גליא מסכת חלק ב מה

האדם לבדו כלומר שיהיה לבדו בלא יצר הרע אעשה לו עזר כנגדו כלומר ממה שיצר הרע יהיה כנגדו מזה יבוא לו עזר ונמצא שהעולם לא היה מתקיים על העמוד שהוא נקרא צדיק יסוד לפיכך הוכרח הקב"ה לשתף מידת הרחמים ולהקדימו לפני מידת הדין ולהאריך אפו אפילו לרשעים ועל ידי זה מתגבר היצר הרע כאמור בקהלת שעל ידי כך מלא לב האדם לעשות רע ואף על פי כן מתגבר הישר עליו ונקרא גיבור לכבוש יצרו ועושה טוב ולא רע על ישר גיבור בגבורתו כזה עליו ראוי לומר צדיק יסוד עולם שעל ידו ראוי להיות שיתחזק העמוד המקיים העולם שעמוד הזה עולה משמים עד לארץ כנ"ל. על זה ראוי לומר כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כל אדם שהיה בגדר רק לעשות טוב ולא לחטוא לא היה מתחזק הארץ על ידו משום דארצות צריכין יותר חיזוק וידוע ליודעי האמת שיש ד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשייה וכל שהוא יותר קרוב לשכינה אינו מהצורך לו כל כך סעד הרבה לתומכו ולחזקו כי על הקב"ה נאמר ואתה מחיה את כולם וממילא כל מה שהוא יותר קרוב למקום חיותו מקבל בנקל יותר קיומו על ידי שהוא קרוב למקור החיים המחיה את כל ומה שהוא משתלשל ויורד למטה צריך יותר חיזוק והוא על ידי הנביאים הקדושים אשר רוחם זכה וברורה כביכול להיות דבקים בה' אלהים וכנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום כלומר על ידי הדביקות שיש להנביאים כביכול עם השכינה כי חלק ה' עמו על ידי אותו הדביקות כביכול נעשה עמוד ויסוד עולם שהוא מחבר שמים וארץ יחדיו וזהו דמסיים חיים כולכם היום כלומר שכולהו עלמא מקבל חיותא ממקור קדושה השכינה מה שנאמר ואתה מחיה את כולם וכל זה נעשה על ידי העמוד שיש להנביאים כביכול דביקות עם השכינה ונמצא עמוד הזה כביכול מושך חיות מהקדושה עליונה עד למטה להיות מחיה את כולם כל העולם על ידי ינקות הקדושה שכביכול מחבב המאמינים הישרים מהשמים עולם השכינה עד לארץ והוא סוד ארץ החיים עד לרקיע כלומר שמושך הישר חיות מן המחיה את כולם לקבוע אף כאן ארץ החיים ומהצורך להשתלשלות זאת ישר גמור ולא הנמנעים מהעבירות משום יראת העונש ועל עולם התחתון הוצרך הקב"ה לשתף מידת הרחמים בכדי לחזק את טענות והסתות היצר הרע בכדי שלעומת זה יהיו נמצאים גבורתן של ישרים הכובשין את יצרן ויתקיים העולם על ידן מה שלא היו מתקיימים בלי זה אולם בעולמות העליונים אשר קרובים לקדושת מקור החיות של כבודו יתברך שפיר שאין צריכין כל כך חיזוק וסעד לתומכן ואינו מהצורך להתחזק כל כך דביקותם למקור חיותו של השכינה דממילא מחמת קורבתן מקבלים בנקל מקור חיוהן מהמחיה את כל ולפיכך אף שאין יצר הרע שולט במלאכים בגבורה כל כך וכמו שהקדמנו שבאימה וביראה עושין רצון קונם ועונשם תכופה עד מאוד כשעוברים מעט על דעת קונם וממילא על פי זה אף שאין גבורות צדקתם חזקה כל כך כאשר ביארנוהו מכל מקום לא יבצר מזה את תוקף קיומם ומתקיימים אף שאין עבודתם קבוע רק על בחינה בלא בחירה חפשית כל כך כמו אצל בני האדם שהבחירה חפשית על ידי התנהגות רחמים ומאריך אף שקבע הקב"ה עלינו מכל מקום תוקף קיומם עומדת לעד אף על בחינה זאת משום שקרובים למקור החיים השכינה המחיה את כל ולכן אף עולם האצילות המחוברת למקור החיים כבודו ית"ש. בפשיטות אין צריך חיבור וסעד לחזקה ואף עולם הבריאה שהיא תיכף אחרי האצילות באפשרה להתקיים לקבל חיותו וקיומו ממקור החיים בנקל רק עולם העשייה עולם הגשמיי עלמא דילן. על זה אמרו ראה שאין העולם מתקיים שעל הקב"ה נאמר כי עמך מקור חיים ואתה מחיה את כולם להשפיע קדושה וחיות על כל מה שנמצא בזה העולם וכבר אמרו שאפילו עשב השדה יש לו שר ממונה אשר ממשלתו עליו לקיים מצות בוראו לקיים המין שלו היינו שהשר משפיע עליו חיות קדושה ממקור החיים על קיומו וזה העולם שלנו עליו נאמר המבואר בשל"ה שהעתקתי למעלה שיש עמוד אחד מהארץ עד לרקיע וצדיק שמו והוא מחבר שמים וארץ היינו הנביא מוריד השפעה וחיות ממקור החיים המחיה את כולם לזה העולם הארצי מחמת דביקות שיש להנביא ע"פ קדושתו שעולה עד למעל' כביאורינו מקר' דואתם הדבקי' כו' וזהו שאמר הכתוב אתהלך לפני ה' בארצות החיים כלו' מי שהו' מבחינו' נביאים הקדושים אל מקום קדוש יהלכו כאמור בחנוך ויתהלך חנוך אתהאלהים וכן גבי נח את האלהים התהלך נח ואבות אמרו אשר התהלכנו לפניך ועל ידי שיש דביקות לנביאים הקדושים עם השכינה כביכול מושכים שפע חיות ממקור החיים שלמעלה ולקבוע חיות קדושה למטה בארץ עד שנקרא אף הארץ ארצות החיים וזהו שנאמר מה אדיר שמך בכל הארץ דידוע הקב"ה הוא ושמו חד דבשמו יש קביעות קדושה ונמצא שהנביא כביכול היה מושך שפע וקדושה ממקור החיים המחייה את כולם אל הארץ והוא על ידי התורה והמצות שנעשה על ידי דביקות בינו עם הבורא יתברך שמו וזהו שאמר אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו כלומר על ידי התורה כביכול הנביאים הקדושים מושכים השפעה ממקור חיים אלינו לכן אמר וחיי עולם העליון נטע בתוכנו על ידי התורה וזהו העמוד שעולה מהארץ עד לרקיע ומחבר קיום הארץ מן השמים למשוך שפע קדושה ויניקה מהמחיה את כל וניחא שאמר בספר הקנה כשיש ישרי' העמוד הזה מתגבר היינו שמתגבר למשוך חיות קדושה מלמעלה וכשאין ישרי' בעולם העמוד הזה מתחלש ואם הוא חלש אי אפשר לעולם להתקיים משום דנתמעט עיקר חיותם הטבע ומושך ממקור החיים להחיות את כולם ולכן אמר אתהלך לפני ה' בצדקתי ועל ידי זה יומשך חיים אל הארציות היינו בארצות החיים נמצא מבואר דזה העולם צריך סעד גדול לתומכו לחזקו על ידי העמוד מהצדיק יסוד העולם כאמור ועיקר שכר ואגרא של הצדיקים הוא רק על פי שיש יצר הרע המרקד בנו והמה גבורים לכובשו וכאמור ביומא (פרק בא לו) גבי כנסת הגדולה דתפסו ליצר הרע דעבודת כוכבים והעבירוהו מן העולם ואמרו כלום יהבית ליה ניהלן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגרא בעינן עיין שם. וכן בפרק קמא דעבודת כוכבים ר' חנינא ור' יונתן הוו אזלי באורתא כי מטו להני תרי שבילי חד מטי אפיתחא דעבודת כוכבים וחד מטי אפיתחא דזונות אמר חד לחברא ניזל אפיתחא דעבודת כוכבים דנכיס יצריה אמר אידך ניזיל אפיתחא דזונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא עיין שם. הוא הדבר אשר דברנו למעלה דלפום צערא אגרא ובכל מקום שיצר הרע שולט מקבל אגרא במה שכובשו. לאפוקי במקום שאין שולט אינו מקבל אגרא אם כן עולם העשייה עלמא דידן לא היה אפשר להתקיים בלתי שיהיה מקום שליטות היצר הרע וממילא יהיה התגברות הישרים לעומתו שיהיה שכרם גדול עד למעלה וזה נעשה דווקא על ידי שיתוף הרחמים ולא נעשה פתגם הרעה מהרה ומתחזק היצר הרע להתעות הבריות באמרו לית דין וחשבון כלל ואומר שהקב"ה מוחל לגמרי וכנ"ל מקרא אל תאמינו בריע אשר לעומת זה צדקות הישר חזקה מאוד להיות עמוד יסוד עולם לחשוך יניקה ושפע חיות קדושה ממקור החיים המחיה את כל ועל זה נאמר יראת ה' לחיים ולא יראת עונש אצל כשהיה מתנהג הכל על פי מידת הדין לא היה צדקות הישר חזקה בגבורתו כל כך לחזק את העמוד המושך חיות וקדושה וכנ"ל ומתבאר בזה מקראות בפרשה בראשית שהקדמנו אותם והוא שאמר בראשית ברא אלהים וכמו שפירש רש"י על פי מדרש שבתחילה עלה במחשבה לברוא במידת הדין לחוד וידוע מעשר ספירות ומבואר בשל"ה בשם מקובלים בכמה מקומות וביותר בהקדמתו הנקרא שער הגדול (דף ל"ד ע"א) וז"ל נתבאר מכבר בהקדמה זו באריכות שאין רשות לאדם להתבונן אלא בעולמו שהוא מחסד ולמטה על שם אמרתי עולם חסד יבנה אבל בשלשה ראשונות הם עולמו יתברך הם מחשבתו וחכמתו ובינתו שהוא כתר חכמה בינה עיין שם באורך על כל פנים שהספירה הראשונה נקראת מחשבה והיא ראשונה משלשה ראשונות בודאי שם אין צריך חיזוק וסעד לחזקו ואינו צורך להשלטות יצר הרע בכדי להתגבר הישרים כמו שביארנו מעולם המלאכים ולכן אמר שבתת לה במחשבה היה די להקב"ה להתנהג במידת הדין וגם בעולם אצילות ואף בעולם הבריאה היה מתקיים במידת הדין לבד בלי השלטות היצר הרע ושפיר אמר שבראשית ברא אלהים וכן ויברא אלהים לבד בלי שיתוף רחמים רק כשבא לעולם היצירה ועולם העשייה אז ראה וידע הקב"ה שאין העולם מתקיים אם לא שתתנהג בשיתוף רחמים ולהאריך אף בכדי שיתגבר הישר על ידי זה בחוזק צדקתו ובזה מבואר לפנינו האי קרא דאמר אלה תולדות השמים וכו' ביום עשות ה' אלהים שמים וארץ ויתורץ כל הדקדוקים שהערנו במקרא הזה ונקדים עוד מה שכתב רש"י על פי מדרש על קרא דויפח באפיו נשמת חיים עשאו מן התחתונים ומהעליונים גוף מתחתונים ונשמה מהעליונים לפי שביום ראשון נבראו שמים וארץ בשני ברא רקיע לעליונים בשלישי תראה היבשה לתחתונים ברביעי ברא מאורות לעליונים בחמישי ישרצו המים לתחתונים הוזקקו בששי לבראות בו בעליונים ובתחתונים ואם לאו יש קנאה במעשה בראשית וזהו שאמר אלה תולדות השמים והארץ היינו בריאות שנברא מהשמים לבד ומהארץ לבד ואחר זה אמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים כוונתו על האדם שנברא גוף מהארץ ונשמתו משמים ושפיר דהקדים ארץ משום דבריאתו היה כך עפר מן האדמה ואחר כך ויפח כו' נשמתו משמים אם כן מבואר בקרא הנ"ל כל סדר הבריאה הן מה שנברא משמים לחוד וארץ לחוד גם האדם שבריאתו מארץ ושמים כאחד ואמר על האדם ביום עשות ה' אלהים והוא שהקדמנו למעלה דבעולם העשייה נצטרך להיות שיתוף רחמים לדין בכדי שיהיה שליטות היצר הרע על ידי זה ואף גבורות הישרים יתגברו ויתחזקו בזה את זה העולם על פי עמוד מצדיק יסוד עולם כאשר הארכנו בזה וניחא דבמקום שזכר יום עשות היינו עולם העשייה אמר שם ה' אלהים בשיתוף וכן בקרא דוייצר אמר ה' אלהים כי גם בעולם היצירה הוצרך לזה אבל בעולם האצילות וגם בספירות ראשונות שהוא מחשבה שהמה למעלה מעולמות שלנו לא היו צריכים לזה כמו שבעולם המלאכים מתקיימים בלי שליטות היצר הרע ובמדות הדין לבד כמו שביארנו באריכות מזה: ועל פי הקדמות מעיקרים הללו עלה אצלי לפרש טעמא במילתא דמסתבר על מה דאמרו (בפרק קמא דסנהדרין) משמתו חגי זכריה ומלאכי פסקה רוח הקודש מישראל ונראה דזהו על פי האמור ביומא (פרק בא לו) דאנשי כנסת הגדולה שחטו וביטלו ליצרא דעבודת כוכבים לגמרי ואמרו לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן וכלום יהבית לן יצרא אלא כדי לקבל אגרא ולפיכך כל זמן שיצר הרע היה שולט בעולם על עבודת כוכבים בהתגברות וידוע מה שאמר מנשה לרב אשי בפרק חלק דשאל רב אשי למנשה מאחר דחכמיתו כולי האי מאי טעמא קא פלחיתו לעבודת כוכבים והשיב מנשה לו אילו הוית התם הוה נקיט בשיפולי גלימא בשינך ורהטת אבתראה עיין שם והיינו דבזמן ההוא היו השלטות יצר הרע גדולה וחזקה ולכן אמר מנשה לרב אשי שבערכך לא היה לך כח לכבוש אותו כשהיה יצרא דעבודת כוכבים חי בשלימותו רק השתא דשחטו אותו וביטלוהו אנשי כנסת הגדולה ממילא מאוס בעיניך לעבוד עבודת כוכבים ואחרי שאנו רואין שמנשה אמר שאפילו רב אשי לא הוה מצי אנפשיה נגד יצרא בעסק עבודת כוכבים וידוע מה שהפליגו רז"ל בגדולות מעלות רב אשי שאמרו לא נמצא תורה וגדולה במקום אחד כמוהו ואף על פי כן נאמר עליו שלא היה יכול לעמוד לכבוש את יצרא דעבודת כוכבים שהיה שולט מאוד בעת הזאת אם כן מי שזכה בעת וזמן ההוא להתגבר לכבוש את יצרו מלעבוד עבודת כוכבים ממילא לפום צערא אגרא שהיה עולה שכרו ומעלתו למקום גבוה עד מאוד עד שהיה זוכה להשראות שכינה וקדושה אולם כעת שאנשי כנסת הגדולה שחטו וביטלו האי יצרא דעבודת כוכבים וכמו דמבואר בהאי עובדא דהבאתי מאגדה דעבודת כוכבים דאמר חד לחבריה דניזיל אפיתחא דזנות בכדי לקבל אגרא אבל מפיתחא דעבודת כוכבים לא יקבלו אגרא אחרי דנכיס יצרא שלו עיין שם ממילא לא נמצא גבור בארץ לכבוש יצרא דעבודת כוכבים אחרי שבטל מעצמו אם כן את זה לעומת זה שלא ימצא בינינו איש שיתעלה במעלתו אל רוח הקודש על פי התגברות והתחזק לכבוש האי יצרא: ואמרתי על פי חקירות והערות הללו לפרש מדרש אשר הובא בכמה ספרים