גליוני הש"ס מועד קע

והתני' ומ"ש על הגליון שם, לקמן קל"ז א' במשנה, עירובין ק' ב' רש"י ד"ה בימות החמה, פסחים נ"ג א' מפני שנראה כמקדיש בהמתו כו', ביצה כ"ד ב' רש"י ד"ה ופירי דכבישי בירקא, חולין צ"ב ב' רש"י ד"ה גוממו עם השופי, תוספתא שביעית פרק ב' כמה זימני, ר"ן מגילה פרק ד' דף ער"ב סוף עמוד א' ע"ש חשש מראית העין שלא יאמרו שאין ש"ץ לבני ביהכ"נ ע"ש והוא חידוש, סוטה מ"ג ב', תוס' יבמות כ"א א' ד"ה ומותר, ריטב"א שעל הרי"ף נדרים פי"א דל"ד ע"ב מדפי הרי"ף סוף העמוד, ב"מ צ' א', ח"א למהרש"א תענית י"א א' ד"ה מי מעיד בי ע"ש דיש ללמוד משם אסמכתא וטעם להך דכאן דכל שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור עש"ה וע' ציונים לתורה כלל יו"ד דכתבתי דאיסור מראית העין הוא משום חשד ע"ש ראיות לזה וע' פליתי סי' י"ג סק"ד כ' מסברא דתרי מילי נינהו מראית העין וחשד עש"ה וצ"ע

ס"ה א' אמר אביי רבי כו' כלהו סבירא להו כו', נ"ב כסגנון זה לאביי לקמן קכ"ח א', קידושין מ"ח ב', ב"ב ע"ח ב', וע"ע לעיל כ"ז ב' אמר אביי רשב"א וסומכוס אמרו דבר אחד וכזה לעיל כ"ו א' סוף העמוד וע"ע יבמות נ"א ב' א"ר יוחנן ר"ג כו' כלהו סבירא להו כו' ובמנחות נ"ז ב' דא"ר יוחנן ריה"ג ואחד מתלמידי כו' אמרו דבר אחד וכזה לקמן צ"ד א' ובסנהדרין ד' א' א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן רבי כו' כלהו סבירא להו וע"ע סוטה ל' א' ר"מ כו' כלהו סבירא להו כו' והוא שם מימרא דרב וע"ע ב"ק נ"ט א' אמר אביי ריה"ג ור"י אמרו דבר אחד ועוד שם אמר אביי הני תנאי ורשב"י אמרו דבר אחד וע"ע ל' אמרו דבר אחד לקמן ע"ז א', עירובין פ"ו ב' וע"ע פסחים ל"ב ב' אמר אביי ראב"י כו' כלהו סבירא להו כו' ושם פ"ב ב' דא"ר יוחנן ריב"ב ור"נ אמרו דבר אחד וע"ע חגיגה ו' א' אמר אביי ב"ש ור"א כו' כלהו סבירא להו כו' וע"ע יומא ס"א ב' דא"ר פדת ב"ש ור"א אמרו דבר אחד וע"ע סנהדרין ס"ד א' אמר אביי ר"א כו' ור"ח כו' אמרו דבר אחד וע"ע סוכה ז' ב' אמר אביי רבי כו' כלהו סבירא להו וע"ע זבחים י"א א' א"ר יוחנן יוסף בן חוני ור"א אמרו דבר אחד וע"ע יבמות ל"ו ב' אמר רבא ר"מ ור"א אמרו דבר אחד וע"ע מנחות ס"ג ב' אמר רבה ר' ישמעאל ור"י בנו של ריב"ב אמרו דבר אחד וע"ע בכורות כ"ב א' דא"ר יוחנן ראב"י ור"ש אמרו דבר אחד וע"ע חולין נ"ח ב' א"ר יוחנן ר' יהודה ור"י אמרו דבר אחד ושם ע"ה א' דא"ר יוחנן ריה"ג וב"ש אמרו דבר אחד וע"ע ב"מ מ"ז ב' דא"ר יוחנן ר' דוסא ור' ישמעאל אמרו דבר אחד

שם שבאניהם, נ"ב צ"ל שבאזניהם

שם ב' הקטע יוצא כו', נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' ח'

שם רש"י ד"ה פסולות לכהונה כ' דאע"ג דכ"ג ביומי' לא הוי הואיל ודרך זנות חשיב לי' לאו אורח ארעא, נ"ב וי"ל עוד דהאיסור משום בל תשחית שהיא משחתת ומפחתת עצמה שנעשית אינה ראוי' לכ"ג ע' ב"ק צ"א ב' דלאו דבל תשחית יש גם באדם עצמו שלא להשחית עצמו ע"ש

שם רש"י ד"ה וסבר שמא ירבו נוטפים כ' ואני קבלתי מרבינו הלוי משום דס' זיבות נינהו וזבה טעונה מים חיים, נ"ב כ"כ רש"י גם בסנהדרין פ"ז א' ד"ה הילכתא אחד עשר ע"ש שכ' שם כן בסתם וכן כ' עוד רש"י בסתם במועד קטן ה' א' ד"ה מרגילין ע"ש גי' הב"ח וכ"כ עוד בבכורות נ"ה ב' ד"ה מקוה ביומי ניסן וע' רש"י נדרים מ' ב' ד"ה ועביד להו וע' שאילת יעב"ץ סי' פ"ח ומצאתי עוד חידוש בס' הפרדס לרש"י סי' קכ"ד דכלים הניקחים מן העכו"ם צריכין טבילה במים חיים וצע"ג ממקרא מלא אך במי נדה יתחטא ונדה הרי אינה טעונה מים חיים אולי כוונתו למאן דיליף טבילת כלים מוטהר בע"ז ע"ה ב' וע"ע ס' הפרדס לרש"י סי' הע"ר דהזכיר ג"כ טבילה במים חיים בטבילת כלה ע"ש וע"ע ירושלמי ברכות פ"ג ה"ד בסופה דאמר מחמירין בה לטבול במים חיים ועש"ה במראה הפנים

שם תוד"ה שמא כו' כ' לימא קמא קמא בטיל, נ"ב ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' שי"ט ע"ש בסוף התשובה ונ' סברתו דחיוב הברכה חל רק בשעת ראי' וה"ל לפני הראי' כהיתיר בהיתיר דלא שייך ביטול דפטור בפטור הוא כהיתיר בהיתיר וכשרואה הא כבר הוא רוב וליכא ביטול וע"ע בעניין ראשון ראשון בטל ברוקח סי' שע"ח ע"ש דברי חידוש

ס"ו ב' שבעה אפי' לכשפים מעלי, נ"ב כעין זה לקמן ק"ט ב' ריבעא אפי' לכשפים מעלי

שם נפל פותא בבירא, נ"ב ע' שו"ת חכם צבי סי' ט"ו ומ"ש דלא גרסי' פיתא ביו"ד נלענ"ד דאין צורך דאפי' גרסי' ביו"ד ופירושו פת מ"מ הי' זה רק מליצה רגילה שנפל הפת בבור וכהך דברכות נ"ו א' דשם ג"כ הגירסא פיתא אבל הכוונה כאן בו על רפואת הפואה ונקט עלי' מליצה הרגילה נפל פיתא בבירא וז"פ

שם בן שיש גיעגועין על אביו, נ"ב גי' הב"ח שיש לו, כן ראוי להיות מסברא וכ"ה לקמן קמ"א ב' בתינוק שיש לו גיעגועין על אביו

ס"ז א' בלועא דחמרא חטרתי', נ"ב פירש"י בלחי החמור הלקיתיו עכ"ל והוא ל' מקרא שופטים ט"ו ט"ז בלחי החמור הכיתי אלף איש

שם ר"ש היא דאמר כל ישראל כו', נ"ב ע' מסורת הש"ס וע' לעיל נ"ט ב' רש"י ד"ה אאבנט של מלכים וכדברי רש"י כן הוא ברי"ף שם עש"ה וע' רבינו יונה ברכות פרק א' משנה ב' מש"ש אהך דשכן דרך בני מלכים לעמוד בג' שעות עש"ה וע' שו"ת הר"י ברונא סי' רמ"א דהא דאמרי' בכמה דוכתי דאין דרך אשה לצאת לחוץ מקרא דכל כבודה בת מלך פנימה תלוי בפלוגתא דכל ישראל בני מלכים הן ולדידן דלא קיי"ל כר"ש יכולה אשה לצאת לחוץ ופסק משום זה להלכה דהשוכר משרתת אשה יכול לשלחה לחוץ לקנות עש"ה שהביא גמ' גיטין י"ב א' מהו דתימא כל כבודה כו' ע"ש וצע"ק מיבמות ע"ז א' דמשמע משם דהך דכל כבודה כו' הוא הלכה וע"ש ביבמות דאמר במערבא אמרי כו' ולר"י ברונא הנ"ל י"ל דפליגי בפלוגתא דר"ש ורבנן אי כל ישראל כו' דבבבל היו סבורים כר"ש ובמערבא ס"ל כרבנן דר"ש ולכן הוצרכו ללמדו מקרא אחרינא דויאמר הנה באהל דכתי' בשרה דלא הית' בת מלך ויש ללמוד ממנה לכל אשה וע"ע ב"מ ק"ח ב' דלאשה לית בי' משום דינא דבר מיצרא והטעם ג"כ משום כל כבודה כו' ע' שו"ת מהרי"ו סי' צ"ט וע"ע ב"מ ח' א' דחזיא לבני מלכים ולא אמר דחזיא לבני כל ישראל מטעמא דכל ישראל בני מלכים הן ואולי מילתא פסיקתא נקט דלית בר פלוגתא וגם אין שם מידי דדינא רק תלוי בהווה ובפועל ובפועל הרי אין דרך לקנות טלית מוזהבת רק לבני מלכים וע"ע תוס' לקמן קכ"ח ב' ד"ה בשר

שם כל דבר שיש בו משום רפואה כו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת חות יאיר סי' רל"ד ומה שהעיר בגליון הגרע"א ז"ל כאן מתוס' ב"מ כ"ז ב' ד"ה כיס כבר קדמו בזה החו"י שם וע"ש בחו"י בסוף התשובה חידוש דבשוא"ת און חשש דרכי האמורי ע"ש

שם כי היכי דלחזיוהו אינשי וליבעו עלי' רחמים. נ"ב כל' זה חולין ס' א'

שם כדתניא וטמא טמא יקרא צרין להודיע צערו לרבים כו' כמאן תלינן כו', נ"ב ע' סנהדרין ק"ד ב' לא עליכם כל עוברי דרך כו' מכאן לקובלנא מה"ת וברש"י כשיש לו צרה יודיענה לרבים כו'

שם ב' ותרנגולת שקרתה גברית, נ"ב ע' שו"ת מהרי"ל סי' קי"א: