גליוני הש"ס מועד קצד

נשמה קדושה כזאת ממקום קדשה מעלה ועמ"ש בזה הסברה יקרה ונכונה מאוד בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' אלף ס"ז

קנ"ג א' א"ל אביי לרבה כגון מר דסני לי' כלהו פומבדיתאי כו', נ"ב ע' רש"י דכ' משום דמוכח להו במילי דשמיא וע' כתובות ק"ה ב' ג"כ מימרא דאביי האי צורבא מרבנן דמרחמין לי' בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא וראה זה בנסיון ברבה דהי' מעלי וודאי ועכ"ז שנאוהו בני עירו על שהי' מוכח להו במילי דשמיא וא"כ מאן דרחמו לי' ע"כ משום דלא מוכח כו' ומ"ש רש"י דבני פומבדיתאי רמאין הן כדאמרי' בשחיטת חולין כו' ע"ע כתובות פ"ב א' מסתפינא דעבדת לי כדעביד פומבדיתאה רמאה

שם אמר רבא דוקא כו' פשיטא כו' מ"ד הה"ד כו' והאי דקתני אורחא דמילתא קתני קמ"ל, נ"ב כזה ב"ב קמ"ו א' וע"ע כזה גיטין כ"ט א' ומש"ש בגליון

שם ב' לחרש יהיב לי' כו' א"ד לקטן כו', נ"ב ע' תוס' יומא מ"ג א' ד"ה מאי ולקחו ואינו עניין לכאן דשם ובזה וודאי קטן עדיף מחרש מפאת דקטן אתי לכלל דעת דלא שייך שם סברת הא' דלמא כו' דכאן עש"ה ולעניין דעת בני אדם מה חשוב אצלו יותר קטן או חרש ע' יבמות ק"י ב'

שם עוד אחרת הית' ולא רצו חכמים לגלותה, נ"ב כלשון זה בקידושין ע"א א' וע"ע ל' עוד אחרת הית' בזבחים קט"ז ב'

שם מוליכו פחות פחות מד"א, נ"ב ע' מגן אברהם סי' רס"ו סק"ט ומש"ש בשם רש"י ע"א דף ע' דבעומד לפוש סגי הנה מצאתי בס' הפרדס לרש"י סי' ק' שכ' וצריך לישב על פחות פחות מד"א אבל עמידה אסור ואם עושה כן מחלל שבת עכ"ל וצ"ל דדברי ס' הפרדס הנ"ל אינם מרש"י או שחזר בו רש"י בס' הפרדס מדבריו בפירושו או להיפוך ועכ"פ להלכה ק' להקל כדברי המג"א אחרי שרבינו ירוחם וס' הפרדס לרש"י אוסרין עמידה לפוש והחמיר בדבר בס' הפרדס דכ' דהעושה כן מחלל שבת

קנ"ד ב' מ"ד להפסד מועט נמי חששו, נ"ב ע' גליון הרי"ף וצריך לציין עוד גיטין נ"ג א' וע"ע תוס' מנחות ס"ח א' ד"ה קוצרים

שם בצדי צדדין קמיפלגי, נ"ב כעין פלוגתא זו אי צדי צדדין חשובין כצדדין בזבחים נ"ה ב' עש"ה ותבן וע"ע מנחות י' א' ובדין צדדין עצמן [אי דינן כגוף הדבר דזהו הפלוגתא דכאן אי גזרו רבנן אצדדין] ע"ע ברכות ס"א ב' איכא ביניהו צדדין ובזבחים ומנחות שם וע"ע מנחות צ"ג ב' ידו על הצדדין מהו וסוטה ל"ח ב' צדדין מהו וע"ע סוכה ל"ב א' אי צדדין כלפניו או כלאחריו וע"ע ברכות כ"ב ב'

קנ"ה ב' דאתא למיסרך, נ"ב כזה ב"מ ע"א א' דכי שדיא לי' אומצא מסריך בתראה

קנ"ו א' כור ואפי' כוריים, נ"ב דמיון ל' זה עירובין פ"ח ב'

שם בשבתא ימות, נ"ב ע' שו"ת מהרי"ל סי' ר"ג וע' שו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' י"ג בסוף התשובה

שם רש"י ד"ה אומנא כ' מקיז דם, נ"ב ע' רש"י ב"מ ק"ט א' ד"ה אומנא דפי' שם מוהל תינוקות ופירושו שם צ"ע מכאן דהזכיר תרווייהו אומנא ומוהלא וע"ע סנהדרין י"ז ב' דהוזכרו שם ג"כ תרוייהו רופא ואומן היינו ורופא למול תינוקות ואומן המקיז דם ע"ש ברש"י ועוד כזה ב"ב כ"א א' אחד מבני חצר שביקש לעשות רופא אומן וברש"י רופא, מוהל. אומן, מקיז דם

שם ב' כסי רישך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא. נ"ב ע' מקור לזה מן המקרא בליקוטי שו"ת חתם סופר סי' ב' ד"ה והנה עיקר כיסוי הראש

שם תוד"ה כלדאי כ' בכולה סוגיא משמע דהיינו חוזים בכוכבים, נ"ב כן פירש"י ג"כ ביבמות כ"א ב' ד"ה אמרו לי כלדאי

בפסקי תוס' פסקא ק"ל כ' עיר שיש בה חזירים פטורה מן המזוזה, נ"ב זה חידוש ולא ידעתי מקורו ומצאתי ג"כ בס' שושן סודות דכ"ח ע"ב שכ' וטעם פטור המזוזה בעיר שיש בה חזירים כו' ע"ש שנתן טעם לדבק ע"ד הסוד ואת מקור הדין לא הביא ושוב מצאתי בסמ"ג עשין עשה כ"ג וז"ל יש אומר שיש בירושלמי עיר שיש בה חזירים פטורין מן המזוזה ואומר ריב"א נשתקע הדבר ולא נאמר כי בדק בכולן ולא מצאו כו' ע"ש בארוכה

ברי"ף דנ"ג ע"א מדפי הרי"ף כ' ומסתברא נן ה"מ היכא דפליג בהדיא כו', נ"ב כזה ממש ברי"ף פסחים דקמ"ח ע"א מדפי הרי"ף ושם לא הביא שום דיעה חולקת ע"ז: