גליוני הש"ס מועד ריא

איצטריך סד"א הואיל וכי איתי' הדר בעיני' לאו ברשותי' קאי כו' נאמר בב"ב שם ג"כ בצד סברא השני' כיון דאי איתנהו לדידי' הדרי ברשותי' שבוח וע"ע יבמות ס"ו ב'

ו' א' עיסת ארנונא חייבת בחלה ואע"ג דלא מצי מסלק לי', נ"ב ע' ר"ש חלה פ"ג מ"ה

שם שאני הכא דאפקי' רחמנא בלשון לא ימצא מי שמצוי בידך, נ"ב דוגמא לזה ב"ק צ"ח א' שאני לעניין מעשר דבעי' מצוי בידך

שם מיבדל בדילי מיני', נ"ב כזה בפי' הרא"ש תרומות פ"ה סי' א' וע"ע לקמן י"א א' רש"י ד"ה אין מקיזין

שם תוד"ה התם כו' כ' ותי' ר"י דשאני התם כו', נ"ב ע' גליון הגרע"א ז"ל וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' קע"ד וע"ע רש"י חולין ל"ט ב' ד"ה יהב לי' וקצ"ע ביומא י"ב א' דפריך ודכפרים מי מטמא והתני' לאחוזה כו' ומאי קושי' הרי יש לחלק דרק בדכפרים שהי' לו בעלים מיוחדים פעם ואח"כ נשתתפו בו רבים שפיר חשוב מיוחד ומשא"כ כ"ז שלא חלקו א"י ליחידים שלא הי' לו בעלים ישראלים מיוחדים בשום פעם שפיר לא קרינן בי' אשר לו אפי' כ"ז שהוא של שותפין כ"ז שלא נחלק גם ליחידים ודו"ק ושוב ראיתי שהת"י שם ד"ה יצאו כתבו כן ע"ש וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' רמ"ד וע"ע חידושי הר"ן ב"מ ס"ז ב' ד"ה שביעית משמטת מש"ש בשם הרשב"א ע"ש סברתו דשדה שהית' תחלה של לוה ומישכן אותה למלוה בזכות סילוק היינו באתרא דמסלקי אינה יוצאת מרשותו ולא חשיבא של מלוה ושביעית משמטת ומשא"כ בשדה שהית' של מלוה תחלה היינו באתרא דלא מסלקי דעד זמן פרעון הית' נחשבת של מלוה כיון שלא הי' יכול לסלק אז אף דהגיע זמן פרעון ועתה יכול לסלק מ"מ אינה נכנסת לרשותו עי"כ ועדיין היא של מלוה ואין שביעית משמטת עש"ה ותבן

שם ב' שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני כו' שהרי משה עומד בר"ח ומזהיר על הפסח כו', נ"ב ע' דוגמא לל' זה ב"ב כ"ח ב' שהרי נביא עומד בעשר ומזהיר על אחת עשרה וע' פנ"י כאן וע' ס' קרבן חגיגה סי' א'

שם דילמא בארבעה בירחא כו', נ"ב ע' שאילת יעבץ ח"ב סי' צ'

שם זאת אומרת אין מוקדם כו'. נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות כ"א

שם הבודק צריך שיבטל, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' אלף ע"ד

שם וחמץ משש שעות ולמעלה דכתי' לא תשחט על חמץ דם זבחי, נ"ב ל' הבה"ג פרק ב' מה' פסח והנה כבר האריכו האחרונים בהך דכאן מדוע חמץ חשיב אינו ברשותו וע' תוספתא שקלים פרק א' מצא כלאים בכרם מותר משום גזל ופטור משום מעשרות ומוכח דכל איה"נ הוי הפקר

שם תוס' ד"ה ממאי כ' וא"ת כו', נ"ב ע' ס' קרבן חגיגה סי' ל"א

שם תוס' ד"ה אבל כ' היינו דווקא כו', נ"ב ע' קרבן חגיגה שם סי' ל"ב וע"ש חידוש בשם הילקוט דטעמא דאין מוקדם ומאוחר בתורה כדי להרבות שלום בעולם שלא יאמר פלוני קטן ממני וקראוהו לקרות בתורה קודם ממני יאמרו לו מה שקרית אתה אחרונה אפשר שיצא מפי השי"ת ראשונה ועי"ז יש שלום בעולם ע"ש

ז' א' המקדש משש שעות כו', נ"ב בשאלתות פ' צו וז"ל אלמא אפי' במקום קידושין שויוהו כדלאו דידי' הוא ולא מצי מיבטיל עכ"ל, ונ' מדבריו דמה"ת שפיר חשוב שלו רק דרבנן שויוהו כדלאו דידי' והוא כשיטת רש"י כאן דהוא משום אפקעינהו כו' וכ"ה גם בבה"ג פ"ב מה' פסח בהדיא וז"ל ואע"ג דמשש שעות ולמעלה איסורא דחמץ מדרבנן הוא דאסיר כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושי' עכ"ל

שם הי' יושב בביהמ"ד ונזכר, נ"ב דוגמתו דמאי פ"ז מ"ה ושם איתא והוא בביהמ"ד או בשדה

שם הואיל ושוקי ירושלים עשוין להתכבד כו', נ"ב ע' מה שדן מזה במרדכי פ"ק דביצה רמז תרנ"א דאין להתיר בצים של עכו"ם ביו"ט מטעם רובא דרוב נולדין קודם יו"ט דבצים הוי כמו דבר המתכבד שמתמעט בכל יום דמיד שנולדים הבצים מיד אוכלים אותם וה"ל כשוקי ירושלים דכאן עש"ה וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קע"ג הביא דברי המרדכי בשינוי ע"ש שכ' וז"ל והא איכא קצת רגלים לדבר דאי נגמר מאתמול מאתמול הוי מייתי כדרך האומנים וכל היכא דאיכא דרך לא מועיל רובא כדאמרי' במרדכי בפ"ק דביצה דלא אזלי' בתר רובא דנולדו קודם יו"ט משום דדרך לאכלן מיד עכ"ל עש"ה

שם לבער חמץ, נ"ב פי' פינוי הבית מן החמץ נקרא ביעור כמו בערתי הקודש מן הבית וע"כ הבדיקה דהיא עצמה ממעשה הפינוי מברכין מיד לפני' ברכת ביעור חמץ, ס' הפרדס לרש"י סי' קכ"ח ע"ש ויל"ע דמ"ש מבדיקת סכין של שחיטה דכ' בשחיטות מהרי"ו וז"ל למה אין מברכין על בדיקת הסכין כמו על השחיטה וי"ל כל מצוה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכין עלי' וראי' מסוכה אע"ג דכתי' חג הסכות תעשה לך אין מברכין על עשייתה לפי שאין עשייתה גמר מלאכתה פי' גמר מצוה דבדיקת סכין אין עשייתה גמר מלאכה שהרי צריך אח"כ שחיטה עכ"ל וא"כ כי היכי דבדיקת הסכין הוא שם הכשר והתחלת השחיטה ועכ"ז אין מברכין עלי' רק על השחיטה דהיא גוף המצוה ה"נ לא הי' לנו לברך על בדיקת החמץ רק על הביעור דהוא גוף המצוה וצ"ל דשאני בדיקת סכין דאינו מהתחלת מעשה השחיטה דהיא בבהמה משא"כ הבדיקה דהוא בסכין והבדיקה רק הכשר הצריך לשחיטה לא התחלת השחיטה משא"כ בביעור חמץ דהבדיקה והחיפוש אחר החמץ כדי לבערו הוא מהתחלת ביעורו וכמובן וע' רא"ש קידושין פרק א' סי' כ' בהגהות אשיר"י שם דברכת קידושי קטנה דרבנן מועלת אביאה שאחרי' בגדלות דהם עיקר הקידושין מה"ת ע"ש ושם הקידושין לביאה התחלה רחוקה יותר מבדיקה לביעור דכאן ואולם יל"ע עוד ממ"ש במהרי"ל בסדר הגדה וז"ל אמר מהר"י סג"ל הא דלא מיחדינן ברכה על ד' הכוסות כגון וצונו לשתות ד' כוסות נראה לו משום דהן מפוזרין ולא מכונסין בפעם אחת והיינו טעמא נמי דלא מברך על הלל דליל פסח מאחר דמחולק מקצתו קודם סעודה ומקצתו אחרי' עכ"ל וא"כ ה"נ דהברכה על הבדיקה והביעור תיקשי דכיון דהבדיקה בלילה והביעור ביום בשעה ששית והם מחולקין איפוא א"כ לא הי' לנו לברך כלל וכן תיקשי אהגהות אשיר"י הנ"ל ויש לחלק וק"ל וע"ע רוקח סי' רפ"ג כ' ג"כ כמהרי"ל הנ"ל באריכות יותר עש"ה וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' ל"ה עש"ה וע' שו"ת הרא"ש כלל י"ד אות ג' ד"ה והא דלא מברכין כו' מש"ש ואומר אני דהוצאת חמץ מהבית כו' עש"ה כל הדיבור

שם בלבער כ"ע לא פליגי כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל כ"ו אות א'

שם רש"י ד"ה דיקא נמי כ' מה בידו לעשות יותר כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' מ"ט

שם ב' אין ה"נ, נ"ב בס' הפרדס לרש"י סי' מ"א פי' אין ה"נ דגם הוא סגיא דלא מהיל בעצמו דמצוות האב רק לתתו למוהל וע"כ גם האב מברך על המילה ע"ש אריכות וע"ש דמתבאר מדבריו דלמ"ד כאן לבער חמץ ס"ל דבביעור חמץ לא מהני שליחות וצריך לבער בעצמו וע"ע שו"ת מהרי"ל סי' י"ח עש"ה וע' שו"ת הרא"ש כלל י"ח סוף אות י"ב דמשמע שם ג"כ דאחר המוהל איננו