גליוני הש"ס מועד רמ

הפי' כן דא"א לפרש שם הכוונה על רחיצה ע"ש וא"כ ק"ק משם לכאורה אמ"ד כאן מאי ניאותות רוחצות

שם לבית התבן ולבית הבקר ולבית העצים ולבית האוצרות, נ"ב כזה הוזכרו יחד בסוטה מ"ג א' במשנה ובעירובין ע"ב ב' בגמ' ועוד שם פ"ה ב' במשנה

שם יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה, נ"ב כזה בשינוי ל' בסוטה מ"ג א' יכול שאני מרבה אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית הראוי לדיר' אף כל הראוי לדיר'

שם ב' מה בית העשוי לכבוד, נ"ב עמ"ש בגליון סוכה כ"ט א'

שם הר הבית כו' יצאו אלו שהן קודש, נ"ב ל' השאלתות פ' עקב ושערי מקדש ולשכות ועזרות פטורות שהן קודש ובתי כנסיות ומדרשות נמי פטורין דאיקריין מקדש שנא' והשמותי את מקדשיכם עכ"ל ע' מגילה כ"ח א' והא דאמרינן לקמן אר"י אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד ופטר לבתי כנסיות ומדרשות מטעם מקום מקודש הוא ככוונת השאלתות הנ"ל

שם מ"ד ביתך ולא ביתה, נ"ב צע"ק דהא כה"ת בלשון זכר נאמרה ואפ"ה לא מצרכינן ריבוי לאשה וע' תמורה ב' ב' וע' תוס' ב"ק ט"ו א' ד"ה השוה מש"ש וא"ת לקמן בשור שנגח כו' ע"ש

י"ב א' אימא א"ר יהודה כו'. נ"ב נ' דאין כוונת הגמ' להגיה רק פרושי קמפרש דמאי מקדש מקום מקודש וע' רמב"ם ה' ביאת מקדש פ"ג ה"י וכשם ששילוח טמאים מן המקדש בעשה כו' ובכ"מ ואפשר דמן המקדש דנקט רבינו מקום המקודש קאמר וכל המחנות בכלל עכ"ל נ' דכיוון הכ"מ לגמ' דכאן וס"ל דפרושי קמפרש וכנ"ל דאל"כ אין סברא לחדש כזה דמקדש היינו מקום מקודש וכמובן ואולם י"ל דרק בלישנא דר' יהודה דכאן יש לפרש כן וזה לפי מאי דמפרשי' במנחות כ"ז ב' קרא דוכפר את מקדש הקודש דהיינו מקום המקודש לקודש עש"ה דאמר שם כן אליבא דר' יהודה דווקא א"כ לר' יהודה יש תיבת מקדש בתורה דפירושו מקום מקודש וע"כ גם ר' יהודה בדבריו לפעמים הי' אומר כן מקדש וכוונתו מקום מקודש דוגמת ל' תורה ודו"ק וע"ע דוגמא זבחים נ"ד א' לוי מתרגם באחסנתי' יתבני מקדשא מקום מקודש לדמים ובגוף הך דכאן ע' ר"ש ערלה פ"א מ"ב בשם הירושלמי דר' יהודה גופי' ס"ל דירושלים לא נתחלקה לשבטים ופוטר מש"ה מערלה בירושלים והא דאמר הכא אני לא שמעתי כו' היינו ששמע מרבו כן ואיהו גופי' לא ס"ל ע"ש והוא כהך דעירובין ל"ה ב' הא דידי' הא דרבי' דיקא נמי דקתני כו' שמעתי שמקדרין בהרים ע"ש

שם אמר אביי ש"מ אורח ארעא כו', נ"ב קצת דוגמא לזה חגיגה כ"ה ב' אמר אביי ש"מ דינא הוא כו'

שם ב' רבי אומר שתי תשובות בדבר, נ"ב כזה שבת קט"ו א' אמר רבי ב' תשובות בדבר

שם ועוד בגדים שנשתמשתה בהן קדושה חמורה תשמש בהן קדושה קלה, נ"ב כזה תוספתא שקלים פרק ג' אמרו לו מי ששימש בקדושה חמורה יחזור לשמש בקדושה קלה

שם תוד"ה כה"ג כו' כ' ומסתלק בפה, נ"ב ע' תוספתא שבועות פ"ק דנשיא ומשיח קדושתן עולמית וע' ירושלמי הוריות פ"ג ה"ב וע' רש"י תמורה כ' א' ד"ה תרי גופי נינהו וע' הוריות ט' א' וי"ב ב' ומ"ש התוס' דתלוי במלך ואחיו הכהנים ע' תוספתא סנהדרין פרק ג' אין מעמידין לא מלך ולא כ"ג אלא בב"ד של שבעים ואחד

י"ג א' א"כ ה"ל ב' בתים כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' כ"ט וגוף דברי הראב"ד דב' בתים הטעם שמא ימשוך לבו אחריהם ויבא לידי טומאה צריכים לי עיון גדול דמנ"ל למידרש טעמא דקרא וגזה"כ הוא בכ"ג ואין לדון ממנו לש"ץ דנידון השבות יעקב שם

שם ב' הי' עומד ומקריב כו', נ"ב ע' תוס' וע' שו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' ז'

שם תוד"ה אלא כו' כ' דאטו בכפה תלי לה, נ"ב ל' הגמ' סוטה ו' ב'

שם תוד"ה לחדא כו' כ' הלין דכנסין ארמלן כו', נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' קל"ה וע' שו"ת שבות יעקב סי' ס"ז וע' שו"ת חכם צבי סי' ב'

י"ד א' אטרודי מי לא מיטריד, נ"ב ע' תוס' ישינים ובתוך דבריהם ועוד אלא מעתה דטבעה ספינתו בים ה"נ כו' וע' שו"ת ח"צ סי' קנ"ז דכיוון לדברי הת"י ככתבם וכלשונם הנ"ל

ט"ו א' על כרחך הקישן הכתוב, נ"ב נדה ל"ז ב'

שם ב' רש"י ד"ה אגופי' דמזבח כ' ומאי ל' טהרו כו', נ"ב ע' מנחות צ"ז א' על טהרו של שלחן וצע"ק

ט"ז א' לשכת העצים ששם כהנים בעלי מומין עומדין ומתליעין בעצים, נ"ב נזכר מזה לקמן נ"ד א' בלשכת דיר העצים הי' גנוז כו' שני כהנים בעלי מומין היו מתליעין בעצים כו'

י"ח ב' א"ר יוחנן למה נקרא שמן אורות שמאירות את העינים, נ"ב כזה חולין מ"ט א' א"ר יוחנן למה נקרא שמה ריאה שמאירה את העינים ול' שמאירות את העינים ע"ע סנהדרין י"ז ב' שמיני פירא מאירין את העינים ולקמן פ"ג ב' שהדבש וכל מיני מתיקה מאירין מאור עיניו של אדם

שם מאן הויא ליומא, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' ט"ו וע' שו"ת באר שבע סי' כ"ו

י"ט א' לימא תהוי תיובתא כו', נ"ב ע' רש"י עירובין ל"ב א' ד"ה הרחוקין

שם ב' כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה, נ"ב ברכות ס"א ב' ומגילה כ"ד ב'

שם ולא בדברים אחרים. נ"ב ע' רש"י וע' רבינו יונה ברכות פ' הי' קורא די"א ע"ב ד"ה ודברת בם וע' רש"י סנהדרין צ"ג ב' ד"ה מן השיחה דכ' שלא היו מספרים בדברים בטלים כו' ומשמע דאינו איסור מדינא לשאר אדם דאל"כ מאי רבותיהו ע' כזה חולין ל"ז ב' וגם מה זה שכ' רש"י שם כדי שלא יתגנו כו' הא אסורים בזה מדינא וע' לקמן ע"ז א' וגרונך מצמאה כו' מנעי לשונך מדברים בטלים כדי שלא יבא גרונך לידי צמאה וע' תענית יו"ד ב' תוד"ה ואין ביניהם דברי תורה וע' מ"א סי' קנ"ו דהביא הך דכאן השח שיחת חולין עובר בעשה וכ' פי' דבר גנאי וקלות ראש וע' ברכות ל"א א' ופסחים קי"ז א' דמשמע דדברים בטלים אין הכוונה דברי שחוק וקלות ראש ע"ש דאמר ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים וגם בסנהדרין צ"ג ב' שם הוזכר ג"כ שחוק בפ"ע ע"ש וע"ש בברכות ל"א א' דאמר ג"כ ולא מתוך שיחה עש"ה והוא לכאורה דלא כרש"י סנהדרין הנ"ל דפי' שיחה דברים בטלים וע"ע לקמן ס"ז א' רש"י ד"ה סח לי אלעזר בני דכ' בלשון שחוק כו' ומשמע דסתם שיחה היינו דיבור דרך שחוק וע' חגיגה ה' ב' מאי מה שיחו אמר רב אפי' שיחה יתיר' כו' וברש"י דברי שחוק כו'

שם מאי צרדא כו', נ"ב ע' פסחים קי"א ב' דהוזכר שם רוח צרדא ופירש"י כאב חצי הראש וצריך ביאור ל' צרדא דש דלא שייך שם טעמא דכאן

כ' א' ביומא דכפורי לית לי' רשותא לאסטוני', נ"ב במהרי"ו סי' קצ"ב איתא דג"כ אין יצה"ר שולט בו וע"כ ניתן יום זה לכפרה לישראל דכיון דאין יצה"ר שולט בו בקל יוכל האדם לעשות תשובה ביום זה עכ"ל ומ"ש דג"כ אין יצה"ר שולט בו הוא