גליוני הש"ס מועד קפז

דמן שמיא כו' משמע דאילו הי' איהו רודף היו מצילין ואף דלקטן כזה אין לייחס לו פשיעה כלל ויל"ע בכ"ז

שם אמר להו צורבא מרבנן הוא שבקוהו, נ"ב כל' זה מגילה כ"ח א' וע"ע דוגמא בנזיר נ"ח א' שיבקוהו דין מן חבריא הוא

קכ"ב א' כאותן של בית אביך, נ"ב כל' זה חגיגה כ"ה א'

שם דילמא אתי לאפושי כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' י"ב

שם אבל מכירו אסור, נ"ב ל' התוספתא במכלתין פרק י"ד אבל עכו"ם שמכירו ה"ז אסור מפני שמרגילו ועושה עמו לשבת אחרת

שם רש"י ד"ה של בית אביך כ' אדם קובע להם מקום, נ"ב ל' הגמ' לעיל מ"ה ב'

שם ב' וגזיר' שמא יתקע, נ"ב כזה לקמן קל"ח ב', עירובין ק"ב ב'

קכ"ג א' מדלעניין טומאה לאו מנא כו', נ"ב ע' תוספתא במכלתין פרק י"ד כיפה בין חקוק בין שאינו חקוק מטלטלין אותו בשבת ולא אמרו חקוק אלא לעניין טומאה וע' ר"ש כלים פי"א מ"ד עש"ה

שם ב' המסר הגדול, נ"ב הוזכר כלים פכ"א מ"ג

שם סכינא דאשכבתא, נ"ב הוזכר ב"מ קט"ז א' וע"ש בחידושי הר"ן (והובא בנ"י) דיש גורסים דאשכפתא ופירושו סכין של רצענין ע"ש ואולם כאן ע"כ הגי' דאשכבתא דאסכין של רצענין הרי כבר נאמר חרבא דאושכפי וכפירש"י וע"כ מכאן ראי' גם לשם דהגי' הנכונה דאשכבתא דאי הכוונה אסכין של רצענין ה"ל לקרותו ג"כ חרבא דאושכפי כמו כאן

שם בימי נחמי' בן חכליא נשנית משנה זו, נ"ב דוגמתו ב"ק צ"ד ב' וב"מ ל"ג א' א"ר יוחנן בימי רבי נשנית משנה זו והוריות י"ג ב' א"ר יוחנן בימי רשב"ג נשנית משנה זו ובכורות ל' ב' א"ר יוחנן בימי בנו של ר' חנינא בן אנטיגנוס נשנית משנה זו

קכ"ד א' תוך הפתח כלפנים דמי, נ"ב כל' זה זבחים י"ד א' וע' נדרים נ"ו ב' ופסחים פ"ה ב' וע"ע ב"ב קמ"ו א' דילמא כל פתח בית חמיו כבית חמיו דמי ומיהו שם בחביבותא ודעת האדם תליא מילתא ואין לו עניין למידי דדינא אי תוך הפתח חשוב בעצם כלפנים

שם רש"י ד"ה משום איעפושי כ' דלא סמכינן אניסא, נ"ב ל' זה בפסחים ס"ד ב' וע"ש

שם ב' וטלטול גופי' לאו משום הוצאה הוא, נ"ב דאי מוקצה מחמת מיאוס מתוך שמאוס יוציאנו מביתו לחוץ ואי דבר שאין תורת כלי עליו מתוך שאין בו צורך שבת שוכח שבת ומוציאו וכן מוקצה מחמת איסור מתוך שאין בו צורך שבת שוכח שבת ומוציאו, ס' יריאים סי' ק"ב

שם לכ"ע שרי לדידך אסור, נ"ב ע' מסורת הש"ס וכל' זה עוד בביצה ט"ז ב'

שם ואם זרקה לאשפה אסור, נ"ב פירש"י דהזריקה לאשפה מבטלתו מתורת כלי ודוגמתו לעיל כ"ט א' זרקו באשפה דברי הכל טהור ובכלים פכ"ז מי"ב שלש על שלש שהשליכה באשפות טהורה

קכ"ה א' אמר אביי במטלניות שאין בהן ג' על ג' דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים, נ"ב במסורת הש"ס ציין סוכה ט"ז א' וכזה עוד נדה ס' ב' אמר אביי מטהר הי' ר' נחמי' במטלניות שאין בהם ג' על ג' דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים וע"ע זבחים צ"ד א' אמר אביי מטלית פחותה מג' איכא ביניהו

שם ב' נעשה בסיס לדבר האסור, נ"ב כלשון זה בפסחים פ"ג א'

שם גזיר' שמא יקטום, נ"ב כזה גיטין כ"ב א', לקמן קמ"ו ב', עירובין ל"ד ב'

קכ"ו א' ולימא מר בין תלוי ובין שאינו תלוי והוא שקשור, נ"ב לפי"ז הפלוגתא דלר"א בעי' קשור ותלוי ולרבנן קשור אעפ"י שאין תלוי ויש לו דוגמא בגיטין ע"ח א' כגון שהי' קלתה תלוי' בה כו' ור"ל אמר קשורה אעפ"י שאינה תלוי' וסברת הפלוגתות ג"כ אחת דו"ק ותשכח

שם ב' מפנין תרומה כו', נ"ב ע' תוספתא במכלתין פרק ט"ו מטלטלין את החדש בשבת ומטלטלין מע"ש בירושלים אבל לא בגבולין

קכ"ז א' הכל לפי האורחין, נ"ב ל' המשנה לקמן קל"ט ב'

שם פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים, נ"ב כל' זה ע"ז ל"ה ב' ע"ש גי' הרי"ף מקום תחת פת

שם יותר מהשכמת כו', נ"ב אי עדיף רק מללמוד אבל לא מללמד וכדמחלקי' ספ"ק דב"ק בין למיגמר ובין לאגמורי דלאגמורי עדיף ממיגמר ע"ש ע' ס' בכור שור ברכות ס"ד א'

שם גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ל"א דהביא הך דכאן וחשב שם עוד כמה מצוות דהם כקבלת פני שכינה ראיית פנים בעזרה ברגל וקבלת פני רבו ברגל וקידוש לבנה ומצות ציצית ע"ש

שם הכנסת אורחין, נ"ב בליקוטי דינים שבסוף המהרי"ל דקצ"א ע"א דכל היכא דנזכר הכנסת אורחים ר"ל דווקא הכנסת עשירים ומכובדים כשנתאכסנו אצלו שיקבלם בסבר פנים יפות לנהוג בהם כבוד ולהכין להם תפנוקים כו' אבל הכנסת עניים בכלל צדקה היא עכ"ל

שם ב' ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעה"ב אחד בדרום, נ"ב בשאלתות פ' שמות מייתי לזה בזה"ל ומעשה ברבי עקיבא בן יוסף שהי' מושכר אצל ר' אליעזר בן הורקנוס ועשה עמו שלש שנים כו' וע"ש עוד כמה שינוים ובם דברים הצריכים עיון א' מש"ש שמא שדות וכרמים נזדמנו לו בזול וביקש ליקח מהם דאיך הי' רשאי לומר אין לי עבור הרצון ליקח דבשלמא לנוסחא שלפנינו ולקחת בהן ניחא אבל נוסחת השאלתות וביקש ליקח צ"ע ב' מש"ש שמא רוב פירותיו אינן מעושרין ג"כ צ"ע דאכתי הרי הי' לו מיעוט מעושרין ואיך אמר אין לי ג' מש"ש שכל מי שיאחר נדרו כו' אין לו מובן כלל ע"ש

שם שלש שנים, נ"ב ע' הגהות מרדכי ב"מ רמז ת"ס ושו"ת מהר"ם בר ברוך סי' ע"ב

שם משוי ג' חמורים כו' עד מגדים, נ"ב תענית כ"א א'

שם העבודה כך הי', נ"ב אע"ג דשכיר אמר שהקדיש נכסיו לשמים והוא אמר שהדיר נכסיו מ"מ שפיר אמר כך הי' דהכוונה על העניין שמחמת איסור הנכסים אמר אין לי, שו"ת הרשב"א ח"ד סי' ר"ב ולכאורה הי' נ' דגם ההדרה מן הנכסים מיקרי הקדש לשמים ומה גם למאי דקיי"ל יש מעילה בקונמות ויל"ע בזה בנדרים ל"ה א' ובעירובין ל' א' ועוד בכ"ד אי קונם מיקרי הקדש סתם

שם פעם אחת כו' עד שכל גדולי רומי מצויין אצלה, נ"ב כעין זה ר"ה י"ט א'

שם תוד"ה דאי בעי מפקר כו', כ' ה"מ למימר כו', נ"ב ע' שאילת יעב"ץ בקונטרס עשרה הלחם שבסופו אות ה' ומש"ש ועוד בהפקר אפי' הפקירו בפועל אין אחר רשאי לזכות בו כו' במחכת"ה אישתמיטתי' גמ' נדרים פ"ד ב'

קכ"ח א' קורנית קורניתא שמה והא ההוא דאמר להו מאן במי קורניתא ואישתכח חשי אלא כו', נ"ב דוגמת זה בכורות מ"ה ב' לבקן סומקא איני והא ההוא דאמר להו מאן בעי לוקיאני ואישתכח חיורא אלא כו' וע"ע שם מ"ד א' לא הוו ידעי רבנן כו':