גליוני הש"ס מועד קצח

ווארשוא דנ"ט ע"א) ד"ה וששאלתם על ניקור דכ' דשומן הגיד יש בו חיוב מיתה מפאת דישראל קדושים נהגו בו איסור וחשיב מכח זה דברי סופרים וד"ס העובר עליהן חייב מיתה ע"ש

שם שכל המלעיג על דברי חכמים נידון כו', נ"ב בנימוקי מהור"ר מנחם מירזבורק הנדפסים עם מהרי"ו דפוס קאפוסט דס"ו ע"א המלעיג והמלעיב על דברי חכמים לוקה מן הדא דכתי' נכונו ללצים שפטים וע"ע שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' ו' שאלה המלעיג ע"ד חכמים מה דינו תשובה כל הקודם להרגו זכה והרי הוא בכלל המינים שמורידין ולא מעלין

שם מתקיף לה רבא מי כתי' לעג כו', נ"ב ע' שו"ת רמ"א סי' צ"ח

שם כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות, נ"ב ע' רש"י שבת פ' א' ד"ה בעירניות

שם תוד"ה מפני כו' כ' וגם בהלל"מ כו', נ"ב ע' שו"ת חוט השני סי' נ"ג

כ"ב ב' תוד"ה דילמא כ' ואפי' רבנן מודו כו', נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' ל"ז ושאילת יעב"ץ סי' ז'

כ"ג א' וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי, נ"ב כל' זה במנחות י"ח א'

כ"ה א' אוקמה בידי' כו' עד כדמחזקי אינשי, נ"ב כל' זה ב"ב נ"ד א'

שם אמרי' פי תקרה יורד וסותם, נ"ב ע' רוקח סי' צ"ד וז"ל בתוספתא רה"ר מקורה אסרו חכמים לטלטל תחתי' מיכן מרתפות הפתוחות לרה"ר אפי' מקורה למעלה אסור לטלטל תחתיהם אם לא יהיו צורת הפתח גמור מאחר שאין כתלים שם עכ"ל וצע"ק דבכל הסוגיות דפי תקרה כו' לא מייתי הש"ס כלל לתוספתא הנ"ל דמוכחא דלא אמרי' פי תקרה יורד וסותם וגם מדוע הרוקח ז"ל לא דן כלל בזה דנימא פי תקרה יורד וסותם ומה בכך שאין שם כתלים וצ"ע

כ"ו א' קרי עלייהו כו' חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו, נ"ב כזה ירושלמי יבמות פי"ב ה"ו

שם א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו, נ"ב כזה לקמן ק"ה א', פסחים ס"ח ב', זבחים נ"ח א', חולין ק"א ב', ר"ה ח' א', י' ב', יומא ס' א', ס"א א', תענית כ"ט ב', מגילה ו' ב', י"ט א', קידושין נ"ב ב', ע"ח א' וכולן מקרא אחד דרשו ע"ש בגליון גי' הר"ש א"ר יוחנן, מנחות י"א ב' א"ר יוחנן ג' מחלוקות בדבר כו' ושלשתן מקרא אחד דרשו, שם כ"ב א', צ"ז א' [וע"ע שם צ"ה ב' א"ר אבא בר כהנא ושניהם מקרא אחד דרשו], בכורות ג' א' [ע"ש גי' הב"ח ר' יוחנן וע"ע בכורות מ"ה ב' א"ר יצחק ושניהם מקרא אחד דרשו ובזבחים קי"ג א' ארנב"י ושניהם מקרא אחד דרשו וע"ע ל' ושניהם מקרא אחד דרשו בסנהדרין י"ג א' ועוד שם כ' א' ובערכין ט"ז ב' ארנב"י ושלשתן מקרא אחד דרשו] ערכין ל"ב א', סנהדרין ע"ח א', שם ק"ב ב', [מכות ז' ב' א"ר חייא בר אשי אמר רב ושניהם מקרא אחד דרשו]

שם כתי' העיר וקרינן חצר, נ"ב ע' מה שנדרש ע"ז בירושלמי סנהדרין פ' חלק ה"ב ויוצא משם חידוש דנבואת נביא כ"ז שלא נתפרסמה נקל לה יותר לקבל שינוי עדיין עש"ה

שם והושיב ישיבה כו', נ"ב בכמה מיקרי ישיבה ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' מ"ז דנ' מדבריו דבג' מיקרי ישיבה ע"ש והטעם פשוט דג' חשיבי רבים בכל מקום וכ"ז שאינם רבים לאו ישיבה חשיבי רק יחידים הלומדים

שם ולאו מילתא היא דילמא אתי לאיגרויי בי', נ"ב כזה סוכה ל"ח א'

שם רש"י ד"ה כיון דלצניעותא היא כ' והא נמי לצניעותא דיום ולילה בעלמא הוא דעבידא ולאו דירה היא, נ"ב ע' שו"ת הרשב"א המיוחסות סי' רנ"ז דכ' לשון דירה נופל על עניינים רבים כו' ונופל ג"כ למי שדר במקום אחד אפי' יום אחד כדאמרינן פרק חזקת הבתים אית לך סהדי דדר בי' חד יומא כו' כ"ל

שם ב' לחמשה ששרוין בחצר אחד כו', נ"ב מספר חמשה הוא מספר הרגיל בעירובין ע' לקמן ל"ז ב' אמר לחמשה הריני מערב על איזה מכם שארצה ילך כו' ודמ"ח ע"ב חמשה שגבו את עירובן כו' ודס"ד ע"א היו שם חמשה שכירו וחמשה לקיטו כו' ודס"ט ע"ב חד לגבי חמשה הוי אורח כו' ודע"ב ע"א חמשה חבורות ששבתו בטרקלין כו', ודע"ג ע"א מי שיש לו חמש נשים מקבלות פרס מבעליהם וחמשה עבדים כו' ועוד שם חמש חצירות פתוחות זו לזו כו' ובתוספתא פרק ה' מי שיש לו חמש חצירות בעיר אחת כו' מעשה בבן נשיא שהיו לו ה' חצירות באושה כו' והך דמעשה בבן נשיא הוזכר גם בגמ' לקמן ע"ב ב'

שם לאו כל כמיני', נ"ב ע' רש"י דבטלה דעתו כו' ואף אם אומר שמבטל אינו בטל וע' כזה מאירי יומא נ"ח א' ד"ה כל כהן שכ' ואף כשתאמר שבטלהו בהדיא בטלה דעתו ולא בטלה רגלו

שם הנודר מן המזון מותר במים ובמלח, נ"ב לפי סגנון הדברים ה"ל למיתני הנודר מן המזון אסור בכל חוץ מן המים ומן המלח וכזה ק' בחולין ריש כל הבשר דתנן הנודר מן הבשר מותר בבשר דגים וחגבים ולפי הסגנון שם ה"ל למיתני ג"כ הנודר מן הבשר אסור בכל בשר חוץ מבשר דגים וחגבים עש"ה, נדבר מזה במהרי"ק שורש צ"ט עש"ה

כ"ז א' א"ר יוחנן אין למידין מן הכללות ואפי' כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרנ"ב דה"מ היכא דפרישו חכמים ז"ל דאין הכלל כולל אבל אנו אין בידינו לומר כן עד כלל הנשנה דלאו דווקא הוא וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשפ"ו, וע"ע שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תר"י וע' בתוס' שבת כ' ב' ד"ה בעמרניתא ועוד בכמה דוכתי ונסמנו כבר בהגהות מאיו נתיב כאן וע"ע בס' תניא רבתי בפי' ההגדה דכ' ומנהגנו שלנו לברך על ההלל [של ליל פסח שאומרים על הסדר] בתחלה כו' וא"ת וכי יש דבר שטעון ברכה לאחריו ואין טעון לפניו הנה אמת ויציב אמת ואמונה ואם תאמר הרי אמרו חוץ מברכת הפירו וברכה אחרונה שבק"ש הא אמרי' אין למידין מן הכללות ואפי' במקום שנאמר בו חוץ עכ"ל והוא מליקוטים שבס' הפרדס לרש ע"ש וע"ע מרדכי ע"ז פ' כל הצלמים רמז תת"מ עש"ה וע"ו שו"ת הר"י מגא"ש סי' פ"א וז"ל ואומרם כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראי' אחרונה אינו עיקר ראוי לסמוך עליו והנה אמרו במשנה כל מ"ע שהז"ג נשים פטורות וכל מ"ע שלהז"ג נשים חייבות כו' וא"ר יוחנן אין למידין מן הכללות ואפי' במקום שנאמר חוץ ואם מה שבא מן הכללות במשנה אינו עיקר לסמוך עליו ואפי' במקום שנא' בו חוץ כ"ש מה שבא מהם בתלמיד שאין לנו לסמוך עליו ולעשותו עיקר ואפי' במקום שנא' בו חוץ ועם היות שנאמר בתלמיד פעמים רבות אמרם כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראי' אחרונה אמנם נשנה זה לעניין הלכה כמותו בערב וצידן וראי' אחרונה לא לעניין שבזולתם הלכה כמותו כו' עכ"ל ועמ"ש על הגליון ב"מ נ"ט א' וע' פנ"י ריש כיצד מברכין במשנה וע"ע פנ"י שבת י"ג ב' על רש"י ד"ה האוכל אוכל ראשון עש"ה וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קכ"ח כ' גם בל' בני אדם דאין למידין מן הכללות עש"ה ועמ"ש בגליון ברכות מ"א ב' וע' חידושי הרשב"א מגילה כ' ב' ד"ה ולתפלת המוספין וע' רשב"א יבמות ס"א א' ד"ה רבינא וע' ריטב"א מגילה י"ז א' ד"ה והלועז ששמע אשורית וע' ס' סולת למנחה שבתורת חטאת כלל פ"ה דין ג' מש"ש בהך דכל הנקברים אפרן