גליוני הש"ס מועד קעז

עליהן אפי' דברים שהיו מחויבין העלה עליהן כאילו מאיליהן קיבלו עליהן

שם עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ש"י ובכתבי אגדה שלי כתבתי פנים רבים בביאור הקדמת עשי' לשמיעה וכעת נ' עוד עפ"י גמ' מנחות פ"א ב' האומר הרי עלי תודה בלא לחם כו' כופין אותו ואומרים לו שמור ושמעת כו' מאי שמור ושמעת אמר אביי שמור הבא תודה ושמעת הבא לחמה ומשמע דשמיעה מורה על קיום הדבר בשלימות הגמור וזהו שמור לעיקר החיוב להביא תודה ושמעת שתקיימנו בשלימות גמור דהוא עם הלחם וזהו ושמעת הבא לחמה והנה בעניין קיום כל המצוות הנה לקיימם מיד בשלימות הגמור בלי שום פני' רק בלב זך לשמו ית' לבד זה וודאי א"א ורק צריך האדם לעשות עכ"פ כפי יכולתו ואז ע"י העשי' שעושה מה שנצטוה אז ברבות הימים יזכהו ד' בשכר העשי' גם ללב זך ושלם שתהא עשייתו בשלימות הגמור כראוי וזהו כל אשר דבר ד' נעשה מקודם ועי"כ ונשמע היינו נזכה ג"כ להיות העשי' בשלימות הגמור כראוי וכנכון דו"ק ונכון בס"ד

שם תוד"ה מודעא כ' אור"ת דעפ"י הדיבור הי' כו', נ"ב ע' מהרי"ק שורש ס"ג ושורש קס"ו וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתקל"ח

שם ב' שגנוזה לך תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' א' וח"ג סי' רמ"ה

שם רש"י ד"ה מדדין כ' כאשה המדדה את בנה, נ"ב ל' המשנה לקמן קכ"ח ב'

פ"ט א' אף מה"מ מסר לו דבר שנא' ויתן את הקטורת וגו', נ"ב בס' בית אלקי"ם להמבי"ט שער התפלה פט"ז כ' וז"ל ואפשר כי בזמן המקדש כשהי' הווה עניין המגפה שהי' כ"ג מקטיר קטורת לכפר על בנ"י לבד קטורת בקר וערב ולא היתה ביאה רקנית אלא לצורך עדת בנ"י עכ"ל והוא חידוש גדול

שם א"ל הקב"ה למשה הואיל ומיעטתה עצמך תיקרא על שמך, נ"ב מעין זה סנהדרין י"ז א' אמר הקב"ה הואיל ומיעטתם עצמיכם הריני מוסיף גדולה על גדולתכם

שם ב' דל עשרין דלא ענשת עלייהו, נ"ב על ירושלמי סנהדרין פי"א ה"ה וע' מהרי"ו סי' קצ"א דזהו בכל עבירות לבד ממחלוקת דעל מחלוקת אפי' יונקי שדים נענשין ע"ש וע"ע בעניין זה בשו"ת לחמי תודה למהר"י באסאן ז"ל סי' ה' וע"ש חידוש דגר שנתגייר אין מענשין אותו מן השמים עד כ' שנה אחר הגירות מטעמא דכקטן שנולד דמי וכן חכם חתן ונשיא עבדינן להו רווחא מן שמיא שלא להענישם עד כ' שנה מיום שנתמנו החכם והנשיא ונשא החתן עש"ה וע' חזקוני עה"ת בראשית פרשה כ"ג פסוק א' וע"ש בשאר מפרשי רש"י וע"ע חזקוני שם פרשה ל"ח פסוק ז' ובריב"א עה"ת שם פסוק י' וע"ע חזקוני פ' כי תשא עה"כ מבן עשרים שנה ומעלה וע"ע חזקוני פ' פנחס עה"כ והוא לא הי' בתוך העדה וע"ע ס' בנין אריאל עה"ת פ' וישב עה"כ וישב ראובן אל הבור וע"ע שו"ת חות יאיר סי' קס"ו וע"ע שם בסוף הספר בשו"ת הגאון מהר"ד אופנהיים וע' ס' הבהיר סי' נ"ח וע"ש בפי' אור הגנוז וע' שו"ת ח"צ סי' מ"ט וסי' נ' וע"ע פי' הראב"ד עדיות פרק ב' משנה ט' ולעניין פחות מבן כ' מדוע מביא חטאת הא אין חייב על זדונו כרת הארכתי בחידושי מאוד דחטאת אין בא לכפרת עונש הכרת רק על גוף החטא הוא שבא דגוף החטא שיש בו חומר עונש כרת לבן כ' צריך כפרת החטאת והחטאת על גוף החטא הוא שמכפר ושפיר מביאו גם פחות מבן כ' וע' חידושי רמב"ן לעיל ד' א' ד"ה וכי אומרים לאדם חטא מש"ש וא"נ שאני הדביק פת בתנור בשוגג דלאו איסור היא שאפשר לו להתכפר בחטאת כו' ע"ש דמבואר דאם מביא החטאת נחשב כאילו לא עשה איסור מעולם כלל והיינו כנ"ל דהחטאת מכפר על גוף החטא ומסלקו לגמרי כאילו לא עבר כלל ולא על עונש הכרת הוא שמכפר וע' קונטרס גבורות שמונים אות ס"ז ד"ה וע"ע תוס' זבחים מש"ש דמה שאינו מביא החטאת נחשב שעובר עתה גוף החטא במזיד מחדש ע"ש ומובן ביותר לרמב"ן הנ"ל דכשמתכפר בחטאת לאו איסור הוא א"כ אם אינו מתכפר עתה הוא שעושה האיסור בהמנע הבאתו החטאת

צ' א' מקק ספרים ומקק מטפחותיהם כו' שמצניעין אותן לגונזן, נ"ב הוזכר מגילה כ"ו ב' חיוב גניזתן ע"ש מטפחות ספרים שבלו כו' וזו היא גניזתן כו' ס"ת שבלה גונזין אותו כו' ובב"ב כ' ב' ס"ת חזו למקרא בבלו והא בעי גניזה כו' ע"ש וע' לקמן ריש כל כתבי קט"ו א' וקט"ז א' ולעיל ס"א ב'

שם ב' אמר אביי הב"ע כגון שהצניעו ושכח למה הצניעו כו' קמ"ל כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה, נ"ב דוגמא לזה הוריות ו' ב' אמר אביי הב"ע כגון שהורה ושכח מאיזה טעם הורה ובשעה שעשה אמר הריני עושה על דעת הוראתו כו' וע"ע דוגמא נדרים כ"ג ב' הב"ע כגון שהתנה בר"ה ולא ידע במאי התנה והשתא קא נדר אי זכור בשעת הנדר ואמר על דעת הראשונה אני נודר כו'

צ"א א' כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה, נ"ב זבחים ב' ב', מ"א ב', מנחות ט"ז א' וע' שו"ת מהרי"ט חלק א' סי' ל"ה

שם וכגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין והאי משלימו לביצה, נ"ב ע' דוגמא פסחים מ"ו א' כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין ונגעו בהאי בצק בפסח דאיסורו חשוב מצטרף, כריתות כ"א א' כגון דאיכא פחות מכזית נבילה וצרפה לפחות מכביצה אוכלין דהאי והאי הוי כביצה וכזה ברש"י חולין פ"ב א' ד"ה ואמר ריש לקיש

שם ב' לא שנו אלא בקופה מלאה קישואין ודילועין אבל מליאה חרדל כו', נ"ב דוגמת זה [דנקטינן קופה מליאה קישואין ודילועין לסימן גדלות ולניגוד לקופה מליאה חרדל לסימן קטנות] בנזיר ח' א' רואין את הקופה כאילו מליאה חרדל כו' ואמאי ולחזיי' כאילו מליאה קישואין ודילועין כו'

צ"ב א' וכיון דאיכא שנצין, נ"ב ל' משנה כלים פכ"ו מ"א וכיס של שנצות ובב"מ כ"ו א' וכיסא בתר שנצי'

שם וגמירי כו', נ"ב ע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' ע': שם תוד"ה המוציא כ' ה"מ אוכלים כו', נ"ב ה"ה במוציא משקין בפיו ע' רוקח סי' צ"ה

שם ב' שכן ראוי להיות חוזר, נ"ב כזה נדה נ"ז ב' מפני שהוא חוזר

שם א"ר אלעזר תברא כי' אמר רבא ומאי קושי', נ"ב ע' גליון הרי"פ ויש עוד דוגמת הך דכאן ביבמות ק"ח ב' אר"י אמר שמואל תברא כו' אמר רבא ומאי קושי' ע"ש ובכריתות כ"ד ב' אר"א תברא מי ששנה זו לא שנה זו אמר רבה אשם ודאי על אשם תלוי קרמית כו' אלא אי קשיא אשם ודאי על אשם ודאי קשיא כו' הא ודאי תברא כו' ר' אשי אמר כו' ואולי צריך לגרוס גם שם רבא תחת רבה ויהי' לגמרי דומה לכאן דמתחלה תי' ר"א תברא ואמר רבא דבלא"ה לא קשיא ואמר דקושי' אחרת יש כו' ותירצה ר' אשי וע"ע חולין ט"ז א' א"ר אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו וב"ק מ' ב' א"ר יוחנן תברא כו' ועוד שם מ"ח ב' א"ר אלעזר תברא כו' ובב"מ פ"ב ב' א"ר אלעזר תברא כו' ובפסחים ל"ז ב' אר"י אמר שמואל כמחלוקת כי' ותברא כו' וע"ש ברש"י וע"ע תוס' מנחות צ"ה ב' ד"ה אלא

שם אני אמרתי דבר אחד והן אמרו דבר אחד, נ"ב כל' זה בתוספתא הובאה בר"ש כלים פכ"ט מ"ח

צ"ג א' שנים שעשאוה כו', נ"ב ע' תבואת שור סי' ג' ס"ק נ"ב וע' בכור שור חולין פ"ב א' על הגמ', שם כשהוא