גליוני הש"ס מועד קנא

וי"ל שם דכיון דהשמן הוא מעמיד ה"ל כגופי' טפי וכמים ע"ג מים ע' תוס' ביצה ל"ט א' ד"ה משום וע' עירובין כ"ז ב' סברא דיין ע"ג קנקנו משום דמינטר בי' חשוב כגופי' וניקח גם הקנקן בכסף מעשר ע"ש וע"ע כתובות ק"ח ב' עש"ה ושוב ראיתי בשו"ת שבות יעקב סי' ס"ב הביא דברי הלכות קטנות הנ"ל ע"ש מש"ש בזה

ו' א' ד' רשויות כו', נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' כ"ד וסי' כ"ה אריכות בכולה סוגיין

שם ומבואות המפולשין. נ"ב בשאלתות פ' בשלח איתא ומבואות המפולשין לרה"ר

שם ים, נ"ב ע' ס' יריאים סי' ק"ב במלאכת מוציא מש"ש בטעם היות הים כרמלית לא רה"ר

שם ב' ל"ק כאן בזמן שישראל שרויין במדבר, נ"ב בס' חידושי גור ארי' כ' וא"ת מאי דהוי הוי ויראה דאשמעי' דאם עם רב הם יחד כמו שהיו ישראל במדבר נקרא המקום רה"ר ולא תאמר שאין רה"ר רק כשהם קבועים לשם שהרי גם במדבר לא היו קבועים עכ"ל ולפי דבריו דרצה להודיענו דס' רבוא אעפ"י שאין קבועים חשיבי רה"ר כמו במדבר ולהכי נקט מדבר לשנדע דין זה א"כ אכתי איפשר לטעות דבעי' שיהיו שם על פי ד' כמו שהיו במדבר דזה מחשיב לקביעות ע' עירובין נ"ה ב' ולקמן ל"א ב'

שם דאמר רב מצאתי מגילת סתרים בי' ר' חייא וכתוב בה איסי בן יהודה אומר, נ"ב כל' זה ב"מ צ"ב א'

שם שאם עשאן כולן בהעלם אחת חייב עכאו"א, נ"ב תוספתא במכלתין פרק ט'

שם אינו חייב על אחת מהן, נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' קל"ב דכ' צ"ע דלמה נסתפקו כי' ולא החליטו שהוא מבעיר וס"ל כמ"ד דללאו יצאת וי"ל דא"כ הי' גם המכבה פטור וה"ל תרתי לא אחת עכ"ל ויש לדון בזה ואכ"מ להאריך וגוף דבריו צ"ע דלסברתו דאי מבעיר פטור מכבה נמי פטור דכיון דחיוב מכבה רק בע"מ להבעיר א"א שיהי' חמור ממבעיר כן נ' סברתו בהכרח וא"כ אכתי תיקשי דאמאי קאמר הא מהנך דלא מספקן ומוכח דאינך כלהו מספקן ואמאי הרי ראוי לומר דמבעיר ג"כ מהנך דלא מספקן דהא אילו הית' ההלכה על מבעיר א"כ גם מכבה פטור וא"כ אכתי תיקשי דה"ל תרתי לא אחת ודו"ק והנה הא דהוצאה הוא מהנך דלא מספקן נ' ג"כ הטעם עפ"י המבואר ברמב"ן ריש מכלתין וז"ל וי"א דלא צריכי תרי קראי להוצאה דעני ודבעה"ב כו' אלא משום דאי כ' רחמנא [חד] ה"א ללאו יצאתה ואין בה מיתת ב"ד לכך שנה עלי' הכתוב להביאה לכלל שאר מלאכות עכ"ל וע"כ זהו ג"כ הטעם שאין לספק על הוצאה דהבינו חכמים דמה דשנה הכתוב בהוצאה הוא להביאה לכלל שאר מלאכות וא"כ א"א דיהי' חיוב מיתה בכולם ולא בהוצאה דא"כ הא לא הובאה לכלל שאר מלאכות וע"כ דפטור המיתה הוא באחת מהשאר מלאכות ואי דנספק דמה דשנה הכתוב בהוצאה הוא להביאה לכלל אותה המלאכה הפטירה ממיתה [ולאפוקה מלאו גרידא לחייב בה כרת וחטאת הוא שהובאה לכלל דגם אותה הפטורה ממיתה הא יש בה כרת וחטאת] זה ג"כ אין לספק דכיון דהובאה לכלל סתמא אית לן טפי למימר דלכלל רוב המלאכות הוא דהובאה ולא לכלל אותה האחת שאין בה מיתה ועוד דאי לכלל אותה האחת הובאה א"כ הא איכא תרתי דאין בהן מיתה ואנן רק אחת הוא דגמרינן וא"כ ע"כ דלא לכלל הפטורה הובאה ודו"ק היטיב מאוד

שם ואמאי קרי לה רה"י לפי שאינה רה"ר, נ"ב דוגמתו לקמן ח' ב' ואמאי קרי לה רה"ר לפי שאינה רה"י ובתוס' לקמן ט' א' אלא קרי כלחוץ לפי שאינה כלפנים וע' מהרי"ק שורש ע"ב הביא דמיון להך דכאן גמ' חולין ק"ה א' מצוה לגבי רשות חובה קרי לה וע"ש במהרי"ק מה שדימה הוא ז"ל לזה

ז' א' אביי ורבא דאמרי תרוייהו והוא שגבוה שלשה, נ"ב להיפוך מל' זה עירובין ע"ח א' אביי ורבא דאמרי תרוייהו אעפ"י שאין גבוה שלשה

שם ב' וחורי רה"י כרה"י דמו, נ"ב נזכר מזה עירובין צ"ח ב' דחורי חלון הוא ע"ש ברש"י וע"ע לקמן צ"ט ב' דאית לי' מורשא ע"ש ברש"י וע"ע עירובין פ"ז ב' דנזכר שם דין חורי כרמלית

ח' א' ברה"י דכ"ע לא פליגי, נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' כ"ה

שם גבוה י' כו', נ"ב ע' רש"י ד"ה רחבה ו' כו' וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' כ"ה עש"ה

שם מחיצות לתוכן עשויות, נ"ב מעין זה עירובין כ"ה ב' הנך מחיצות לגואי עבידן לבראי לא עבידן וסוכה י"ט א' מחיצות לאכסדרה הוא דעבידי ושם כ"א ב' שאני מטה הואיל ולגבה עשוי' וע"ע עירובין מ"ב ב' מחיצות להבריח מים עשויות וי"ל הכוונה ג"כ דעשויות רק לצורך חוצה להן ולא לתוכן ועמש"ש בגליון וע"ע פסחים כ"ו א' שאני היכל דלתוכו עשוי

שם רש"י ד"ה אבל גבוה ז' ומחצה כ' דמכי מטא פחות מג' סמוך לקרקע אמרי' לבוד כו' והרי היא כמונחת נמצא שולי' למעלה מיו"ד ואינה נוחה כולה ברה"ר, נ"ב קצ"ע לפי המבואר בחידושי רמב"ן לקמן צ"ט ב' ד"ה התם לא מבטל לה ע"ש דמבואר לעניין זורק ד' אמות ברה"ר דכל שההנחה כולה חוץ לד' אמות כגון דבילה המדובקת בכותל דהכותל היא ההנחה שלו שהרי הוא נח רק על פניו המדובקות בכותל והכותל כל הנחתו והוא ר"ל הכותל הרי הוא חוץ לד"א לכן אף שהדבילה עצמה תוך ד' חייב עש"ה והרי טעם זורק ד"א ברה"ר דחייב משום דהוי כזורק מרה"י לרה"ר דד"א הן רשותו של אדם כמ"ש הרמב"ן עצמו כזה לעניין מעביר לקמן ע"ג א' ד"ה מתני' אבות ארבעים כו' והרי דאף דהדבר עצמו עדיין ברה"י מ"מ כל שכל הנחתו ברה"ר חייב וא"כ ה"נ כיון דההנחה רק מפאת לבוד דהוא רק תוך ג' א"כ מה בכך דשולי' למעלה מיו"ד דהוא מקום פטור ואין כל הדבר ברה"ר מ"מ הרי הנחתו כולה ברה"ר היא דכל ההנחה רק במשהו שממנו תוך ג' לקרקע מטעם לבוד ושם הרי הוא רה"ר ואין סברא לחלק בין לכשהחפץ ברה"י והנחתו ברה"ר לבין החפץ במקום פטור והנחתו ברה"ר וכמובן ואהך דא"א לקרומיות של קנה כו' לא קשיא כזה דשם כיון שנח ממש על הקרקע י"ל דגם הקרומיות חשיבי נחים מצד עצמן דדבר המונח ע"ג קרקע כל חלקיו מונחים מצד עצמן לא שחלק העליון ממנו מונח על החלק של מטה ממנו ושלמטה אשלמטה ממנו דוק היטיב מאוד וא"כ הרי אין ההנחה כולה ברה"ר דהא הקרומיות נחים ג"כ מצד עצמן והם במקום פטור ומשא"כ בהך דשבעה ומחצה דאין כאן הנחה כלל באמת ורק מפאת לבוד כו' א"כ הרי כל ההנחה רק באותו המשהו שתוך ג' ממש כמו שם בדבילה דכל ההנחה רק בפנים המדובקין בכותל וא"כ הא שפיר כל ההנחה ברה"ר ודו"ק היטיב מאוד וצ"ע וע' ר"ן סוכה פ"ק דף רל"ח ע"א מדפי הרי"ף ד"ה "ל"ש אלא שאין שם חלל טפח במשך ז'" ע"ש מ"ש ונראה מלשונו כו' ואיכא מאן דשרי כו' עש"ה ונ' דמחלוקת ב' הדיעות הנ"ל שם הוא בעניין זה אי נחשב רק המשהו הנמוך המסכך ע"ג הקרקע מסכך משא"כ מה שמונח עליו אינו מצד עצמו מסכך רק מונח ע"ז וכל הסכך כך החלק התחתון ממנו מסכך ומשהו שעליו מונח ע"ז ומשהו הב' שלמעלה מונח על הא' וכן כסדר דאז שפיר שייך סברא דסכך דמעיקרא ליתי' בעולם והסכך שעל יו"ד עתה הוא שנעשה סכך ומעיקרא הי' רק מונח ע"ג סכך ומחובר לו ע"י אמצעיים כנ"ל וא"כ הא הוא מן העשוי והיש מי שאומר ס"ל דכל הסכך גוש אחד ונחשב העליון ממנו מסכך מצד עצמו על החלל כמו החלק התחתון ממנו וא"כ שפיר גם מעיקרא הי' הלמעלה מיו"ד נחשב מסכך מצד עצמו על החלל טפח ואין כאן מן העשוי ומחלוקת הנ"ל מטי לספק הנ"ל בכל דבר המונח אי רק