ע"ש וע' סוכה נ"ב ב' רש"י ד"ה עקב בצד גידל וע' תוספת רבינו יהודה החסיד ברכות י' ב' ד"ה רגל ישרה עש"ה וע' תוס' ישנים כאן

שם כל הקודם את חבירו בארבע אמות זכה, נ"ב כל' זה תוספתא סנהדרין פ"ח

שם ואם היו שניהן שוין הממונה אומר להן הצביעו. נ"ב ע' שו"ת מעיל צדקה סי' י' וכמדומה דדבריו לא יתכנו לדברי רש"י ד"ה וכל הקודם בהן דכ' וזהו גורלם וע' פי' הגר"א ז"ל משלי י"ח י"ח דמשמע דכל דאלים גבר הוא מטעם גורל דאל"כ מדוע נקט קרא דווקא אותם שהדין ביניהם כל דאלים גבר וע"כ דגם הוא רק מטעם גורל וע"כ בדידי' שכיח טפי שיתרצו הבעל דינים להטיל גורל ביניהם כי למה להם לעשות גורל ע"י הבאה שיכו זא"ז בתפיסת החפץ לראות הגורל אשר יפול בניצוח אחד מהם הלא טוב להם להטיל גורל סתמיי מבלתי הכאות ומהלומות ודבר זה דדין דכל דאלים גבר הוא מטעם גורל הוא ממש כרש"י דכאן דכ' אהך דרצין כו' דכל הקודם כו' זכה דזהו גורלם וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' כ"ד

שם ארבע אמות שאמרו בהדי כו' א"ד בר מאמה יסוד ואמה