גליוני הש"ס מועד קנז

חולין ס' א', פסחים נ"ג א', נדה ח' ב', לקמן ל"ו א', תוס' עירובין י"ד ב' ד"ה ש"מ גודשא [ע"ש דשם כתבו אם התנה וכאן ד"ה למאי כ' שאם נדר והל' דכאן צ"ע וע' ס' הפרנס סי' קמ"א ישראל ששוכר גוי לבנות לו בית בקבלנות שהגוי נדר להשלים כל הבניין בדבר קצוב אסור להניח לגוי לבנות לו בשבת כו' וצ"ע ג"כ ל' נדר ונ' דכך הי' דרך הראשונים לקרוא לחיוב בעלמא שאדם מתחייב ואפי' בחיוב של ממון ל' נדר וע' שו"ת הרא"ש כלל י"א אות ג' כ' ג"כ שהנודר לחבירו וע"כ לא איירי בנדר וקבלה ממש דא"כ ה"ל לחול גם על דשלב"ל ע' שם כלל ח' אות י"ח עש"ה ע"כ כוונתו רק שהבטיח לו בדברים לעשות כן וכזה שם עוד כלל נ"ב אות א' שידרו לו ממון והכוונה שיבטיחו לו ע"ש ובשו"ת מהר"י ברונא סי' ג' נשאלתי שדכן תבע מראובן הרבה שכר שדכנות ואמר שראובן נדר לו סך זה כו' עש"ה כל התשובה דקרי ג"כ לההבטחה נדר ובהגהות אשיר"י ב"מ פ' השואל ופי' הר' ברוך כו' דווקא שנדר להיות עמו במלאכתו תוך ימי שאילת הפרה אבל אחר ימי שאילת הפרה אעפ"י שנדר קודם אין זה שאלה בבעלים וכזה עוד רבות בראשונים ובל' חכמים ג"כ מצאנוהו במנחות ק"ט ב' ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו אותו היום שאשתמש בכהונה גדולה אלבוש באונקלי שליכי כו' ונ' ג"כ הכוונה שהבטיח לה לעשות כן דאילו נדר ממש ליתי' באעשה ואולי הכוונה שהדיר עצמו הנאה מדבר אם לא יעשה כן או הכוונה שנשבע וקרי לי' נדר דמצינו ל' נדר בהנך גווני ג"כ בכ"מ ואולם הראשון יותר נ' דהכוונה על הבטחה גרידא וקרי לי' נדר], מעילה כ' ב' תוד"ה קרביים, ביצה ו' ב', ב"ב י"ז ב', שם כ' ב' בגמ' וע"ע בתוס' שם ד"ה תנור, רש"י פסחים מ"ח א' ד"ה שמע מיני', תוס' נזיר ל"א ב' [ונדפס ל"ג ב'] ד"ה וא"ר חסדא אוכמא למשכי', פיה"מ להרמב"ם כלאים פ"ח מ"ו, תוס' לקמן פ"ה א' ד"ה גבולי', תוס' ר"ה כ"ג א' ד"ה ארבעה, ב"מ מ"ד ב', ירושלמי שביעית פ"ג ה"ד ולמה תנינן נדבכין למדת הדין פי' דנ"מ למקח וממכר ע"ש בפני משה, ב"ב ג' א' רש"י ד"ה ש"מ כו'

שם אמר שמואל כו' עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו, נ"ב כעין זה מגילה י"ב א' ושמואל אמר אבן טובה יש בכרכי הים ודרה שמה ול' דכאן אמר שמואל שאילתינהו לכל נחותי ימא ואמרו לי כזה לקמן צ' א'

שם אין מדליקין כו' לפי שאין מדליקין, נ"ב ע' גליון הגרע"א ז"ל וע"ע ירושלמי במכלתין פי"ז ה"א בסופה אין מטלטלין כו' מפני שאין מטלטלין וע' בבבלי לקמן קי"ג א' אין מטלטלין מה טעם לפי שאין ניטלין והיינו דגם בחול אין ניטלין מפני כובדן וי"ל הפי' גם בירושלמי כן וכן פי' הק"ע שם

שם אמר רבא מ"ט דר' הונא כו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' ל"ט

שם ב' מצותה משתשקע החמה, נ"ב מבעוד יום קצת קאמר דכיון דהחשיך קצת לא הוי בטיהרא (כי היכא דנימא שרגא בטיהרא מאי אהני דאינה נראית רק נראית היא הואיל והחשיך קצת] ובאותו זמן מתחילין בני אדם לשוב לבתיהן ומתמיהין שרואין הנר מבעוד יום ויודעין שמחמת מצוה היא ואיכא פרסומי ניסא, ס' יריאים סי' ק"ב ע"ש

שם עד שתכלה רגל מן השוק, נ"ב כל' זה מנחות ל"ו א'

שם וא"נ לשיעורה, נ"ב יל"ע אחרי שדלק הנר חנוכה שיעור זמנו אם אין חיוב לכבותו שהרי הוא אסור בהנאה משום מוקצה מחמת מצוה והרי נהנה ממנו ממה שמאיר לו בבית ואין יושב בחושך ואם יש נר בבית מלבד הנר חנוכה י"ל דהוי זוז"ג ומשא"כ אם אין נר אחר וגם ביש נר אחר הא זוז"ג מיהת לכתחלה אסור וכאן הוי כלכתחלה כיון שאפשר לכבותו וא"ל דכיון דגם בשעת מצוותו הרי נהנה מאורו וא"כ הרי לא הוקצה מהנאה זאת דז"א דבשעת מצוותו הוי לא אפשר ולא קמכוון ולא חשוב הנאה ומשא"כ עתה דאפשר לכבותו ה"ל הנאה ואולם אף דיש שיעור למצוותו מ"מ י"ל דאם דולק יותר ג"כ הוי מצוה ע' ס' יריאים סי' קי"ז וז"ל ובהארכת תקיעתו יותר מכשיעור אין בזה חילול יו"ט כ"ז שהוא עסוק ולא פירש מן התקיעה כדתני' בשבת כ"ז שהוא עסוק במילה חוזר אפי' על ציצין שאין מעכבין כו' עכ"ל וכזה גם בירושלמי פסחים פ"ו סוף ה"ה ועוד בכמה דוכתי והארכתי בחידושי ואולי יש לדמותו ג"כ למה שמבואר בתוספתא תרומות פרק י' כהן שהי' מיסב בתוך ביתו של ישראל ה"ז מדליק לו את הנר שמן שריפה אעפ"י שעמד הכהן והלך לו אין מחייבין אותו לכבותו עד שיתכבה מאיליו עכ"ל התוספתא והוא ג"כ בירושלמי תרומות פי"א ה"ה ונזכרתי דנדבר מגוף הדין ברי"ף כאן ובש"ע סי' תרע"ב ובנושאי כלים ואולם דברינו בזה לא באו שמה וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' נ"א ומש"ש מעניין אם השמן שהוקצה לנ"ח אסור גם קודם ההדלקה משום מוקצה מחמת מצוה ומדמי לי' לדם קדשים קודם זריקה ע"ש צ"ע דלכאורה פשוט דתלוי בפלוגתא דהזמנה מילתא

שם זה נותן טעם לדבריו כו' וזה נותן טעם לדבריו, נ"ב כעין זה יומא נ"ט א'

שם מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, נ"ב מאי דק' הרי הי' מגולה לאויר ואיך לא כיבו הרוח דדוחק לומר שהעמידו שומר, ע' שאילת יעב"ץ סי' קמ"ט ומצאתי בסדר ר' עמרם בסדר חנוכה דכ' דאם נשבה הרוח מניחו על שלחנו ע"ש

שם צריך נר אחרת להשתמש לאורה, נ"ב בשו"ת הלכות קטנות סי' ק"ח צידד דבמהדרים צריך שמש נגד כל נר מנרות חנוכה וע' סדר ר' עמרם בסדר חנוכה מש"ש אבל מכסהו בכלי כו'

שם ולא הי' בו אלא להדליק יום אחד, נ"ב בשאלתות פ' וישלח איתא ולא הי' בו להדליק אפי' יום אחד וע"ש בשאילת שלום

שם נעשה בו נס כו', נ"ב מה שהקשו דלמה הוצרך הנס הרי טומאה דחוי' בציבור נ' דכיון דהי' אז חנוכת הבית כמבואר במהרש"א בח"א וכדמוכח נמי ממאי דקרינן בחנוכה בנשיאים וכמובן לכן כיון דחנוכה היא דבר התחליי וראשיי לכל הבא אחריו לכן הוצרך שיהי' בטהרה גמורה לא בדחיית טומאה וזהו ג"כ מה שמבואר בבעלי התוס' עה"ת פ' שמיני עה"כ בקרובי אקדש דכהן הדיוט ביום שנמשח לעבודה אסור בטומאת קרובים ככ"ג והטעם ג"כ כנ"ל דכיון דהוא חינוכו והתחלתו צריך שיהי' בטהרה לגמרי וכנ"ל וע"ע חידושי הר"ן ר"ה י"ג א' ד"ה מהיכן הקריבוהו דכ' דאע"ג דעומר כשר גם מעבר הירדן מ"מ כיון דמצוותו לכתחלה מיהודה אין נראה לומר שעומר ראשון הי' שלא כמצוותו עכ"ל והכוונה ג"כ כנ"ל דכיון דהי' ראשון הוא שורש לכל הבא אחריו ע' רש"י זבחים ט' ב' ד"ה עיקר חטאת נקט דכ' שורש החטאת שהיא הית' חטאת יחיד ראשונה עכ"ל הרי דהקרבן הראשון הוא עיקר ושורש לכל הבא אחריו ממינו וע"כ כיון דהוא דבר שרשיי ועיקריי צריך שיהי' כתיקנו לגמרי (ומ"ש בפנ"י כאן דאף דטומאה דחוי' מ"מ הי' הנס להראות חיבתן של ישראל כ"ה גם בשו"ת ח"צ סי' פ"ז]

שם לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים, נ"ב מעין זה ע"ז ח' א' לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים הוא קובעם לש"ש

כ"ב א' מימין כו', נ"ב בשאלתות פ' וישלח וז"ל מ"ד מימין קסבר כי היכי דליהוי תרתי מצוותא בחד דוכתא נר חנוכה ומזוזה ומ"ד משמאל קסבר כי היכי דליהוי מזוזה מימין ונ"ח משמאל ובעה"ב בטלית מצוייצת ביניהן עכ"ל וראיתי בשו"ת מהרי"ל סי' מ' הביא דברי השאלתות וז"ל ובשאלתות דר' אחאי מזוזה בימין ונ"ח בשמאל ובעה"ב בטלית מצויצת עובר ביניהם לקיים החוט המשולש לא במהרה ינתק פי' חוט ציצית בין שניהם עכ"ל פי'