גליוני הש"ס מועד קצט

אסור דאין למידין מהכללות וע"ע שם בס' הנ"ל כלל כ' דין ג' מש"ש ואין זו ראי' כלל דהא אין למידין כו' וע' במלחמות שבת דע"ה ע"ב מדפי הרי"ף שכ' ואעפ"י שיש הלכה כר' יוסף כגון פרוטה דשומר אבידה אין זה פוגם עלינו כללנו לפי שאין מכל הכללות האמורות בתלמיד אחד שאין בה חוץ וע' שו"ת חכם צבי סי' נ"ה דכ' דבפוסקים למידין מכללות ובמתניתין הוא דאמרו דאין למידין כו' ע"ש וע' שבת ק"ו א' והאנן תנן כל המקלקלין פטורין ומאי קושי' הא אין למידין מכללות וע' שו"ת שבות יעקב מאו"ח סי' י"ג וחאה"ע סי' צ"ד בסוף התשובה עש"ה וע"ע שו"ת ח"צ סי' ס"ז וע"ע שו"ת ח"צ הנוספות בסוף הספר סי' ד' אות ב' מש"ש ואף דאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה אין למידין מן הכללות וע' תבואות שור סי' ה' סק"ח וע' מהרש"א ע"ז דף ל"ו על התוס' ד"ה והא תנן ואין ב"ד יכול כו' וע"ע מהרי"ק שורש יו"ד ענף ז' מש"ש "ואשר כתב עוד הדיין לדחות כו''' וע' רשב"ם ב"ב פ"ה א' ד"ה חוץ מר"ה וע' ר"ש כלים פי"ד מ"ג ד"ה כל הכסוים טהורים וע"ע בפי' החרדים בירושלמי ברכות פ"ה ה"ג ד"ה חוץ ממי שלא אמר מתי' המתים וכו'

שם תוד"ה מאן כ' וק' הא איכא כמיהין ופטריות, נ"ב ע' שו"ת באר שבע סי' ג'

שם ב' בקר ע"ג עורו כו' יין ע"ג קנקנו כו' תמד משהחמיץ, נ"ב הוזכרו במע"ש פ"א מ"ג וג"כ כסדר דכאן

שם א"ר יוחנן כו' מובילנא מאני' אבתרי' כו', נ"ב ע' שו"ת באר שבע סי' י"א

שם ע"ג עורו משום דגופי' הוא, נ"ב ע' נזיר נ"א ב' עורו מהו ע"ש דהוא איבעי' אם העור חשוב גוף

שם על גב גיזתה דלאו גופי' הוא, נ"ב ע' זבחים י"ט א' איבעי' אי שערו כגופו דמי וע"ע ברכות מ"ג ב' ומיהו הך דברכות אין לו עניין לכאן וע' נזיר נ"א א' מוכח דשער חשוב גוף עכ"פ כ"ז שהוא מחובר ואין עומד ליגזז וע' ירושלמי פסחים פ"ט ה"ה שה תמים ואין גיזה תמימה

שם תוד"ה ה"א מאי שכר דבילה קעילית כ' כל הני דרשות כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים שכ"ד

כ"ח א' חשוכי בנים. נ"ב בתענית י"א א' אי' חסוכי בנים וע"ש ברש"י ובגליון בשם הערוך וכמו שנאמר כאן חשוכי הוא ג"כ בכלים פ"א מ"ב וחשוכי בגדים במגע ועמ"ש בהך דכאן בשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' למ"ד וגם לפי דבריו עדיין לא מיושב סתירת דיוקא דרישא לדסיפא דמרובי היינו שיש לו ג' בנים דאין רבים פחות מג' ואילו חשוכי הוא שאין לו בן ובת וא"כ אכתי קשיין הדיוקים אהדדי וצ"ע ואולם במנחות נ' ב' תאפנה רבה פירש"י שאופה ב' פעמים ע"ש ואולם שם י"ל דאין כוונת ל' ריבו שנאפה הרבה פעמים דב' פעמים אין קרוי ריבוי ורק שהוא אפוי הרבה שע"י שנאפה ב' פעמים ממילא הוא אפוי הרבה אבל אין הכוונה על ריבוי האפיות שנאפה הרבה פעמים ודו"ק היטיב וע' תבואות שור סי' א' סק"ב דכ' ולב' פעמים אין לקרות רבות וע' רש"י מכות כ"ג א' ד"ה אין לי אלא מכה רבה דכ' דב' מכות אין קרויות רבה רק ג' ע"ש ואולם בחולין קל"ה א' במשנה אי' וכמה הוא מרובה בש"א שתי רחלות כו' ע"ש ואולם אפי' יהי' כאן כוונת מרובי על ב' ג"כ אינו מדוקדק דאכתי מאי כללא כייל דמרובי בנים יאכלו הא משכחת שיש לו מאה בנים וקרוי מרובי בנים ועכ"ז אין לו לאכול הואיל ואין לו בת עדיין ולא קיים המצוה ויש ליישב ואין להאריך ובגוף הדבר אי חשוכי בנים משמעותו שאין לו כלל או שאין לו כדי פרי' ורבי' יש בדומה לזה מחלוקת הראשונים בהך דנשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אי המשמעות שלא ילדה כלל או שלא ילדה כדי פרי' ורבי' ע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' ש"מ

שם ב' רבי ירמי' נפק לקריתא בעו מיני' כו' לא הוה בידי', נ"ב דוגמתו יבמות ק"ה א' לוי נפק לקרייתא בעו מיני' כו' לא הוה בידי' וע"ע ב"ב צ"ח ב' ר' חנינא נפק לקרייתא כו' ובביצה ט' ב' בני ר' חייא נפוק לקרייתא כו' וע"ש בגליון הרי"פ

כ"ט א' א"ר יוסף שרא לי' מרי', נ"ב כל' זה סנהדרין צ"ט

שם וקב גרוגרות, נ"ב היינו דהוא שיעור ב' סעודות ונזכר מזה גם בכלים פ"ד מ"ב ע"ש בר"ש

שם ב' התם מיא דציבעא מקרי, נ"ב ע' מה שדימה לזה בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' כ"ח

שם כל שהוא ליפתן כדי לאכול בו, נ"ב לפי"ז המערב בדג צלוי ג"כ השיעור כדי לאכול בו מזון שתי סעודות דדגים נמי הוו לפתן לפת ע' סנהדרין ק' ב' לא תינטוש גולדנא מאודני' כו' אלא צלי יתי' בנורא ואכול בי' תרתין גריצין וברש"י לא תטול עורו של דג אפי' מעל אזנו כו' אלא צלי יתי' בנורא ואכול בי' תרתין גריצין שאתה יכול לצלות עור הדג עמו ולאכול בו שתי חלות דהוי לפתן לשתי חלות עכ"ל וע"ע ביצה כ"א ב' במשנה ואין אופין פתין גריצין וברש"י ככרות עבים כו'

ל' ב' סעודה הראוי' מבעוד יום, נ"ב לקמן ל"ו ב' ול"ח ב'

שם ואילו לנזיר ביין לא פליג מאי טעמא, נ"ב ע' שו"ת יד אלעזר סי' פ' הביא קושית העולם דלדעת רש"י נזיר ד' א' דנזיר מותר ביין קידוש משום דמושבע ועומד מהר סיני ואין הנזירות מבטלתו [ועמ"ש על הגליון שם בשם ס' הפרדס לרש"י] א"כ כיון דקניית העירוב הוא ביה"ש הרי אז הוא זמן קידוש ושרי היין לנזיר לגמרי לקדש עליו ושפיר יש לו לקנות העירוב גם לסומכוס ע"ש מש"ש בזה בשם ס' לחמי תודה

שם קא סבר אהל זרוק שמי' אהל ובפלוגתא כו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת שבות יעקב סי' פ"ה ושם ח"ב סי' פ"ח

ל"ב א' ור' ששת אמר כו', נ"ב ע' תוס' ד"ה ר' ששת מ"ש ואומר ר"י כו' וע' רוקח סי' קצ"ד

שם ב' נתנו בבור אפי' עמוק מאה אמה, נ"ב כל זה תוספתא תרומות פרק ז'

ל"ג א' תוד"ה והא כ' אך קשה דאכתי משכחת לה דאינו חייב כגון בזה עוקר וזה מניח כו', נ"ב ע' שו"ת עבודת הגרשוני סי' ק"ד ועפ"י דבריו מיושבת גם קושית החות יאיר בגליון הרי"ף בפרקין דצ"ז ע"ב מדפי הרי"ף סק"א דהקשה דהא אפשר לשבור המגדל ולפקח הגל ע"י עכו"ם דהוא רק שבות ע"ש ולדברי העבודת הגרשוני הנ"ל כיון שא"א לו לעשותו בעצמו רק ע"י עכו"ם וצריך לאיש אחר ה"ל הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר עש"ה בעבודת הגרשוני

ל"ה א' מחמת רעדה טהור, נ"ב הוזכר במשנה פרה פי"א מ"ב ע"ש בר"ש

שם ה"ז חמר גמל, נ"ב כל' זה לקמן ל"ח ב', נ"ב א', מ"ט ב' ונעשה תחתיו של אילן חמר גמל, ירושלמי תרומות פ"ג ה"א עירב בה נעשה חמר גמל

שם לא צריכא דבעי מרא וחצינא, נ"ב כל' זה לקמן ע"ז ב'

שם ב' טמא שירד לטבול ספק טבל כו' ואפי' טבל ספק טבל במ' סאה כו' וכן ב' מקואות באחת יש בה מ' סאה ובאחת אין בה כו' ספיקו טמא, נ"ב כסדר זה בכריתות י"ז א' משנת ספק אכל

שם הא דידי' הא דרבי' דיקא נמי דקתני כו' שמעתי כו', נ"ב ע' כזה בפי' הראב"ד על הסיפרא ויקרא דיבורא דחובה פרק י"ח בסופו שכ' איכא למימר הא דידי' הא דרבי' דהא אמר שמעתי עכ"ל והמגיה שם בגליון כ' וצ"ע מסוכה מ"ב א' שהקשה לר' יוסי דאמר טעה בדבר מצוה פטור האמר שמעתי בשוחט בשבת תמיד שאינו מבוקר חייב ולא שני הא דידי' הא דרבי' דהא אמר שמעתי עכ"ל ואני שמעתי ולא אבין דאין כתוב בסוכה שם