גליוני הש"ס מועד רג

ונתחלפה הכ"ף בקו"ף והכוונה דהוא נקב עגול וכדורי וע"ע רש"י סנהדרין ק"ב ב' ד"ה קודר אזכרות דכ' דהוא ל' נוקב והביא הך דכאן מקדרין בהרים ע"ש וע"ע תוס' תענית כ' א' ד"ה נקדרה וע"ע קידושין כ"ב ב' דוקר והולך כו' ובגליון שם גי' הערוך קודר ויורד כו' ופירושו ג"כ נוקב ויורד

נ"ט א' והתניא לא אמרו כו' אמר רבינא לא להקל כו' עד ותחומין דרבנן, נ"ב כזה נדה נ"ט א'

שם ג' חצירות של ב' בתים, נ"ב כזה הוזכר לעניין בתי ערי חומה בערכין ל"ב א' במשנה ואלו הן בתי ערי חומה ג' חצירות של ב' בתים

שם רש"י ד"ה ושל רבים כו' כ' וההוא שיור הוי היכירא כו', נ"ב מעין זה שביעית פרק ג' משנה, ד' הית' כל שדהו בית ארבעת סאין משייר ממנה מקצת מפני מראית העין

שם ב' סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו, נ"ב דוגמא לל' זה ב"ב ע"ב ב' חרוב המורכב כו' תורת אילן עליו ותורת קרקע עליו כו' עומר שיש בו סאתים תורת עומר עליו ותורת גדיש עליו

ס"א א' א"ר נחמן מאן דתני אנשי לא משתבש ומאן דתני אין אנשי לא משתבש, נ"ב כזה יבמות י"ז א' ועמש"ש בגליון

שם ב' א"ל רבא כו' לית דחש להא דר"ע, נ"ב דוגמתו קידושין נ"ב ב' ועמש"ש בגליון

שם רש"י ד"ה עד שלא יוציא כו' כ' דאי אגירו מיני' היכי מצי למיהדר כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ז'

ס"ב א' בגזיר' שמא ילמוד ממעשיו, נ"ב מה שהרחיקו רז"ל הדירה עם עכו"ם גזיר' שמא ילמוד ממעשיו למדוהו ממה שאמרה תורה לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי וגזיר' זאת הוא תולדות לאו זה, ס' יריאים סי' פ"ו וע' ליקוטי שו"ת חתם סופר סי' נ"ב דכ' אהך דריבית עכו"ם דאסור מגזיר' דשמא ילמוד ממעשיו דהוא גדר אלאו דלא תלמד לעשות כתועבות הגוים ע"ש

שם ור"מ סבר זימנין דמיקרי ודייר כו', נ"ב דוגמתו חשש לזימנין דמיקרי בב"ב ז' ב' ורבנן זימנין דמיקרו ואתו גייסא וע"ע דוגמא סוכה כ' ב' ומר סבר כיון דמקרי ויתבי עלייהו כו' ואולם שם הוא עניין אחר אם יש אל הדבר שם מושב מפאת המקרה וע' מגילה כ"ו א' ורבנן ההוא אקראי בעלמא עש"ה והך דכאן דר"מ חייש לזימנין דמיקרי כו' נ' לכאורה דלטעמי' אזיל דחייש למיעוטא ולא שכיח וע' כזה ע"ז מ' ב' דמשום דר"מ חייש למיעוטא גזר ברוב אטו מיעוט עש"ה ובחידושי הארכתי

שם מי איכא למ"ד מעכו"ם בפמש"פ לא כו', נ"ב ע' ס' הפרדס לרש"י ה' שבת סי' צ"ה וז"ל וכשבא בחצירו של נכרי צריך ישראל לקנות מן הנכרי כל רשותו בפרוטה או במעט דבר ומותר לו לצאת ולבוא ולטלטל בלא עירוב ואם החצר ברשות שנים או ג' נכרים קונה מכולן ומייחד לאלתר לטלטל ולצאת אלפים אמה לכל צד עכ"ל וצע"ג ואולי ס"ל דהא דעכו"ם נהרג אפי' אפמש"פ היינו רק בחפץ דחשיב לי' אפי' פמש"פ משום דמקרבא הנאתי' ע' קידושין ח' א' ומשא"כ בכסף גם לעכו"ם אין נחשב כסף פחות מפרוטה וזהו שכ' שצריך לקנות בפרוטה או במעט דבר היינו או בכסף בפרוטה או בחפץ אפי' הוא דבר מועט ואינו ש"פ וידוקדק לפי"ז ל' הגמ' כאן אילימא בריאה בפרוטה רעועה פמש"פ דלפי סיגנון הלשון הל"ל אילימא בריאה בפרוטה רעועה בפחות מפרוטה ואולם עדיין יוקשה דמדוע לא מפרש הש"ס באמת דפלוגתייהו אי שוכרין בפחות מפרוטה ואולי לא הי' אצלם מטבע קטנה מפרוטה [וצ"ע וגם ל' ס' הפרדס דצריך לייחד לאלתר לטלטל כו' צריך ביאור ייחוד זה מה עניינו] ואולי גם בימי ס' הפרדס לא הי' מטבע קטנה מפרוטה ואין כוונתו כלל לאפוקי אם יומצא מטבע קטנה ממנה שלא לקנות בה

שם חשיש עכו"ם לכשפים, נ"ב כזה ב"מ כ"ג א' עכו"ם חיישי לכשפים וע"ע פסחים ח' ב' וע' שבת י' ב' והאידנא דחיישי' לכשפים כו' ולקמן ס"ד ב' אבל בדורות האחרונים כו' וע' תענית ל' ב' תוד"ה אמר רבא

שם ב' א"ל אפי' ביעתא בכותחא בעו מיני' כו' ולא אורי, נ"ב י"ל כוונת ל' אפי' דהוא דרך צחות דאפי' ביעתא בכותחא דהוא דבר הידוע לתינוקות שהוא מותר ע' יומא ע"ח ב' רביתי' דינוקא מיא חמימי ומשחא גדל פורתא ביעתא בכותחא כו' הרי דאכילת ביעתא בכותחא הוא רביתא בתינוקות וידוע הדבר איפוא לתינוקות שהוא מותר ואפ"ה לא אורי במקום רבי' אפי' דבר הידוע לתינוקות וגוף איסור הוראת הלכה לפני רבו ע' בתוס' ובגליון הרי"פ בסוגין דהובאו המקומות שהוזכר עוד זה וע"ע סנהדרין י"ז א' דהוזכר גם שם והוא דבר של חידוש שם שאין לתלמיד להתנבא לפני רבו הנביא דה"ל כי מורה הלכה לפני רבו ע"ש

ס"ג א' צורבא מרבנן חזי לנפשי', נ"ב דווקא לנפשי' אבל לא לאביו ולאחיו ואם יש לו חלק באותה הוראה אפי' שמונה שבשמינית מותר כו', שו"ת חות יאיר סי' קכ"ב וע' מעין הך דכאן דצורבא מרבנן חזי לנפשי' בביצה כ"ח ב' ת"ח רואה לעצמו כו'

שם לא ליחוש לי' לסבא, נ"ב כל' זה חולין י"ת א', בכורות כ"ז ב'

שם א"ל כי האי גוונא מי מתחזי כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל כ"ח אות א'

שם ב' ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בי' רבנן, נ"ב עמ"ש בגליון כתובות ס"ג ב'

ס"ד א' אפילו בעל כו' אפי' עבד עיסקא כו', נ"ב ע' ביאורי האפילו בשאילת יעב"ץ סי' ו'

שם ב' דרך מיל כו', נ"ב ע' אריכות בסוגיין בשו"ת חות יאיר סי' קע"ז

שם תוד"ה ולמדנו כ' וא"ת והיאך נתן ר"ג כו'. נ"ב ע' תוספתא פסחים פרק ב' דהובאה שם מעשה דכאן ונאמר שם טבי עבדו של ר"ג תחת ר' אלעאי דכאן וי"ל דהתוספתא סוברת כר' יהודה וע"כ ס"ל דהי' המעשה בטבי לא בר' אלעאי משום לא תחנם ורק בטבי ניחא לפמ"ש הר"ן בגיטין פ' השולח דחיובא דלעולם בהם תעבודו הוא משום לא תחנם א"כ כיון דלא תחנם אעבדים נמי קאי שלא לחונן את העבדים ממילא הרי לא נאמר הלאו לעבדים ורשאי העבד לחונן לעכו"ם ואולם ע"כ אין כוונת הר"ן שם דלא תחנם קאי אעבדים דהרי גם לגר תושב מותר לחונן וכ"ש לעבד וכמו שתמה הרשב"א שם וע"כ הכוונה רק דלעולם בהם תעבודו עניינו כעניין לא תחנם הנאמר בעכו"ם דהקפידה תורה שלא להראות לעבד חניית השיחרור וא"כ לעניין לאו דלא תחנם גופי' שפיר הוא נוהג גם בעבד ופשוט שהוא כן שהרי הוא מחויב במצוות כאשה ונזכרתי דקושית התוס' כאן הוא קושית הירושלמי ע"ז פ"א ה"ט ושם בירושלמי נאמר ג"כ טבי ע"ש

ס"ה א' יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, נ"ב כעין זה ב"ב ט"ז א' בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין וע"ע סוכה מ"ה ב' ואמר חזקי' כו' משום רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי ועד עתה כו' ובגוף המימרא דכאן ע' שו"ת הלכות קטנות סי' קס"ו וע"ע שם סי' קפ"ג

שם יש בו מדעת קונו, נ"ב כל' זה כתובות ס"ב ב' בני דעת קונך יש בך: