גליוני הש"ס מועד רז

שם ב' זה צער גידול בנים, נ"ב הוזכר סנהדרין י"ט ב' וע"ש בתוס'

שם ועריות מיונה, נ"ב בס' מאה קשיטה להרמ"ע ז"ל פרק ל"ח כ' והנה היונה אינה נזקקת אלא לבן זוגה מחיים יתרה עלי' נקבת התור אפי' לאחר מיתה כו' עכ"ל וק"ק דא"כ יותר ה"ל למינקט כאן תור וע"ש עוד שכ' ויש מי שנסתפק בצניעות זו של תורים ובני יונה כו' אם היא מדה נוהגת בנקבות בלבד או אם בזכרים ה"נ עכ"ל ומדברי רש"י כאן שכ' שאינו נזקק אלא לבת זוגו מתבאר דה"ה בזכרים

ק"א ב' ושמעת מינה כו' איתא לדר' דימי, נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' צ"ו

שם נגר שיש בראשו גלוסטרא כו', נ"ב יבמות צ"ו ב'

ק"ב ב' רש"י ד"ה קושרין נימא כ' דקסבר מכשירי מצוה שלא הי' יכול לעשותן מאתמול דהא היום נפסקה דוחה את השבת, נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' מ"ג דהביא ראי' דאפי' איזמל של מילה שנשבר או נאבד בשבת אין לעשות אחר או להביאו דרך רה"ר מדמוקמי' בפר"א דמילה לבריתא דולא ערלתו ספק דוחה את השבת במכשירי מילה ואליבא דר"א דאמר דוחין שבת ולא מוקמי' לה כהילכתא אליבא דר"ע דאמר דמכשירין שאפשר לעשותן מע"ש אינן דוחין וכגון שנשבר האיזמל בשבת וע"כ דגם כה"ג חשוב מכשירין שאפשר לעשותן מאתמול עכת"ד עש"ה וע' ירושלמי שבת פר"א דמילה ה"א התיבון הרי מזבח שנפל בשבת הרי אינו ראוי לבנות מאתמול ומשני מין מזבח ראוי לבנות מאתמול ע"ש

ק"ג ב' צילצול קטן, נ"ב פסחים נ"ה א'

ק"ד א' מילתא אגב אורחא קמ"ל דגמי מסי, נ"ב ע' כתובות ק"ג א' לשון חכמים מרפא

שם כשהוא מרדה אינו מרדה כו' אלא בשולי קופה, נ"ב דוגמתו תמיד ל"ג א' במשנה ורדדן בשולי המחתה

שם ב' משלך נתנו לך, נ"ב כל' זה ירושלמי תרומות פי"א ה"א

שם יצא שרץ שאין לו טהרה, נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' פ"ז מש"ש על דברי הרא"מ דהוצרך הנס בחנוכה אף דטומאה הותרה בציבור משום דשמן הוא רק ממכשירי הדלקה ובמכשירין לא הותרה טומאה ותמה עליו דעשיית שמן בטומאה הא אין בו איסור כלל וכי תימא ההבאה לבית המקדש אסורה האמר שמואל בשילהי עירובין המכניס שרץ למקדש פטור כיון שאין לו טהרה במקוה א"כ כ"ש בשמן כיון שאין לו טהרה פטור המכניסו עכ"ל וי"ל דלא בעי' שיהי' לו טהרה במקוה רק כל טהרה די וחשוב דומי' דזכר כו' דיש לו טהרה מיהת וע"כ זה השמן נמי אם אתה אומר שמותר להדליקו במנורה הרי מכי ימשול בו האור במנורה יטהר כולו דומי' דמשילת אור המזבח דמטהר הטמא בראוי לו כמבואר בזבחים מ"ג ב' וכ"ש מנורה דעדיפא ממזבח כמבואר שם כ"ז ב' האי רצפה והאי כלי שרת וא"כ כיון דיש לשמן טהרה ע"י משילת אור המנורה תו אסור להביאו למקדש כיון דההבאה רק מכשירין ואין דוחה טומאה ואף דאי אסור להביאו תו לא יהי' אפשר להדליקו ותו הבאתו מותרת (דהא אין לו טהרה דומי' דאדם דבידו לטבול דזה האסור להדליקו] דז"א דאם תאמר דהבאתו מותרת תו ראוי להדליק ותו יש לו טהרה ע"י ההדלקה ולכן כיון דהסברות מתהפכות נשאר באיסור דהבאתו באסורה דומי' דהך דעלה עלי' זכר דב"מ פרק ב'

שם יצא כ"ח שאינו נעשה אב הטומאה, נ"ב ע' ס' חידושי גור ארי' למהר"ל מפראג ז"ל שבת פ"ד ב' ד"ה והא לית לי' טהרה במקוה דכ' דלולי פירש"י כאן הי' הוא מפרש דאב הטומאה דכאן הכוונה דאינו נעשה גוף טומאה דאדם נעשה גוף טומאה בעצמו בזב ומצורע משא"כ כלי חרס א"א שיהי' גוף טומאה וה"ה דה"ל למינקט כל כלים רק דלרבותא נקט כלי חרס דאע"ג דאין לו טהרה וטומאתו עצומה טפי אפ"ה ממעט לי' קרא וכ"ש שאר כלי דאין נעשה גוף טומאה ויש לו טהרה דמימעט מהאי קרא ע"ש אריכות בזה בסוגיין ומש"ש אע"ג דאדם טמא מת נקרא אב הטומאה בכל מקום היינו משום שאפשר שיהי' ג"כ אב הטומאה בעצמו אבל כלי לא נקרא אב הטומאה עכ"ל ונ' כוונתו דאב הטומאה פירושו גוף ועצמיות טומאה וע"כ רק אדם דשייך בי' עצמיות טומאה בזב ומצורע לכן גם בקיבלו הטומאה ממת שבה הטומאה בו עצמיות ולכן נקרא אב ומשא"כ כלי דלא שייך בי' עצמיות טומאה לכן הוא רק מקבל הטומאה ואינו נקרא אב ודו"ק

ק"ה א' ואידי ואידי טהורין אין טמאין לא, נ"ב לכאורה הפי' דישראל טהור קודם לכהן טמא אבל אם גם ישראל טהור אין שם רק טמאין לבד גם טמאין נכנסין וכן נראה מפורש מל' הרמב"ם בחיבורו ע"ש ואולם בפי' הראב"ד על הספרא אמור פרק ג' בריתא י"א כ' כי בריתא דכאן מכשרת בכהנים ולוים וישראל ובלבד טהורים אבל טמאים כלל כלל לא עכ"ל מוכח דטמאים אין נכנסין כלל ואפי' בא"א בטהורים ונ' דבשיטה זו אזדו דברי בעל החלום שבשו"ת שערי צדק חלק או"ח סי' ק"ד דאסור לטמא לכנוס עתה למקום המקדש לבנות מזבח ע"ש דלאידך בריתא דכאן הא מפורש דגם טמאים נכנסין לבנות כו' וכן פסק הרמב"ם בחיבורו ע"ש

שם רש"י ד"ה ויקבלו הלוים כו' כ' לא מפקי' לי' בעביר', נ"ב מכאן מוכח קצת דכהנים מוזהרים שלא להתטמא בטומאת ע"ז אולי הטעם משום דאיתקש למת ושוב ראיתי נדבר מזה בשו"ת ח"ס חאו"ח סי' כ"ג ע"ש אלא שלא הביא שם רש"י דכאן

ברבינו יהונתן דף צ"ו ע"א מדפי הרי"ף ד"ה אבל מים ומלח כו' כ' בפרק בתרא, נ"ב צ"ל בפרק שמונה שרצים: