גליוני הש"ס מועד רה

גבוה מן הקרקע טפח וצריך לזכותם ע"י אחר כיצד נותן לבנו שהוא בר מצוה כו' ואומר לו שיזכה בזה העירוב לכל בני המבוי ותוליהו עכ"ל מוכח מדבריו דהעירוב צריך שיהי' מונח בכל זמן הנחתו בגובה טפח מן הקרקע וזהו ג"כ מ"ש ותוליהו היינו שלא יניחנו ע"ג קרקע רק יתלהו בגובה מן הקרקע ושיעור הגובה לפחות טפת וזה חידוש וע' בב"י או"ח סי' שס"ו ובט"ז שם סק"ו

פ' א' כופין אותו כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"י מינץ סי'

שם ב' ל"א מצד שאני, נ"ב ע' שו"ת בית אפרים חחו"מ סי' מ'

שם כמה הוא שיעורן כו', נ"ב בס' הפרדס לרש"י סי' ק"ח וז"ל ושיעור עירוב של מבואות ושל חצירות מכזית ועד ביצה ואם מוסיף מוסיף בקודש עכ"ל וצע"ג ושיעור כזית הוזכר בעירוב תבשילין בביצה ט"ז ב' אבל במבואות וחצירות אין זכר לו ואולי תחת "ושיעור" צ"ל "ושירי" וסובר דשירי עירוב כל שהו דמתני' לאו כל שהו ממש רק כזית ודוגמתו בביצה שם מפרש להך דשייר ממנו כל שהו סומך עליו לשבת דהיינו בכזית ע"ש ומ"ש ואם מוסיף כו' כוונתו דאף דדי מדינא בנשתייר כזית מ"מ אם בא להוסיף ולהשלימו עד כדי השיעור דלכתחלה וכת"ק דמתני' ה"ז משובח ואולם מ"ש ועד ביצה עדיין אין מובן כלל ואם לא נגיה בדבריו הנה יוצא עוד חידוש מדבריו דשיעורא דעירובי חצירות ושיתופי מבואות הוא מדברים שיש בהוספתן מצוה וכלשונו ואם מוסיף מוסיף בקודש ומסברא לכאורה אין לומר כן ודו"ק

שם כמה הוא מרובין, נ"ב דוגמתו ב"ב קל"ט ב' וכמה מרובין ובחולין קל"ה א' במשנה וכמה הוא מרובה

שם א"ר יצחק ברי' דר' יהודה לדידי מיפרשא לי מיני' דאבא כל שאילו כו', נ"ב כזה לקמן צ"ז א'

פ"א א' תפרה בקיסם כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' ל"ה

שם בפת אורז מערבין ובפת דוחן אין מערבין, נ"ב אע"ג דבבריתא תני ולא אמרו לערב בפת וכן לעיל ע"א ב' מערבין בחצירות בפת צ"ל דפת אורז איתי' בכלל פא סתמא וע' רש"י סנהדרין ע' ב' ד"ה בפת דגן דמשמע דבכלל פת סתם אפי' פת אורז ופת דוחן בכלל ע"ש ואילו כאן אמרי' דבפת דוחן אין מערבין ואולי הכוונה שם דאולי יטעה אדם בכך לכן אמר התנא מלה אחת יתיר' דגן להוציא מידי טעות הטועה אבל באמת ד"ז הוא טעות ואפי' פת סתם אין כולל פת דוחן וי"ל דאפי' פת אורז אין כולל ושמואל דאמר דמערבין בפת אורז דינא דנפשי' קאמר ולא שיהי' נכלל בל' פת דבריתא ויש נפקותא בכ"ז לעניין נודר מפת במקום שאין ל' בני אדם ידוע אם יאסר גם בפת אורז ודוחן וסוגי' דברכות ל"ז אין לה שייכות לספק הנ"ל

שם גליון הש"ס ד"ה שמא יחזור כו', נ"ב ותוס' ר"ה ל"ב ב' ד"ה בשעת

שם ב' תוד"ה ה"ג כ' ואין להאריך כאן, נ"ב וע' ס' יריאים סי' קכ"ח

פ"ב ב' ת"ר מערב אדם כו' עד אמר רבא כיון שעירבו אין לך מיחוי גדול מזה, נ"ב ככל האי סוגי' איתא ג"כ בפסחים פ"ח א' לעניין פסח

שם וזה וזה מתכוונין להקל, נ"ב כזה כלים פכ"ז מי"א

שם חציי' לבית המנוגע, נ"ב בשאלתות פ' בשלח איתא חציי' לבית המנוגע אם יכנס אדם לבית המנוגע ואכל חצי של זה הככר בעי כיבוס בגדים וגם אם נשתהא לשם כשיעור זה בעי כיבוס בגדים עכ"ל ומוכח לכאורה מלשונו דאם אכל בפועל לא בעי' שהי' כשיעור רק אפי' דחק עצמו ואכל במהירות טפי משיעור אכילה הבינונית צריך כיבוס כו' דאל"כ מ"ש אם יכנס כו' ואכל כו' הוא מיותר לגמרי דלא ה"ל למיכתב רק אם נשתהא כו' לבד שהרי האוכל הוא ג"כ שוהה וע"כ כנ"ל אולם לא ידעתי לזה לכאורה שום מקור

שם תנא וקרובים דבריהם להיות שוין, נ"ב כזה בכורות ל"ז ב' וע"ע שביעית פ"א מ"א וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו וכזה גם בכלאים פ"ב מ"ו וע"ע שביעית פ"ג מ"א בר"ש בשם הירושלמי ותני' קרובים להיות דבריהם שוים וכזה ירושלמי ברכות פ"א ה"א ותני עלה וקרובין דבריהן להיות שוין וכזה בפי' הראב"ד עדיות פ"א מ"ז אהך דאמר ר' יהושיע יכולני לעשות דברי ב"ש ודברי ב"ה אחד דהכוונה דקרובים דבריהם להיות אחד

שם רש"י ד"ה מתכוונין להקל כ' ור' יהודה סבר כיון דבשבת סועד ג' סעודות אינו אוכל הרבה בכל סעודה, נ"ב מכאן ראי' דנשים חייבות בג' סעודות דאל"כ מאי זה וזה מתכוונין להקל הא עירוב שייך גם בנשים וא"כ הא הוי שיעורא דר' יהודה חומרא לגבי נשים דאוכלין בשבת ג"כ רק ב' סעודות כמו בחול ושוב הא יש ריבוי אצלם מפאת רווחא לבסימא שכיח ודו"ק וע' פיה"מ להרמב"ם כלים פי"ז מי"א דכ' טעם אחר בהך דר' יהודה מפירש"י כאן ע"ש

פ"ג א' כי אתא ר' דימי אמר שיגר בונייס לרבי, נ"ב בגיטין נ"ט א' איתא כי אתא רב דימי א"ר יוחנן שיגר לי בוניים בן נוניים לרבי

פ"ד ב' רש"י ד"ה בכומתא וסודרא כ' נוטלין כובעיהן וסודרן מראשיהן, נ"ב לכאורה זה אסור משום גילוי הראש עמ"ש בזה בס' בכור שור שבת קי"ח ב' עש"ה ובגוף עניין גילוי הראש ע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ה' ומש"ש כי איסור פרועי ראש הנאסר במקדש גופי' זה לא קאי על גילוי הראש רק על גידול שער ראשו כו' הנה גם אגידול לא קאי דגם הגידול אין נאסר רק העבודה פרוע ראש היא שאסורה ואולם גם בשבות יעקב שם איירי בעבודה בגילוי הראש היינו בתפלה בגילוי הראש דתפלה במקום קרבן וע"כ שפיר הוצרך לזה דגם במקדש אין הכוונה אגילוי כו'

פ"ו א' למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש, נ"ב כלשון זה הוריות י"ב ב' ע"ש

פ"ז ב' רש"י ד"ה בעצה כ' פסולת קטניות, נ"ב כן הוא בשבת ע"ו א' מאי עצה תבן של מיני קטניות

פ"ח א' עוקה, נ"ב תיבה זאת הוזכרה במקואות פ"ד מ"ד ופ"ו מ"א

שם ביב שהוא קמור, נ"ב כל' זה אהלות פ"ג מ"ז

פ"ט א' כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין מלמעלה, נ"ב גיטין ע"ט ב'

שם ב' אי אמרי לכו דיורין הכי אמרי לכו ל"ש אלא שיש מחיצה ראוי' לדירה כו', נ"ב י"ל שלא בא לשנות המאמר רק הפי' אי אמרי לכו דיורין הית' כוונתי על מחיצה ראוי' לדירה ע' כזה לעיל ס"א ב' מאי אין בה דיורין אין ראוי' לדיר' וכזה עוד סוכה י' א' מאי אין דיורין כל שאינה ראוי' לדיר'

צ' ב' כשתמצא לומר כו', נ"ב כזה כתובות כ' ב', כריתות ט' ב', פסחים י"א ב', קכ"א א', לעיל כ"ו ב', זבחים קי"א א', נדה ט' א', ב"ק כ"ג ב', ב"מ מ' ב', שבת קי"ד א', תוספתא תרומות פרק ה'

צ"א א' לשמואל כו' יאמרו ב' כלים בחצר אחת זה מותר וזה אסור, נ"ב דוגמתו גיטין י"ח א' לשמואל יאמרו ב' נשים בחצר אחת זו אסורה וזו מותרת

צ"ג ב' גידוד ה' ומחיצה ה' אין מצטרפין, נ"ב דתרי מילי נינהו דהגידוד הוא משום גוד אסיק והמחיצה היא כפשוטה, שו"ת חכם צבי סי' ה' וע' חידושי הרמב"ן שבת ז' א' ד"ה "ה"ג וכן גרסו הגאונים ז"ל ואם חקק בו ד' על ד' ע"ש כל