גליוני הש"ס מועד קסט

מותר ודו"ק וכתוס' דכאן הוא עוד לקמן ס"ה א' תוד"ה אמר וחולין מ"א א' ד"ה ובשוק וע"ע שו"ת שבות יעקב שם ח"ב סי' ע"ט דכ' גם שם סברא כזאת לעניין מראית עין ולא הביא גם שם דיבורי תוס' הנ"ל

שם ב' אבל מידי דאית בי' תענוג ולית בי' שמחה כו', נ"ב מכאן דקדק בס' בכור שור שלהי תענית דשמחה ועונג תרי מילי נינהו וע"כ אף דכתי' וקראת לשבת עונג מ"מ אין חיוב שמחה בשבת עש"ה וכבר הארכתי במ"א בעניין חיוב שמחה בשבת וע"ע בזה ל' שו"ת הרא"ש כלל ה' אות ח' דמרהיטת לשונו שם משמע דיש גם בשבת מצות שמחה עש"ה וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' חצ"ר עש"ה וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קכ"א וע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ל"א ע"ש תשובת הגאון ר' דוד אופנהיים ז"ל ע"ש תוך התשובה דכ' דרך פשיטות דאין חיוב שמחה בשבת ואי יש ביו"ט חיוב עונג לכאורה לבכור שור הנ"ל אין ביו"ט חיוב עונג וע' מנחות ס"ה א' עמד ותיקנה אחר שבת כדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים ומשמע דיש עניין עונג ביו"ט וכן דאין עניין שמחה בשבת מדלא אמר מתענגין ושמחין אם לא דבכלל עונג איתי' גם לשמחה ואולם אין לדקדק שם כ"כ כי הם דברי הצדוקי

שם רש"י ד"ה ושאני הכא כ' ליכא למימר נעשה כלי טפל לריח שאין בו שום ממש, נ"ב כסברא זאת בתוס' ביצה ל"ט א' ד"ה ותיפוק לי'

שם רש"י ד"ה פתהן כ' כמו פתחיהן היינו דה' מתחלף בחי"ת ונדרש פתהן כמו פתחן וע' ריש כיצד מברכין דקיבצתי שם כזה הרבה וכבר קצרה שם היריעה מהכיל וע"ע לקמן ע"ז ב' הוצא חציצה והיינו ג"כ דמתפרש הוצא כמו תוצא והוא מל' חציצה וע"ע סנהדרין ל"ט ב' והזונות רחצו כו' למרק שתי חזיונות כו' והיינו דדריש הזונות כמו חזונות ושם ק"ג א' התוך כו' מקום שמחתכין בו כו' דריש התוך כמו חתוך וע"ע ב"ב צ"א א' מאי הזאת נעמי כו' חזיתם נעמי כו' והיינו ג"כ דדריש הזאת כמו חזאת ומפרש לי' מל' חזינן חזיתם נעמי דו"ק כי כן כוונת הדרש שם דאי הכוונה אל המקרא כמשמעו לא הי' לו לומר ל' חזיתם רק ראיתם נעמי כו' וכמובן וע"ע יומא נ"ד א' דדריש הדרה כמו חדרה וע"ע ר"ש כלים פ"ג מ"ה מ"ה דכ' וחידוק כמו הידוק וכזה בעירובין ק"א א' טובם כחדק שמהדקין את הרשעים לגיהנם כו' וע"ע כלים שם פט"ז מ"ד במשנה תיבת קיחותיו ובר"ש הגי' קיהותיו ושניהם אחד דה"א וחית מתחלפים

ס"ג א' אין מקרא יוצא מידי פשוטו, נ"ב ע' מה שהארכתי בבית האוצר וע"ע שו"ת ח"צ סי' כ"ו

שם כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא לי' לכולי' הש"ס, נ"ב כעין זה מועד קטן כ"ה א' דאוקמתי' לתלמודאי כי הוינא בר תמני סרי שנין

שם כל העושה מצוה כו' שנא' שומר מצוה לא ידע דבר רע, נ"ב ע' אחרונים שהאריכו בדין מים שלנו למצת מצוה אי חיישי' לגילוי ולתקופה וכן בקטלנית לעניין ייבום די"ל דשומר מצוה כו' וע' ס' בכור שור עירובין ל' א' דכ' אהך דמערבין בבצים חיות וכמה סיני אומר שתים ופירש"י שם דסיני היינו ר' יוסף וכ' דאף דבש"ס פסחים ק"י ב' אמר דשני בצים הלמ"מ דהוו סכנתא מ"מ חשיב סעודה הראוי' דר' יוסף לטעמי' דס"ל דאין מערבין אלא לדבר מצוה ולכן אין לחוש לזוגות ע"ש וצע"ק מהך דפסחים ק"ט ב' דפריך אד' כוסות דהיכי מתקני רבנן מילתא דאתי בה לידי סכנה משום זוגות ע"ש וי"ל דשם נהי דאחרי דתיקנו רבנן הוא מצוה מ"מ לא ה"ל לרבנן להתחיל לתקוני ומשא"כ בעירוב בב' בצים עבור מצוה אחרת עצמותית אין חשש זוגות ודו"ק ובעניין קטלנית בייבום ע' שו"ת רד"ך בית ב' חדר י"ג בארוכה וע' בשו"ת גור ארי' יהודה חאה"ע סי' י"ט ובשו"ת נוב"י חאה"ע סי' ז' ובשו"ת ח"צ סי' א' ולא ראו דברי השו"ת רד"ך הנ"ל שרוב דבריהם ופלפולם כבר בא שמה ומצאתי עוד בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשנ"ד דכ' דאף דאכילה בין מנחה למעריב הוא סכנה מ"מ בסעודה שלישית דשבת אין חשש דשומר מצוה לא ידע דבר רע ע"ש וע"ע שו"ת מעיל צדקה סי' כ"ו שכ' דמ"ש הראשונים דבזמן שיש סכנת דרכים אין יכול לכוף את אשתו לעלות לא"י היינו רק לכוף את אשתו אבל בעצמו הרוצה לנסוע אין מוחין בידו כי לבו שלם ובטוח בד' דשומר מצוה לא ידע דבר רע וכו' עכ"ל ועפיד"ז יש ליישב ג"כ הך דברכות י' ב' וסיכנתי בעצמי כו' עמש"ש בגליון וי"ל דזהו הכוונה שם כדי היית כו' היינו דכיון דעברת על דברי ב"ה שהלכה כמותן ממילא כדי היית לחוב בעצמך דכיון דהלכה כב"ה א"כ לא הוי הנטי' מצוה כלל ולא שייך שומר מצוה כו' וממילא הי' אפשר שתבוא לידי סכנה ונזק וע"ש בברכות בגמ' ועמ"ש על הגליון חולין ט' ב' וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ל"ז מש"ש החכם שאליו התשובה דנס שלא אירע קרי לכ"ג ביוה"כ הי' מפאת שהתורה ציותה עליו פרישה מאשה ז' ימים ושומר מצוה לא ידע דבר רע ולכן לא גרמה לו הפרישה ראיית קרי ע"ש ומה שהשיב שם התשב"ץ דהפרישה מאשה הרי הוא רק דרבנן לא ידעתי מה הקושי' דגם במצות הדרבנן שייך זה כמובן וע"ע שו"ת ח"צ סי' י"א מש"ש ומה שאומרות מן האסטניסות מילי דכדי נינהו ושומר מצוה לא ידע דבר רע כו' וע' ט"ז יו"ד סי' קט"ז סק"א מש"ש בדרישה מביא כו' וע' ס' עצי אלמוגים ה' נט"י סי' ק"ס ס"ק יו"ד

שם אם ת"ח נוקם ונוטר כנחש הוא חגריהו כו', נ"ב מעין זה יומא כ"ב ב' כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח

שם ב' ואר"א בר' יוסי אני ראיתיו בעיר רומי כו', נ"ב כזה יומא נ"ז א'

ס"ד א' מוסף שק כו' שכן כו' ותולה בצואר בתו, נ"ב דוגמתו בתוס' ב"מ מ"ה ב' ד"ה אין ולשונם שם דראוי לתלותו בצואר בתו כוונתם לגמ' שם נ"ב א' אלא יקבנה ויתלנה כו'

שם וכל מעשה עזים תתחטאו לרבות הקילקלי כו', נ"ב ולהלן קרי לי' דבר הבא מן העזים וכזה חולין כ"ה ב' וכל מעשה עזים תתחטאו להביא דבר הבא מן העזים הקרנים כו'

שם ב' שזנו עיניהם, נ"ב עמ"ש על הגליון ברכות כ' א'

שם שן תותבת שן של זהב, נ"ב הוזכרו בנדרים ס"ו ב'

שם כדי שלא תתגנה על בעלה, נ"ב דוגמתו יבמות מ"ב א', יומא ע"ח ב', ב"ק פ"ב ב'

שם עד שבא ר"ע ולימד, נ"ב כל' זה מע"ש פ"ה מ"ח, קידושין נ"ז א', ב"מ ס"ב א', ר"ה י"ז ב', תוספתא פסחים פרק א', תוספתא מועד קטן פרק ב', וע' דוגמתו חגיגה ז' א' עד שבא ר' אושעיא ברבי ולימד

שם א"כ אתה מגנה על בעלה כו', נ"ב לפי"ז אשה שאין לה בעל אסור לה להתקשט בימי נדותה ואולי כשהתירו לגמרי התירו שלא יהי' עג"נ וצער טובא לאותן היושבות גלמודות בהיותן בלתי מקושטות כנשים חברותיהן הנשואות לבעל ומצאתי בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קצ"ט וז"ל תבא מארה לאשה שיש לה בעל ואינה מתקשטת ותבא מארה לאשה שאין לה בעל ומתקשטת עכ"ל ומוכח דאשה שאין לה בעל תמיד אסורה להתקשט ואפי' שלא בימי נדותה ומ"ש דאשה שיש לה בעל חייבת להתקשט מקורי מתענית כ"ג ב' וגם מכאן

שם מראית העין, נ"ב הוזכר כלאים פ"ג מ"ה, שביעית פ"ג מ"א ע"ש בר"ש בשם הירושלמי, חולין מ"א א' במשנה ע"ש תוד"ה ובשוק, שם ב' במשנה ע"ש ברש"י ד"ה ור"ש, כלאים פ"ב מ"ז ע"ש בר"ש בשם הירושלמי, שם פ"ז סי' ה' בפי' הרא"ש, שם פ"ח מ"ה בפי' הר"ש, שם פ"ט מ"ב, שביעית פ"א מ"ח בר"ש, פ"ג מ"ד, פ"ה מ"ב בר"ש ע"ש שכ' ולא התירו הכתוב כו' ומוכח דאיסור מראית העין מה"ת קאמר וצ"ע, לעיל ס"א ב' וע' לעיל ס"ב א' תוד"ה