גליא מסכת חלק ב סז

שנעדר לך אלא צדיק אחד מכל מקום יש להתאונן מספד רב תמרורים כי העדר צדיק אחד גורם לנו הפסד רב מה אשר נעשה על פי צירופו לשארי הצדיקים: איתא בסוף פרק אלו מגלחין כי נח נפשיה דרבי יוחנן פתח עליו רבי יצחק בן אליעזר קשה היום לישראל כיום בא השמש בצהרים דכתיב והיה ביום ההוא והבאתי השמש בצהרים ואמר ר' יוחנן זה יומו של יאשיה הנה זה שראוי לדמות מיתות צדיקים לשקיעות השמש כי בחייהם באורם הלכנו כי יש להם אור גדול ובמשה כתיב וירא אותו כי טוב שנתמלא הבית אורה ובהעדרו עולם חשך בעדינו אולם יש לחקור איך מצא ר' יוחנן רמז בהאי קרא דעמוס דקאי דווקא על יאשי' כמה צדיקים מתו עד יאשי' ואפשר דהי' קשה לר"י דאף דהקדמנו דראוי לדמות מיתות צדיקים לשקיעות שמש עכ"פ אינו דומה כ"כ לשקיעות שמש בצהרים כי בשקיעות השמש בצהרים נשאר חושך אבל בענין מיתו צדיקים כתי' וזרח השמש ובא השמש ודרשו רז"ל שאין צדיק יוצא עד שבא צדיק אחר ואמרו עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל וכו' נמצא שאינו דומה לשקיעות שמש של בצהרים אולם על יאשי' כתיב סוף (מלכים ב) וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב לה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מא דו ככל תורת משה ואחריו לא קם כמוהו ולכן שייך שפיר עליו לומר שדומה מיתתו לביאת שמש בצהרים הואיל והקרא מעיד עליו דאחריו לא קם כמוהו ומשום הכי הספיד רבי יצחק ב"ר אלעזר על רבי יוחנן גם כן בענין הזה משום דרבי יוחנן גדול הדור היה כמפורסם בכל התלמוד והיה ראש המחברים לתלמיד שחיבר תלמוד ירושלמי והלכה כמותו בכל מקום נגד שארי אמוראים ולא נמצא כמותו ודוגמתו בדור ההוא ולפיכך אמר עליו שקשה היום לישראל כביאת השמש בצהרים עוד יש לחקור יותר דהוכיח דקאי דווקא על יאשיה משום דיוק שהבאתי לעיל איך שייך לומר על מיתת צדיקים שהוא באות שמש הא כתיב וזרח השמש דנולד צדיק אחר אך אפשר דווקא צדיק דבזמנו מת ואפשר בחטאו מת כי אין צדיק בארץ שפיר ראוי לומר דנשאר צדיק אחר שנולד למלאות מקומו אולם צדיק שנתפס בעון הדור אפשר באמת שאינו מניח אחר כי אחרי שהדור גורם שלא יהיה להם מגן מחסה ומסתור וכמו שהארכנו עד עתה דצדיק טוב לישראל בצילותיה ובבעותיה מרתיכין ופרשין וידוע מאי דאיתא (בפר' ב' דמכות) דאליהו לא אישתעי בהדי ר' יהושע בן לוי עבור שאכל ארי לאחד ברחוק תלתא פרסי משום דהוי לר' יהושע בן לוי להגן עליו שלא יבוא לידי כך. ואם כן אפשר דצדיק שנעדר בעון הדור אינו נולד צדיק אחר כדי שלא יהי' למלאות מקומו להגן על הדור וידוע שיאשיה אמרו רז"ל שדבק בו עון ליצני הדור אשר שמו אחרי הדלת ומזוזה עבודת כוכבי' שלהם החקוקה על שני חצאי דלתות ולא היה יכול יאשיה לבערם גם מפורש (במלכים ב כב) שלא מת בזמנו שלא נתמלא ימיו אפילו לארבעים שנה ונתפס בעון הדור ר"ל קודם זמנו ואם כן בוודאי לא נולד אחר למלאות מקומו ושייך עליו לומר מקרא (דעמוס) דיום ההוא של יאשיה קשה כביאות צהרים וכמו דמסיים המקרא והחשכתי לארץ ביום אור ורבי יצחק בר' אליעזר אמר זאת גם כן על ר' יוחנן ואמר דר"י ג"כ לא בחטאו מת דידוע מאי דאמרו בבכורות כל העוסק בתורה וגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו כל עוונותיו ור"י דעסק בתור' טובא וגם אמר דין גרמיא דעשירא' בר וא"כ אף אם אין צדיק בארץ בוודאי נמחל לו כל עוונותיו ומת בוודאי בעוון הדור ואמר עליו שקשה יום הזה כביאת שמש בצהרים שלא מניח צדיק אחר דוגמתו כנ"ל וגם על צדיק הזה שאנחנו עסוקין בהספדו ראוי לומר שקשה היום כביאת שמש בצהרים שידוע שלא נמצא דוגמתו בערך צדקתו ופרישתו איש קדוש וטהור והיה בקי ומפורסם בכל התלמוד כמו ששמעתי אני מאתו איז' עניינו' והשיב הכל ע"פ בקיאותו באותו מקום ובאותו דף לבד שארי שבחי' מחריפותו וענותנותו בנן של קדשי' גזע ישישים רוכב ערבות שש ועלז בבא אליו נפש צדיק ונקי כדאיתא בפ' אין דורשין שבשמים ששמו ערבות גנוזים נפשות צדיקים וגם בעונותינו הרבים לא מלאו ימיו ואף בניו זכרים נעדרו בחייו אם כן בוודאי אם היה בו כלל אין צדיק בארץ בוודאי נמחל לו ולא נעדר רק בעון הדור לאיש אשר אלה אנכי הערה לעורר בכי ונהי ומספד רב ארעימה מימים ימימה ונשי' לילות כימים להספוד על המשים לילות כימים לתורה וידוע שקיים והגית בו יומם ולילה ולעומתו ראוי לעשות מספד תמרורים ומי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ולבכות עש כסיל וכימה אבל וקינה מלהדמימה. וזכרו בלבבי תמיד להשימה וראוי לקיים והחי ישים אל לבו דברי כבושים כי יראה חכמים ימותו וישוב אל ה' בתשובה שלימה וזכות הצדיק יעמוד לנו ולכלל ישראל שיקוים ובא לציון גואל ובלע המות לנצח ומתה ה' דמעה מעל כל פנים אם יתמהמ"ה חכ"ה ל"ו ב"א יב"א לפ"ק ואבאר מה שאמרתי לפרש בקינות דוד שאמר איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה יהונתן על במותך חלל לכאורה אינו מובן ורש"י מביא תרגומו על בית תוקפך אתקטלת ע"ש אבל אין המשך רישא דקרא עם סיומא ונראה על פי כל האמור ונשנה לפנינו בהאי הספדא דהקדוש ברוך הוא נוטל צדיק אחד ומכפר על הדור כמו שהבאתי מקרא דידין כו' ובצדיקים מחץ ראש וכן קרא דויאמר למלאך המשחית טול רב הרף ידך וידוע מה שאמרו ז"ל הוא אשר אמר בקרובי אקדש ודרשו בזבחי' הביאו רש"י בחומש שאמ' משה סבור הייתי או בי או בך עכשיו אני רוא' שהם גדולים ממני וממך עכ"פ מבואר שהקב"ה נוטל גדול הדור על קידוש שמו שמכפר על הדור וע"ש ברש"י על מקרא דבקרבי אקדש כשהקב"ה עושה דין בצדיקים מתירא ומתעלה ומתקלס ואומרים אם לצדיקים כך לרשעים על אחת כמה וכמה ע"ש וכתיב נורא אלהים ממקודשיך. ובזה אמרתי לפרש מאי דכתיב ושמואל מת ויספדו לו כל ישראל היה לו לומר וימת שמואל וגם מאי דאומר ויספדו לו היה ראוי לומר ויספדו אותו ונראה לבארו על פי האמור ברש"י הנ"ל דממקדשו תיראו היינו על פי מה שעושה דין בצדיקים מתירא כנ"ל ואומרים אם לצדיקים כך כנ"ל וכן יסד הפייטן בראש השנה במוסף (יום א) פייט המתחיל אומץ אדירי ע"ש שמתחיל מאדם הראשון עד יאשי' איך שכל אח' מהם לא עמד ליצא זכאי בדין ומסיים מזה יבינו כל יושבי ארץ אם כך במצוקי ארץ מה יעשו רשעי ארץ ע"ש ויש לפרש בזה המשך הפסוק ושמואל מת ויספדו לו ישראל כלומר כל ישראל ספדו ואמרו הנה שמואל שעשה כמה צדקות ומעשים טובים והיה צדיק גמור ומכל מקום נעשה בו דין ומת מה נעשה אנשים כערכינו כנ"ל אם כך במצוקי ארץ כו' וכמו שכתב רש"י דממיתות צדיקים מתירא מתעלה ומתקלס ואומרים אם לצדיקים כך לרשעים על אחת כמה וכמה. כלומר ויספדו לו ואמרו אם שמואל מת שהוא צדיק גמור ומת אנו עאכ"ו ויש לכוין זאת גם כן במאי דכתיב באבנר וישא המלך את קולו ויבך אלזבר אבנר והעלנו לעיל לדקדק דהוה ליה ליכתוב על קבר אבל לפי הענין דדוד הספידו ובכה ואמר אם אבנר אל קבר בא מה נעשה אנשים כמונו וכנ"ל אם כך במצוקי ארץ כנ"ל ופירש"י שמתירא כנ"ל ואומרים אם לצדיקים כך לרשעים על אחת כמה וכמה ומשום הכי אמר אל קבר אבנר שהיה צדיק גמור ומת וניתן בקבר מה יעשו רשעי ארץ נחזור להענין האחור הוא אשר אמר ה' בקרבי אקדש שאמר משה לאהרן סבור הייתי או בי או בך עכשיו אני רואה שהמה גדולים ממני וממך משום שהקב"ה נוטל את הגדול דווקא וכן כתיב בסוף (מלכים א) ויאמר למלאך המשחית רב לך עתה הרף ידיך ודרשו טול הרב שבהם ותרף ידיך מלהשחית וזהו דקינן דוד וקמתמה על המגיד שאמר לו שם מקודם וגם הרבה נפל מן העם וימותו וגם שאול ויונתן בנו מתו ואמר דוד איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה אחרי שיונתן מת על במותיו כלומר מפני שהוא צדיק וגדול בכל הדור כמו דכתיב וממתנה נחליאל ומנחליאל במות שהוא מתעלה וזהו דקמתמה יהונתן בודאי לא מת בחטאו רק מפני שהוא גדול ונתפס בעון הדור והיה ראוי להתקיים בו טול הרב עתה הרף ידיך ואם כן איך נפלו עם רב בתוך המלחמה. ובזה מתפרש גם קרא דלעיל מיניה דאמר דוד בתוך הקינה הצבי ישראל על במותך חלל איך נפלו גיבורים ידוע צבי קאי על צדיקים כמו שנאמר צבי לצדיק ואמר זאת על שאול שהוא צבי ישראל היינו צדיקו של ישראל שנתפס על במות גדלות שלו שהוא הגדול אם כן איך נפלו גבורים ולא היה די בנטילת הרב כנ"ל: עוד אמרתי לפרש מה דכתי' על שאול ויהונתן על במותך חלל ע"פ דאית' (בפרק ב דיומא) מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול מפני שלא היה בה שום דופי דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק אין מעמידין פרנס על הציבור אא"כ קופה של שרצים תלוי לו מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו חזור לאחוריך ועפי"ז אמרתי לפרש מאי דאיתא בפרק כל כתבי (דף קיח) אמר ר' יוסי יודע אני בעצמי שאיני כהן אילו היה אומרים לו עלה לדוכן הייתי עולה ואמר ר' יוחנן מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי נראה דבר זה הוא על פי דרך מליצה דידוע מאי דנאמר צדק צדק תרדוף אחרי בית דין יפה אחרי ר"י לציפורי נמצא היה פרנס ממונה בציפורי וידוע שאין ממנין אלא אם כן קופה של שרצים תלוי לאחוריו כנ"ל וע"כ אמר יודע אני בעצמי שאינני כדאי לעלות לפרנס (וכן הוא סוף מנחות על ענין גדולה לשון עולה לה ע"ש) ומכל מקום לא עברתי על בקשות חבירי ועליתי ואם הייתי מתגאה בדברים לדבר בגאווה ובוז ידוע שהיו אומרים לי חזור לאחוריך. אבל אני לא עשיתי כך ולא אמרתי דבר להתגאות וחזרתי לאחורי ולא הייתי מתגאה וכמו דכתיב וממתנה נחליאל ומנחליאל במות ומבמות הגיא דהתלמיד חכם אף שהוא קטן ערך כשלומד מתנה של תורה נחלו אל ומשנחלו אל מתעלה על במות אך כשמתגאה הקב"ה משפילו הגיא כבתחילה ור' יוסי יאמר שאני לא הייתי מתגאה כי חזרתי לאחורי מה שהייתי קודם שנתעלתי ושפיר קונן דוד על שאול ויהונתן ואמר דמשום הכי לא נמשכה מלכותם מפני שלא היה בהם שום דופי וזהו דקאמר על במותיך חלל כלומר שהמה מתעלים בלי שום דופי ע"כ לא נמשכה מלכותם ונעשו חלל: הספר מה שאמרתי על פטירת הגאון המפורסם מהורר חיים מוולאזין ביום ד' ב' סיוון תקפ"א לפ"ק: הנה הצדיק המנוח הלך למנוחתו כבוד זקן ושבע ימים בן ע"ב שנים ונולד ביום ב' דשבועות ונעדר מאתנו ביום ה' י"ד סיוון ולפי שמפורסם ברוב צדקתו ובמעשים הטוב יש לדקדק על פי מאמר רז"ל את מספר ימיך אמלא מלמד שהקדוש ברוך הוא יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום אל יום ומשה רבינו עליו השלום אמר בן מאה ועשרים שנה אנכי היום ופי' רש"י היום מלאו ימי ושנותי בז' באדר נולד משה ובז' באדר מת משה ולפי"ז יש לדקדק אחריו למה לא נתקיים בצדיק הזה מקרא הזה. אמנם באמת אמרתי שאדרבא זהו עדות נאמנה תיכון לעד שנתקיים בו מקרא שכתוב את מספר ימיך אמלא דהנה ידוע מאי דמובא במדרש באברהם ובדוד שכתוב בהם זקן בא בימים. כי הרשעים אף שיש להם זיקנה אין להם ימים כי כל אלו הימים להקב"ה אין בהם חפץ אינן עולין לחשבון ולא עליהם נאמר את מספר ימיך אמלא רק שהצדיקים אשר עסקו כל ימיהם בתורה ומצות ולא עברו עליהם ח"ו שום יום ויום בלא קבלת מלכות שמים ועול מצות ועל צדיקים כאלה נאמר שהמה באים בימים כלומר שבאו למנוחתם עם הימים שימיהם באו בשלימות אחת לאחת למצוא לחשבון על ימים כאילו כיוון הכתוב לומר את מספר ימיך אמלא ונקדים מאי דאיתא בפרק חלק (דף קי ע"ב) מאימתי תינוק בא לעולם הבא ומסיק רב נחמן בר יצחק משעה שנימול ע"ש: ובזה פירשתי לנכון מקרא שכתוב יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה ידוע מאי דכתיב באברהם התהלך לפני והיה תמים קודם מילה לא היה תמים ע"ש ברש"י ובמדרשים באריכות אם כן כך פירש המקרא יודע ימי תמימים היינו משעה שנימול ונעשה תם והוא עת וזמן שנחלתם לעולם תהיה כלומר שיש לו מאותו זמן נחלה לעולם הבא ולפי"ז בצדיק הזה נתקיים במועדו וזמנו מקרא שכתוב את מספר ימיך אמלא היינו ימי תמימים שלו מיום שנימול שנולד ביום ב' דשבועות ונימול ביום י"ד סיון לפיכך ביום הזה מלאו ימיו התמימים מכוון מיום ליום רק דלפי"ז היה נראה לכאורה לדקדק גבי משה דאמרינן בשבעה באדר נולד ובז' באדר מת שאני משה דמילתא אחרינא הוה ביה דכתיב וירא אותו כי טוב ודרשו רז"ל שנולד מהול א"כ לפי"ז היו ימיו תמימי' מזמן שנולד: