גליוני הש"ס מועד רא

ס"ל לר"ע דמוליכין הגוף אצל הראש והלכה כר"ע עכ"ל בקצרה ובמחכת"ה אישתמיט מינייהו דמאמר העולם הנ"ל הוא בגמ' כאן ככתבו וכלשונו ושוב מצאתי שכבר העיר בזה הגאון החות יאיר ז"ל בשו"ת חוט השני סי' י"ט ע"ש

שם ב' אי פקח הוא עייל לתחומא כו', נ"ב ע' ראב"י' ברכות פרק כיצד מברכין סי' קי"א דאחרי שכ' דיש לבצוע על פת עכו"ם אם היא נקי' טפי מפת ישראל כ' אח"ז וכיון שהותר לו לבצוע הותר לו בכל הסעודה הזאת וזכר לדבר דאמרי' מתוך שהותר לצרעתו הותר לקריו ובר"פ מי שהוציאוהו אמרי נהרדעי אי פקח הוא עייל לתחומין וכיון דעל על משמע אפי' רחוק קצת לצד תחומין עכ"ל וה"ז חידוש דאפי' יכול ללכת לנקביו למקום אחר קרוב טפי מותר ללכת לתחום אפי' בריחוק יותר וטעם הקולא מסברא דהואיל ואישתרי כו' ועמ"ש באתוון דאוריתא כלל כ"ו וי"ל כאן עוד טעם אחר בזה דהוא כהך דתוס' ביצה ג' ב' ד"ה אבל כו' ואם התחיל לטלטלו כו' מותר להוליכו אפי' בחדרו אם ירצה כו' וע' לעיל י"ז ב' מתוך שניתנה רשות לפנותו כו' ועמש"ש בגליון

מ"ב ב' חצר כיון דדש בי' ליחוש דילמא אתי לטלטולי בכולה, נ"ב גי' רש"ל ומעין ל' זה לקמן ע"ט ב' כיון דדש בי' אתי לטלטולי

שם מחיצות להבריח מים עשויות, נ"ב לקמן צ' ב'

מ"ג א' יש תחומין כו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקע"ג וע"ע שם סי' אלף י"ח וע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ל"א

שם דקאזיל בקפיצה, נ"ב כזה יבמות קט"ז א', סנהדרין צ"ה

שם הני שב שמעתתא כו', נ"ב ע' מהדורא בתרא לשו"ת שבות יעקב חלק א' שאלה י"ב

שם רש"י ד"ה אמש כ' לערב, נ"ב ע' רש"י סנהדרין מ"ד ב' ד"ה אמר לו אמש ביטלתם וע' בגמ' שם מ' ב' לדבריכם מי שבא ואמר אמש הרגו כו' עש"ה וע' ב"מ פ"ה ב' אמש נראה לי ר' יוסי בר חנינא כו' והיינו שנראה לו בלילה של אותו היום

מ"ד ב' בהדי דאתא רבא כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ב' אות י"ט

שם מי שיצא ברשות, נ"ב ע' פירש"י ול' ספר הפרדס לרש"י סי' ק"ח אבל אם רוצה ליליך להציל נפשות או ספר תורה מותר ליליך יותר מאלפים אמה עכ"ל ופשוט דכיון דרשאי ליליך עבור הצלת ס"ת חוץ לתחום דנחשב יצא ברשות ויש לו אלפים לכל רוח ככל יוצאין ברשות

מ"ה א' ובעיר הסמוכה לספר כו', נ"ב כזה חילוק בין סמוכה לספר לאינה סמוכה בסנהדרין ט"ז ב' וסמוכה לספר אפי' אחת אין עושין שמא ישמעו העכו"ם ויחריבו את ארץ ישראל ובב"ק פ"ג א' אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר כו' ובב"ב ז' ב' אלא עיר הסמוכה לספר ראוי' לחומה ושאינה סמוכה לספר אינה ראוי' לחומה כו'

שם דברי ריב"נ וחכ"א כו', נ"ב ל' השאלתות פ' בשלח בהסברת הפלוגתא דרבנן סברי דגברא הוא דקני שביתא והא לא איכוון למיקני וריב"נ סבר שבת קניא לי' ואע"ג דלא איכוון ע"ש וצריך פירוש לפירושו להבין עניין שבת קניא לי'

שם ומודה ר"י שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו, נ"ב ע' ירושלמי כתובות פרק ג' ה"ו בוררת וחוזרת ובוררת ואינו עניין לכאן

שם ב' וספק דדבריהם להקל, נ"ב ע' תוס' דעיר ולפי"ז מוקצה חמור מאיסור תחומין ע' ביצה כ"ד א' דספק מוכן אסור ומובן בזה גמ' ביצה ל"ז ב' לאיסור מוקצה לא חששו לאיסור תחומין חששו בתמי' ודרך ק"ו קאמר דאם למוקצה החמור לא חששו לאיסור תחומין לכ"ש וע"ש ברש"י וע' בה"ג סוף ה' יו"ט דכ' דספק מוקצה מיתר מטעמא דסד"ר לקולא ובספק מוכן פסק בבה"ג בה' יו"ט שם דאסור ע"ש

מ"ו א' הלכה כדברי המיקל באבל, נ"ב ה"מ במחלוקת תנאים ואמוראים אבל במחלוקת הפוסקים לא אמרי' הכי', שו"ת רדב"ז ח"ג סי' אלף ס"א וע' סו"ת מהרי"ל אחרי סי' ק"נ בשאלות מוהר"ר מיישטרליין אחד הגדולים שבימי מהרי"ל ז"ל ששאל זה למהרי"ל וז"ל ואם נאמר הלכה כדברי המיקל באבל דווקא בתנאים או אמרינן נמי באמוראים ואם נאמר גם בגאונים וע"ש בתשובת המהרי"ל סי' קנ"ז

שם ב' וכר' יוסי מחביריו, נ"ב ע' תוס' שבועות ל"ה א' ד"ה ה"ג אין הלכה כר' יוסי וע' תוס' תענית כ"ח א' ד"ה אי ר"מ בסה"ד וע' חידושי הר"ן ר"ה ל"ג א' ד"ה ר' יוסי ור' שמעון

שם ואצ"ל ר"מ ור' יוסי כו' השתא במקום ר' יהודה ליתי' כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' ל"א

שם א"ר משרשיא ליתנהו להני כללי, נ"ב כל' זה לקמן נ"ו א' וע"ע ל' ליתנהו להני כללי ביבמות ס"ד ב', חולין קל"ו א'

מ"ז א' רש"י ד"ה עקרה כ' שכבר נישאת לג' כו', נ"ב נקט כרשב"ג וצע"ק דהא בנשואין קיי"ל כרבי ע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות ס"ו

מ"ח א' א"ב ד' אמות מצומצמות, נ"ב בשאלתות פ' בשלח איתא ד' אמות מצומצמות ואמה של קודש איכא ביניהו ר"מ סבר כדי פישוט ידיו ורגליו דאמה דידי' ור' יהודה סבר באמה של קודש עכ"ל וכ"ה בבה"ג ה' עירובין פרק שני ובבה"ג שם לא נאמר כלל הך דד' אמות מצומצמות ונאמר רק מאי בינייהו איכא בינייהו אמה של קודש ר"מ סבר כדי פישוט ידיו ורגליו באמה דידי' ור"י סבר באמה של קודש עכ"ל וצריך ביאור לפי"ז איבעי' הסמוכה ד' אמות שאמרו כו' ואולי הי' לפניהם איזה גירסא אחרת

שם מ"ט לא קתני לה גבי יש שאמרו כו', נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' ס"ז

שם ל"ל למימר למה הדבר דומה הכי קאמר להו כו' מכדי למה הדבר דומה כו' מ"ש התם דפליגיתו ומ"ש הכא כו' ורבנן כו', נ"ב כסגנון זה נדה ס"א א'

שם ב' אם אמרו דיורין להקל יאמרו דיורין להחמיר, נ"ב דוגמת זה לקמן ס"ד א' אם אמרו שכירו ולקיטו להקל יאמרו שכירו ולקיטו להחמיר וע' רש"י שם כ' הטעם דכל בעירובין להקל והוא ל' הגמ' לקמן פ' א' כל שיש לך להקל בעירובין הקל וכזה עוד ברש"י לקמן ס"ו א' ד"ה לא מה מערב דלקולא אקשינהו ר' יוחנן ולא לחומרא דכל בעירובין להקל ע"ש וכזה עוד ברש"י לקמן ס' א' ד"ה תורת מחיצה עליו דכ' אלא רצו אחד מערבין ולקולא והוי כפתח רצו שנים מערבין דלחומרא לא אמרי' דליבטלי' למחיצה דכל בעירובין להקל עכ"ל וזהו ג"כ טעם התוס' לקמן ס"ה ב' ד"ה התם דכתבו דלקולא אמרי' לא פליג ולחומרא לא עש"ה וע"ע ל' המשנה לקמן נ"ח ב' שלא אמרו חכמים את הדבר להחמיר אלא להקל וע' לעיל מ"ה ב' תוד"ה איב"ע ומ"ש בגליון שם וע"ע ברבינו יהונתן על הרי"ף פ' הדר דקי"ג ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה מבוי שלהם ניתר בלחי וקורה מש"ש ומסקי' דאזלי' הכא לקולא והכא לקולא ע"ש והיא ג"כ מטעם הנ"ל וע"ע לעיל ל"ג א' בריש העמוד ברש"י מש"ש ואע"ג דמשוינן להו ניהלי' רה"י לגבי קניית עירוב להקל לאו רה"י גמורה היא שלא יוכל להביא מחוצה להן לתוכן כו' וי"ל דהוא ג"כ מטעם הנ"ל ודו"ק וע"ע תוס' ב"ב ג' ב' ד"ה מכלל מש"ש וממילא הייתי משער בקטנה הואיל ולא מפרש שיעורא ונ' ג"כ