גליוני הש"ס מועד קעג

עושין, נ"ב במסורת הש"ס וגליון הגרע"א ציינו פסחים ע"ה ב' ויומא מ"ז א' והוא עוד במנחות ס"ב א'

שם שכן צדי חלזון כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרפ"ה מניין היו להם חלזון במדבר הרי הוא בחלקו של זבולון בא"י

שם רש"י ד"ה שטוף כ' טוו את העזים בגופן של עזים משמע, נ"ב דוגמת זה בפסחים צ"ה א' יעשו אותו במצות שבגופו הכתוב מדבר

ע"ה א' קורעין בה כו', נ"ב ע' ליקוטי שו"ת חתם סופר סי' ח'

שם אסור לספר הימנו, נ"ב כל' זה ברכות מ"ד ב' וע"ע ע"ז ל"ה ב' לא תישתעו בהדי' דאיבו דקאכיל לחמא דארמאי ויש גורסים שם מיני' דאיבו וכן נראה מהך דכאן ודברכות דאמר הימנו ולא אמר עמו ואולם הפי' כאן ובברכות הוא עמו ע' ברכות שם ברש"י וע"כ גם בע"ז שם אע"ג דגרסי' מיני' י"ל פירושו עמו וע"ש בר"ן וע' מש"ש בגליון וע"ע סנהדרין נ"ב ב' סיפר הימנו דומה לקיתון של כסף ושם ג"כ תיבת הימנו פירושה עמו

שם מגושתא רב ושמואל כו', נ"ב צע"ק מסוטה כ"ב א' עש"ה דמוכח ממאי דאמרי אינשי רטין מגושא כו' דמגוש הוא מכשף וע"ע לקמן קל"ט א' רש"י ד"ה בטלי אמגושי וד"ה סיגיך עש"ה וע"ע סנהדרין ל"ט א' ע"ש ברש"י ד"ה אמגושא ובב"ב נ"ח א' רשב"ם ד"ה אמגושא וע"ע רש"י סנהדרין צ"ח א' ד"ה אמגושי וביומא ל"ה א' ד"ה פרווה אמגושא

שם מניין שמצוה כו', נ"ב ע' שו"ת רד"ך בית ט"ו שכ' לאחד מחכמי הדור וז"ל ומה שכתבת לי שכבודך מאמין שלא ראיתי הגמ' ואם ראיתי שכחתי יען עלותי בשמי מרומי אקלידס בזה אני משיב למעכ"ת הלואי שיזכני השם ללמוד מחכמת ראיית הירח עפ"י החשבון שעלי' נאמר כי היא חכמתכם ובינתכם כו' כמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' קדוש החודש וגם כן היא בכלל והגית ואף דשמואל ירחינאה לא הוי עסיק בה אלא בבית הכסא [מדרש הובא בתוס' תענית ז' א' ד"ה אף] זהו בשאר הכוכבים אבל בראיית הירח שנמצא כמה לשונות מהתלמוד בנויים עליו פשיטא דהוי מחכמת תורתינו הקדושה עכ"ל וע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' כ' דכ' דקידוש החודש להרמב"ם בנוי על חכמת האומות כמ"ש בעצמו ואין זו היא חכמה המיכוונת בגמ' כאן שהרי נאמר כי היא חכמתכם וגו' מכלל דעכו"ם לא ידעי לה וע"כ אין מצוה כלל בלימוד קידוש החודש להרמב"ם וע"ש עוד טעם דעיקר חכמת האומות בזה בנוי' על יסוד שהעולם הוא ככדור והוא נגד משמעות ש"ס חגיגה ע"ש שהביא מכמה ספרים בזה וכן ראיתי בס' עליית אליהו בשם הגר"א מוילנא ז"ל שהית' סברתו שאין העולם כדורי מדכתי' לאחוז בכנפות הארץ ומבואר בסיפרי אקרא דעל ארבע כנפות כסותך למעט קרן עגולה דאין לו כנפות הרי דבעיגול לא שייך ל' כנפות ואולם בזכרוני מהרמב"ם במורה ח"א חושב ד"ז שהעולם כדורי כמו מושכלות ראשונות וכן משמע בגמ' ע"ז מ"א א' ע"ש בתוד"ה ככדור וכ"ה להדיא ברבה נשוא עה"כ מזרק אחד כסף ע"ש וכ"ה גם בזוהר וגם אין זו סברא לבד של חכמי האומות רק הוא מבואר במופת וכבר האריכו בזה בביאור ש"ס חגיגה הנ"ל

שם תוד"ה טפי כ' וא"כ בחבורה דלא בעי מלאכת מחשבת כו', נ"ב ע' ס' חידושי גור ארי' כ' דהא דאמרי' הואיל ומקלקל בחבורה חייב מתעסק נמי חייב הכוונה דכיון דמקלקל חייב הא חזינן דנחשב המקלקל כאילו הוא מתקן וכל תיקון הוא הנאה וא"כ כיון דאחשבי' רחמנא לנהנה לכן גם מתעסק חייב דמתעסק הא חייב בנהנה וכדאמרי' דמתעסק בחלבים כו' חייב שכן נהנה וא"כ הרי אין ראי' מזה כלל שיתחייב גם במשאצל"ג עכת"ד עש"ה וע' קונטרס ע' פנים לתורה דנסתפקתי אם הא דמתעסק בחלבים כו' חייב שכן נהנה הוא רק בהנאת אכילה וביאה או גם בשארי הנאות והנה מדברי הגור ארי' הנ"ל מתבאר דה"ה בשארי הנאות ואולם גוף דבריו צ"ע דמתעסק בחלבים כו' דחייב שכן נהנה היינו מפני ששם ההנאה הוא האיסור ומשא"כ בשבת שאין ההנאה האיסור רק המלאכה ועמ"ש באתוון דאוריתא כלל כ"ד

שם ב' א"ר יהודה האי מאן כו' וה"מ דקפיד עלייהו, נ"ב אבל בסתמא לא קפיד עלייהו ומש"ה אמר נמי ר' יהודה בב"ק קי"ט ב' דעולין למניין תכלת ויצחק ברי קפיד עלייהו והיינו דבעצם הי' קפיד עלייהו שלא יהיו בבגד כי האי דקפיד עלייהו דכאן ולא שמחמת שנסתפק אם עולין למניין תכלת קפיד עלייהו ליטלן עבור זה

שם מחק אות גדולה ויש במקומה לכתוב שתים חייב, נ"ב ע' רא"ש בפרקין סי' ט' מה שהביא מן הבריתא וע' חידושי גור ארי' כאן וע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ד'

שם ר' יהודה מוסיף את השובט והמדקדק אמרו לו שובט ה"ה בכלל מיסך מדקדק ה"ה בכלל אורג, נ"ב דוגמתו יבמות קי"ז א' ר' יהודה מוסיף אף אשת אב והכלה אמרו לו אשת אב הרי היא בכלל בת הבעל כלה הרי בכלל חמותה וע"ע נדרים פ"ט ב' זו דברי ר' יהודה אבל חכ"א ג' נערות כו' ע"ש בר"ן דגם שם ר' יהודה פורט לחשוב כל הפרטיים וחכמים חושבים רק הכלליים שנכללים בהם הפרטים ונ' דר' יהודה לטעמי' אזיל עפ"י סיפרי האזינו עה"כ יערוף כמטר לקחי וז"ל הי' ר' יהודה אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים ומוציאם פרטים שנא' יערוף כמטר לקחי ואין יערוף אלא ל' כנעני משל אין אדם אומר לחבירו פרוט לי סלע זה אלא ערוף לי סלע זה כך הוי כונס דברי תורה כללים ופורט ומוציאם כטיפים הללו של טל שהם קטנים עכ"ל ובזית רענן בילקוט שם פי' שבזכרונו יתפוש הכללים וכשיאמר יאמר כל פרט ופרט בפ"ע כטיפים הללו של טל שהם קטנים ע"ש וע"כ כך הית' דרכו של ר' יהודה בדבריו לפרוט כל פרט ופרט בפ"ע וכדבריו בסיפרי הנ"ל וע' לקמן צ"ז ב' מ"ש עוד אהך דר' יהודה הנ"ל

ע"ו א' כי פליגי כו' ואיפכא איתמר כו', נ"ב כל' זה וג"כ בפלוגתא דר' יוחנן ור"ל בב"ב ס' ב' ובגליון הגרע"א ז"ל כאן כתוב "כעין זה נדה ל"ד ב' והוא ט"ס וצ"ל כ"ד א'

שם אכילה ע"י הדחק לא שמה אכילה, נ"ב ע' רע"ב פאה פ"ג מ"ד ד"ה האמהות של בצלים וע"ש בתוי"ט וע' רש"י חולין קכ"ט א' ד"ה כפרים וע' ר"ן ע"ז פ' אין מעמידין דף שמ"ה ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה דג מליח עש"ה

שם תוד"ה אידי כ' לאשמעי' משום אכילת טלה נתנו בו חכמים שיעור זה, נ"ב דוגמתו ר"ה כ"ז ב' וכמה שיעור תקיעה כו' כדי שיאחזנו בידו כו' ובחידושי הר"ן שם וז"ל פי' דהיינו טפח כדגרסי' בהמפלת חמשה שיעורן טפח שליא ושופר כו' וכ"ת לימא טפח בהדיא י"ל דטעמא אתי לאשמעי' דמש"ה הוי שיעורי' טפח כדי שיאחזנו בידו כו' עכ"ל ועמ"ש בגליון עירובין ט"ז ב'

שם תוד"ה תוספתא כ' למושב טפח, נ"ב ע' כלים פכ"ב מ"ו

שם ב' כדי גמיעה, נ"ב נזכר עוד שיעור כדי גמיעה יומא פ' א' וע"ע סוטה ד' א' כדי לגומעה

שם שמן כדי לסוך אבר קטן, נ"ב ע' גליון הגרע"א ז"ל וע"ע עדיות פרק ד' משנה ו' הסך בשמן כו' ובה"א כדי סיכת אבר קטן ע"ש במפרשים

ע"ז א' יבש בכזית, נ"ב מה ששיעור רביעית וכזית שוין נ' דכן הוא ג"כ ביצירת האדם ע' לעיל ל"א ב' רש"י ד"ה רביעית דם כ' דחיי אדם תלויין בה ופשוט דתחלת ברייתו ברביעית דם כיון דא"א שיהי' חיות בפחות מזה וע' תוספתא