גליוני הש"ס מועד קצה

עירובין

ב' א' שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין שנא' ושחטו פתח אוהל מועד בזמן שפתוחין ולא בזמן שהן נעולים, נ"ב ע' מסורת הש"ס והוזכר עוד נזיר מ"ה א' ע"ש ברש"י ד"ה ת"ר וע"ש ג"כ דרש כזה וגלח הנזיר פתח אהל מועד כ"ז שאין פתח אוהל מועד פתוח אינו מגלח

שם ב' ור' יהודה מכשיר עד מ' ונ' אמה ותני בר קפרא עד מאה, נ"ב כזה באיכה רבתי עה"כ רבתי עם ואין לך כל פסח ופסח שלא הי' עליו מנויין יותר מעשרה תני ר' חייא אפי' מ' ואפי' נ' בר קפרא אמר אפי' ק'

ג' א' נעשו כשפודין של מתכת, נ"ב כל' זה סוכה י"ד ב'

שם מבוי דלרבים מדכרי אהדדי, נ"ב כזה שבת קמ"ז ב' וע"ש י"ב ב' רש"י ד"ה הא תרי שפיר דמי וע' לקמן י"ח א' רש"י ד"ה בור הרבים

שם מבוי דלרבים היא סמכי אהדדי, נ"ב דוגמתו חולין ל' א' ליחוש דילמא סמכי אהדדי כו' וע"ע ב"מ ק"ט א' השתא חמשה סמכי אהדדי כו'

שם ב' הללו שוחקות והללו עצבות, נ"ב כל היכא דעצבות או שוחקות לחומרא ניזיל בתרייהו וכן ד' אמות דבית בפ"ק דסוכה וכן ד' אמות לתפלה [נ' הכוונה אאיסור ישיבה תוך ד' אמות של תפלה] או להרחקת מנודה או למציאה או לעבודת הכרם או להרחקת צואה בפ"ג דברכות, רוקח סי' קע"א ומ"ש או למציאה יש לדון בו דשם לא שייך קולא וחומרא ואם לומר דאם הית' מציאה בתוך ד' אמות שוחקות של ראובן ובא אח"כ שמעון וקרב אלי' בד' אמות מצומצמות ואח"כ תפש ראובן את המציאה דנימא ספק ממון להקל ולא יוכל שמעון להוציא ממנו יל"ע בזה אי מהני תפיסת ראובן כיון דקניינו של ראובן ספק וקניינו של שמעון וודאי ואין ספק מוציא מידי וודאי ואין מבואר בהא דאין ספק מוציא כו' דיועיל תפיסה וגם יל"ע דכיון דנ' דשוחקות ועצבות הוא ספק מדאזלי' לחומרא בכל מקום א"כ מדוע לגבי מילי דרבנן כמבוי וד' אמות לתפלה ולהרחקת מנודה לא ניזיל לקולא ככל סד"ר לקולא וראיתי בשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רכ"ב דכ' וכל אלו השיעורים הם שחוקים דבמקוה בעי' אמות שוחקות באמה בת ששה טפחים להחמיר דבשל תורה מחמרינן לאפוקי נפשין מכל ספיקא עכ"ל ומשמע מדבריו דבדרבנן אזלי' לקולא וצ"ע מאמת מבוי וכנ"ל

ה' א' בגזירה שמא יפחות, נ"ב כזה לקמן צ' ב' גזיר' שמא יפחת הגג וע"ע לקמן ע"ט א' ולעיל ג' א'

שם רש"י ד"ה גזירה שמא יפחת כ' אוקמי' אארבעה דחשיבי בכל דוכתא, נ"ב ל' הגמ' סוכה י' א' שלא מצינו מקום חשוב פחות מארבעה ולקמן כ"ה א' כיון דלא הוי מקום ד' לא חשיב ולקמן ט"ז ב' אי איכא מקום ד' חשיב כו' וע"ע ב"ב נ"ט ב' ע"ש ברשב"ם ד"ה הכי קאמר החזיק דכ' דאין מקום חשוב בפחות מד' על ד'" ע"ש

שם ב' דמטפי בי' או דמבצר בי', נ"ב מעין זה מגילה י"ט א' אבל מחסרא ומייתרא פורתא לית לן בה

שם תוד"ה שפרצתו כ' דגמירי לה מסיני כו', נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' קצ"ב אות י"ט ועוד שם אות ה'

ו' א' דאיכא גידודי, נ"ב כל' זה לקמן י"ב ב'

שם ב' תוד"ה וכי כ' מודה הוא דמדאוריתא אין חילוק כו', נ"ב ע' מהרש"א וע' פנ"י שבת ו' ב' ד"ה מיהו לכאורה דעיקר שיעורא די"ג אמה ושליש לר' יהודה הוי מילתא בלא טעמא כו' ע"ש

ז' א' כי לא עבדינן כחומרי דבי תרי היכא דסתרי אהדדי, נ"ב ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' רמ"ב וצ"ע וע"ע שו"ת הרא"ש כלל כ' אות ט"ז ד"ה תשובה מש"ש ומה שקשה לך תרי חומרי דסתרן אהדדי כו' עש"ה וע' תוס' נדה ל"ו א' ד"ה הלכתא

שם כדי שינטל מן החי וימות, נ"ב כלשון זה נדה כ"ג כ'

ח' א' דהא קיימי מחיצות, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' ז'

שם ויעלה הים שרטון, נ"ב ע' תוס' לקמן י"ב ב' ד"ה הכא במאי עסקי' ולקמן כ"ד ב' ד"ה אין עושין כו' ולקמן פ"ז ב' ד"ה אלא א"כ עשו כו'

שם ב' לדברי המתיר אסור לדברי האוסר מותר רבא אמר לדברי האוסר נמי אסור, נ"ב כעין זה זבחים ט"ו א' לדברי המכשיר פסול לדברי הפוסל מכשיר רבא אמר אף לדברי הפוסל פסול וע"ע ל' לדברי המתיר אסור לדברי האוסר מותר בשבת מ"ד א' וע"ע חולין ע"ה א' לדברי האוסר מתיר לדברי המתיר אוסר רבא אמר לדברי המתיר נמי מותר

ט' א' מ"ד מרוח אחת אמרי' כו' מב' רוחות לא אמרי' כו', נ"ב דוגמתו לקמן נ"ה א' וע"ע סוכה ד' א' מ"ד דופן עקומה מרוח אחת אמרי' אבל כל רוח ורוח לא

י' ב' ש"מ עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות לא הוי עומד, נ"ב לקמן ט"ז ב' ומעין דוגמא בזבחים פ"ז ב' והא אויר יש בין כבש למזבח רובו לכבש ככבש רובו למזבח כמזבח ע"ש הרי דכשגורר את האבר מן הכבש למזבח ויצא חציו מן הכבש לא הוי ירוד כיון דמחציו האחר כבר יש מקצתו על המזבח ולכן בטל מה שבנתיים נגד האויר אל הרוב אשר הוא רק מצירוף ב' הצדדים יחד וזה דוגמא לעומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות ואולם עומד מרובה על הפרוץ מב' רוחות גרע מדהתם דבעומד כו' הפרוץ רוב נגד כ"א בפ"ע וע' עוד שו"ת ח"צ סי' נ"ט מש"ש כזה דאמרי' רוב ע"י צירוף מב' מקומות ע"ש והי' לו להביא גמ' זבחים הנ"ל ומש"ש בתשובה הנ"ל ואנן לא אשכחן בשום דוכתא ששני מקומות שאין בכל אחד כשיעור ויש ביניהם דבר המותר שיצטרפו לאיסור כו' ע"ש ע' דוגמא פאה פ"ו מ"ט ר' יוסי אומר אם באתה רשות העני באמצע אינן מצטרפין וע"ע חלה פ"ד מ"ג שני קבים וקב אורז כו' באמצע אין מצטרפים ואולם בר"ש שם בשם הירושלמי דקב הקדש באמצע מצרף הואיל וראוי לפדותו ולחייבו וא"כ גם בנידון הח"צ שם הרי בידו לזרוע גם מה שבנתיים וראוי שיצטרף ובאתי רק להעיר וע"ע בעניין צירוף רוב מב' צדדים בשו"ת מהרי"ט חלק ב' סי' ט' והובא בפתחי תשובה יו"ד סי' ל"ט סקכ"ה עש"ה במהרי"ט בכל התשובה

שם דאתי אוירא דהאי גיסא ואוירא דהאי גיסא ומבטל לי', נ"ב כזה לקמן ט"ז ב'

שם וכולי האי לא אטרחוה רבנן. נ"ב כל' זה ב"ק ס"ב ב' ועמש"ש בגליון

שם תוד"ה ואצבעיים כ' לא שייך בעור העסלא שהוא כלי כו' וריצב"א מפרש כו', נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' כ' דדן מזה שא"צ שיהי' הכתפות של בגד של ציצים רחבים ואין לחוש לאתי אוירא כו' כיון דאינו מחיצה וגם א"צ צירוף האויר ע"ש וע' תוס' לקמן י"ז ב' ד"ה וארבעה כו' דסברא דאתי אוירא כו' ומבטל הוא רק דרבנן ע"ש וא"כ בפשיטות לא מהני זה לפטור מציצית כיון דמה"ת הבגד מחויב בציצית ולא שייך דרבנן להקל ואולם בתוס' ישינים לקמן שם י"ז ב' כתבו דסברא דאתי אוירא כו' ומבטל הוא מה"ת עש"ה

י"א א' מדברי רבינו נלמד, נ"ב כל' זה ביצה כ"ה א'

שם ב' אשכחינהו ר' אחא, נ"ב דוגמתו לקמן צ"ג ב' אשכחי' רבינא וכו' וע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' כ"ט

י"ב ב' א"ר זירא כמה מכוונן שמעתא דסבי, נ"ב כל' זה ב"ב קמ"ט ב'

י"ג א' מיחש לזבוב, נ"ב כזה ב"ב קס"ו ב' חיישי' לזבוב וע"ש

שם ב' שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו, נ"ב דוגמת ל' זה מנחות ד' א' כלום הגענו לסוף דעתו של ר"ש: