גליוני הש"ס מועד קפה

אכילה הנאה מיהת חשוב דזה טעם הירושלמי תרומות דמודה ר"ל באיסורי הנאה והנאה נמי הרי קרוי' עונג

שם ב' כל המענג את השבת, נ"ב ל' השאלתות פ' בראשית כל המתענג בשבת

שם במה מענגו, נ"ב ל' השאלתות שם במה מענגה וע' תוס' כתובות ה' א' ד"ה שמא

שם אפי' דבר מועט כו' מאי היא א"ר פפא כסא דהרסנא, נ"ב כזה ב"ב ס' ב' ובשאלתות פ' בראשית שם איתא אפי' דבר מועט כו' ה"ז עונג ור' פפא אמר כסא דהרסנא וע"ש בב"ב בח"א למהרש"א דכ' וכן בעניין הסעודה אמר דמשייר בה דבר מועט דהיינו כסא דהרסנא אין זה דבר מועט דר' פפא גופי' משמע פ' הדר דמחשיב לי' דיש לו ריח טוב אלא דגבי זכר לחרבן מחשיב לי' דבר מועט כו' ע"ש ובמחכת"ה אישתמיטתי' דגם כאן חשיב לי' ר' פפא דבר מועט ואולם לגי' השאלתות הנ"ל אין ראי' מכאן דחשיב לי' דבר מועט די"ל דר' פפא מילתא דנפשי' קאמר דצריך לענג השבת בכסא דהרסנא ולא קאי אדרב דאמר אפי' דבר מועט כו' ומ"ש המהרש"א דר' פפא גופי' מחשיב לי' בפ' הדר כוונתו על הגמ' שס ס"ה א' ר' פפא לא מצלי בביתא דאית בי' הרסנא ואין ראי' משם רק דיש לו ריח חזק אבל לא אריח משובח והיותו דבר חשוב

שם כדור אנוש, נ"ב בשאלתות שם איתא כאנוש וכן הובאה גמ' דכאן גם בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשצ"ו ע"ש דהר"ש והרדב"ז ובר פלוגתי' כולם גירסתם כאנוש וע"ש פי' הרדב"ז דה"ק דלא מיבעי' עע"ז כתולדותיו של אנוש דאיכא למימר דמנהג אבותיהם בידיהם רק אפי' עובד כאנוש דהי' הראשון שעבד ע"ז וחטאו חמור טפי אפ"ה מוחלין לו והטעם כי השבת שקול כעכו"ם ע' עירובין ס"ט ב' ולכן יש בכח שמירת שבת לכפר על עכו"ם ואיפכא לא אמרי' שהנשמר מחטאי ע"ז יכפר לו על חילול שבת דשמיר' מע"ז הוא בלאוין ואין בכח זה לכפר כמו השבת שהוא קיום עשה עכת"ד ז"ל עש"ה

שם אלמלי משמרין כו' ב' שבתות כו' מיד נגאלין, נ"ב ע' רמז נכון ע"ז בס' בנין אריאל פ' בחקותי

שם ואמאי קרי לי' ורדימם שפניו דומין לורד, נ"ב כזה בנדה י"ט ב' אמי ורדינאה פירש"י נאה כורד

שם מימי לא אמרתי דבר כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' ל"ח

שם ולא נחית ואתא, נ"ב קצ"ע דמה חילוק לעניין ציצית בין אם הולך בלא ציצית או עומד במקום אחד וע' חידוש כזה בשו"ת הרא"ש כלל ב' אות ט' מש"ש ומי שאינו רגיל ליליך ד' אמות בלא ציצית כו'

שם דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתי' עבידנא יומא טבא כו', נ"ב כזה במדרש חזית דעושין סעודה לגמרה של תורה וע' ב"ב קכ"א ב' יום שפוסקין בו מלכרות עצים למערכה וברשב"ם שם ואותו יום שפסקו היו שמחים לפי שבאותו יום היו משלימין מצוה גדולה כזאת

שם רש"י ד"ה ממכניסי שבת בטבריא כ' מפני שהיא עמוקה, נ"ב ע' שו"ת ראבי' סי' קנ"א תמה ע"ז דלא מצינו דטבריא עמוקה יותר משאר עיירות ופי' שם כפי' הרבינו יונה ברכות הובא בגליון הגרע"א ז"ל כאן ובגוף הדבר לפירש"י מה שבטבריא הוקדם היום להתקדש מבציפורי ובמוצ"ש להיפוך ע' מה שדן מזה בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' ע"ו לעניין חילוק היום בין הדרים בארצות המזרח לדרים בארצות המערב ע"ש וע"ע ס' משנת חכמים למהר"ם חאגיס ז"ל אות תקמ"ד עש"ה וע' שו"ת משפטים ישרים סי' ע"ז עש"ה ומש"ה עוד בגליון הגרע"א ז"ל כאן משו"ת הר"י מגאש דטבריא וציפורי הם בתחום אחד צ"ע מירושלמי סנהדרין פרק ג' הלכה ב' דמשמע דיש ביניהם י"ד או י"ח מילין ומש"ש מתחלה ז' ואח"כ ט' הוא טעות וצ"ל ב"פ ז' או ב"פ ט'] וע"ע ירושלמי תענית פ"ד ה"ה כרם גדול הי' לאדריינס כו' י"ח מיל על י"ח מיל כמן טבריא לציפורי

שם תוס' ד"ה אילו כ' לא ידע ר"י כו', נ"ב ע' שו"ת באר שבע סי' ז' ושו"ת חוט השני סי' י"ז

קי"ט א' תיתי לי דכי אתי כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' קס"ט

שם מיעטף וקאי, נ"ב ל' הסמ"ג עשין ל' חכמים הראשונים הם עצמן היו מתקנין שבת שלהם ואח"כ היו מתעטפין כחתנים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלכה עכ"ל

שם קרעי' אשכח בי' מרגניתא, נ"ב כזה ב"ב קל"ג ב' וכן הך דזבני' בתליסר עליתא דדינרי דוגמתו שם שמוה בתליסרי עליאתא דדינרי ובשאלתות פ' בראשית איתא להך דכאן בזה"ל זבנה בתליסר אלפי עיליתא דדינרי ותלא סודרא חזיי' ההוא עכו"ם לסידרי' ואזל וחנק נפשי' עכ"ל

שם תבלין אחד יש לנו ושבת שמו. נ"ב בשאלתות שם איתא לחם משנה שהי' משונה בטעם ובמראה וכן אתה מוצא כל תבשילין שמתבשלין בשבת טעמן טעם אחר עכ"ל

שם זה יוה"כ כו' אמרה תורה כבדהו בכסות נקי', נ"ב ע' מאירי יומא פ"ז מ"א על מ"ש במשנה ואם לאו קורא באצטלית לבן משלו וז"ל וה"ה לכל שאר בגדים אלא שדיבר בהווה שמנהג זקינים ואנשים של צורה להיות בגדיהם לבנים ביוה"כ עכ"ל וע' תענית כ"ו ב' דנשים יוצאות ביוה"כ בכלי לבן וכן בט"ו באב וע' תוס' מגילה ל"א א' ד"ה במנחה ובפסקי תוס' שם סי' קי"ב

שם ב' במטותא מינייכו, נ"ב כל' זה ברכות ל"ה ב' ועמש"ש בגליון ובשאלתות פ' בראשית איתא במטותא בעינא מינייכו לא תחללוני'

שם שני מלאכי השרת המלווין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים, נ"ב כלשון זה תענית י"א א'

שם פת חמה במוצאי שבת מלוגמא, נ"ב נזכר מזה דפת חמה טובה מן הצוננת בב"מ נ"ו א' דתורם מן הצוננת על החמה הוי תורם מן הרעה על היפה וכן בחולין ו' ב' בר בי רב ליכול חמימא ואנא איכול קרירא ע"ש ברש"י

שם בכל כחו, נ"ב ע' תוד"ה כל העונה כו' ולכאורה מהא דאמרי' בב"ב ק"י א' ושבואל כו' ששב לקל בכל לבו ואילו בירושלמי סנהדרין פי"א ה"ה אי' שבואל ששב לקל בכל כחו ואין סברא דפליגי אהדדי ונ' יותר דכוונת הירושלמי כמו הבבלי ובכל כחו הכוונה בכל לבו וא"כ גם כאן היא בכל כחו ראוי לפרשו בכל לבו היינו בכל כוונתו וכפירש"י ותוס' ואולם בירושלמי ברכות פ"ט ה"ב אי' ג"כ הך דשבואל ושם איתפרשו תרווייהו ע"ש דאמר שבואל ששב אל קל בכל לבו ובכל כחו וא"כ משמע לכאורה להיפוך דבכל כחו הכוונה כחו ממש דאי בכל כוונתו א"כ היינו בכל לבו ובאתי רק להעיר

שם קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, נ"ב גי' הרי"ף ברכות פ' מי שמתו דט"ו ע"ב וע' כלבו סי' ז' פי' כל העונה איש"ר בכל כח"ו שכן בתיבות "יהא שמי' רבא מברך לעלם לעלמי עלמיא" יש כ"ח אותיות והם ז' תיבות וכ"ח אותיות וכזה פסוק ראשון של בראשית ופסוק שלפני י' הדברות וע"ז סמך בדרש כל העונה איש"ר כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית וכמו ששמע י' דברות מפי הדיבור לקיים מה שנאמר כ"ח מעשיו הגיד לעמו עכ"ד ע"ש

ק"כ א' הכא בירא שמים עסקינן, נ"ב כזה ב"ב פ"ח א'

שם דלא ניחא לי' דליתהני מאחרים, נ"ב דוגמא לזה ב"ק קי"ד