גליא מסכת חלק א צח

אידער דיא עדות האבין גיזאגט היינו דעם סימן פון דיא פלאמעס אוודאי גיזאגט פריער כ"ז ניתן מאתנו ב"ד ח"מ בת"ע באליו"ע כד"ת הנהוג בכל תפוצות אחינו ב"י ולראיה באנו עה"ח יום ב' ששה ימים לחודש מנחם אב דשנת תקצ"ג לפ"ק נאום חיים ב"מ שמואל זלה"ה ונאום יעקב יוסף בא"א מו"ה טוביה ז"ל ונאום שמעון לוי ב"מ ישראל זצללה"ה אמת המה החתימות החתומים על הגביות עדות נייר הלז בסוף עמוד וחתימות יד ר' חיים במ' שמואל מ"ץ דוואלעדניק וגם ח"י חתני מוה' יעקב יוסף במ' טוביה אמיתים המה וניכרים לי בבירור באין שום נדנוד ספק בעולם הכ"ד אברהם אבלי בא"א מוה' דוד מרגליות זצלה"ה אב"ד מוואלדניק וכעת בק"ק בראהין: לכבוד אהו' חתני המופלג כמו"ה יעקב יוסף מוואלפדניק הנה נידון האשה הנעצבת הלז אשר היא מחפשת עדות ברורה על צד הי"ט מענין פטירת בעלה חפשתי באמתחת פנקסי ולא מצאתי רשום אצלי שום דבר מזה כי אחר פטירת העני אשר משכוהו לביהמ"ד אשר אמרו אז המתעסקים שראו אצלו פלאמעס על רגלו זכור אני שהזהרתי את הח"ק שיקבעו בזכרונם כל מה ששמעו מפה העני קודם מותו ויכתבו בפנקס הח"ק וחבל דאבדן על איבוד הפינקס אך זכרוני אומר לי שאחר ב' או ג' ימים נתאספנו בביתי אני ור' חיים מ"ץ ור' משה חיים שו"ב ושלחנו אחר ר' יעקב במ' אלי' המתעסק וחד דעמיה ושאלנום בת"ע כל אשר שמעו מפי הנפטר מאיזו מקום הוא ומה ענינו בפרטי פרטות מדברים הנוגעים לתקנות עיגון אשתו וכתבנו עדו' בג"ע שלשתינו בחיי אך ביום שנתפרדתי ממחניכם מסרתי אז לידך אהובי חתני כל הכתבים שמוולאדניק לכן תחפשו בחיפוש גדול בין הכתבים המונחים ת"י וגם בין הכ"ת שת"י ר' חיים מ"ץ או שת"י ר' משה חיים אולי תמצאנו ואז יהיה בוודאי טוב הכ"ד חמיך הדש"ת אברהם אבלי מרגליות מבראהין: ניתן מאיתי הח"מ להיות לראי' ביד האשה מוכ"ז שמק"ק סלוצק שבאת בגבולינו לחפש ולחקור אחר בעלה שעזב אותה זה כמה שנים ובוודאי חקרנו כאן עד מקום שידינו מגעת וכפי הסימנים שאמרה לא נפטר בכאן עיר לוהין איש כזה רק בק"ק וואלעדניק נפטר איש אחד וכפי הג"ע שיש ביד האשה הנ"ל מק' הנ"ל שגם אני הח"מ חתמתי א"ע על הג"ע שמשם שיש לה שגם אני הייתי שם ושמעתי מפיהם אות באות כאשר כתוב שם ואף גם חקרתי אותם שמא זוכרים מה שאמר קודם מותו מאיזו מקום הוא והשיבו לי שכמדומה להם שאמר שהוא מסלוצק אבל בת"ע אינם יכולים לאמר שהיה על ב' הרגליים אבל כמדומה להם שעל ב' הרגליים היו הפלאמעס היו כמעט בוודאי ובת"ע אינם יכולים להגיד וגם על מה שאמר שהוא מק"ק סלוצק אינם יכולים להגיד בת"ע רק כמדומה להם לכל הסימנים שעל גופו חוץ מפלאמעס שעל הרגליים כן שמעתי במותב תלתא בת"ע כאן ג"כ מאיש אחד מעירנו שראה אותו בכאן קודם ואח"כ היה בוולאדניק ביום שניפטר שם ע"כ כ"ז שאני יודע כו' אני כותב להיות בידה לראי' אולי יהיה לה מזור לתרופה למכאובה שיש לה זה כמה שנים כי גם מיום שאומרים העדים שניפטר שם בוולאדניק הי' ביריד פאקראווע שהיה עשר שנים כן שמעתי מפיהם כמו שכתוב בג"ע הנ"ל ועל זה באתי עה"ח נאום שמעון לוי במן ישראל זצלל"ה מ"ץ ודיין מפה ק"ק לוהין: להוי ידיע לכל מאן דבעי למידע איך שבאתה האשה מוכ"ז לפני הח"מ להכיר ח"י המ"ץ מוה' שמעון לוי מק"ק לוהין ואני מכיר בבירור חת"י על שני הכתבים שת"י מוכ"ז ולראי' באתי עה"ח יום ד' ששה ימים בחודש אלול תקצ"ג לפ"ק פה ק"ק נראוולי' נאום מנשה בא"א מוה' פסח כץ זצ"ל מ"ץ מנראוולי': אמת ניתן לכתב אשר נכרים היטיב לי ח"י הרב ר' אברהם אבלי ב"ר דוד מרגליות אב"ד דק"ק בראהין וח"י הרבני המופלג ר' מנשה ב"ר פסח מ"ץ דנראלווי' הבאים עה"ח מע"ל בנה"ד אשר דא היא חת"י ממש בלי שום ספק ולראי' חתמתי יום א' יו"ד אלול תקצ"ג לפ"ק נאום יעקב מ"ץ דק"ק מאזיר יצ"ו: מכתב מאיש א' דק"ק וואלעדניק לשני אנשים מיודעיו דק"ק סלוצק בעז"ה יום ועש"ק עשרה ימים לחודש מנחם אב תקצ"ג פה וואלדניק שלום כנהוג לאהו' שב"ז כו' מו"ה דוד ושני כיוצא בו כמו"ה יחזקאל חאגיז נ"י היות מחמת סיבת גניבה שהיה לי בכאן נתעכבתי כמה שבועות ובתוך כך עברה אשה עגונה מקהילתכם לבקש ולשאל על בעלה המנוח זה כמה שנים אולי תמצא מזור ותרופה לנפשה וכן הוה ומצאת לה בכאן אומרים שבכאן נפטר איש עני אחד בסמנים שאמרה והייתי לה לעזר ולסעד והושבתי דיינים מומחים רבנים ע"ז וגבו ג"ע ע"פ תוה"ק כד"ת וכתבו וחתמו ונתנו לה אך מחמת שאין שיירות מצויות ממחנם לכאן אולי חלילה לא יאמינו לה ולג"ע שיש לה בידה בכן אני מעיד ע"ז כאילו אני עומד לפני איזה בד"ץ דישראל ואומר שהג"ע שבידה אמת וצדק מדיינים מומחים כמותם והכל אמת וצדק כד"ת כי מחמת שמעלתם יודעים אותי ואני אותם גלל כן בקשה העגונה הזאת ליתן לה לעדות ולזכות ולראי' באתי עה"ח יום הנ"ל פה ק"ק הנ"ל נאום שמואל במו"ה נטע ז"ל ש"ץ ישן מקארלין: עוד זאת נכתב לאיש אחד מק"ק סלוצק לכבוד אהובי חתני וא"נ מוה יצחק אייזיק הנה באת אלי אשה עגונה מק"ק סלוצק ויש לה כתבים של גב"ע מק"ק וואלעדניק והראתה הכתבים הנ"ל להרב המופלג המ"ץ דק"ק בראהין והוא מופלג גדול בתורה ויראה וראיתי שהוא חתם בעצמו על הכתב שהוא מכיר חתימתם ויכולים לסמוך על פיהם שבוודאי אמת נכון הדבר כ"ד שלמה זלמן במו"ה צבי הירש שעפטיל העתק מג"ע דק"ק סלוצק שהעידו שהכירו האיש המנוח הלז במותב תלתא כנ"ל לחקור ולדרוש ולג"ע מאנשים דפה שהכירו את האיש הנ"ל אברהם ב"ר יהודה הלוי בעלה של האשה מרת רחל ובאו לפנינו כמר ישראל ב"ר ראובן ציגל מאכער וכמר ישראל ב"ר אהרן פעטרושקעס ומו"ה יהודה ליב במו"ה יחיאל הלוי והגידו לפנינו בת"ע כדינא על כל הסמנים של מו"ה אברהם הנ"ל בפרטות נמצאו דבריהם מכוונים בכל הסמנים המבוארים בג"ע שגבו בוולאדניק רק בסימני הפלאמעס שעל רגליו אמרו כולם בירור שהיה על ב"רגליו ושיודעים זאת בעשקם עמו ביחד במלאכת חומר ולבנים ברגלים יחיפות ואת מראה הפלאמעס אינם יודעים רק ר' ליב ב"ר יחיאל הנ"ל אמר שהמראה היתה שווארץ און בלאהלאך וגם היא אומרת כן וגם אמרה שהליכתו מאתה איז גיוועזן ערב חג הסוכות העבר אחד עשר שנים ואת הארבע כנפות אינם יודעים מזה עוד אמרו שהיריד פיקראווה המבואר בג"ע הוא אחר חג הסוכות עוד אמרו שהיה ביניהם קטטות ומריבות עוד בא לפנינו עד אחד ר' משולם פייויל ב"ר שמואל ואמר שראה אותו תיכף אחר הסוכות בנסעו מפה ערך ב' פרסאות במלון נזיקע ראה אותו מונח על הספסל ואמר שבזה הלשון אמר לו אברעמיל קום לאמיר גיין אהיים האט ער גיענטפרט איך וויל שוין אויף מיין לעבין ניט קומען אהיים ואמר שבבואו אז העירה סיפר לאשתו כדברים האלה ואמר עוד שאח"כ ראה אותו עוד פעם אחת אחר חג שבועות צו ווישין בראהין און לו ווישן צרנאביל ואמר לו שהליכת איז מיט זיין שותף בסחורות קטנים בפאקין טרעגעראיי ארום צערנאביל און וואלעדניק דארטיןאיז איז זיין ארוס פארין רק שר' פייביל הנ"ל לא זכר בבירור אימת ראה אותו בפעם שנית אם בשנה ההיא או בעוד משך ב' או ג' שנים אך ר' פייוויל הנ"ל לא היה אז בקו הבריאה הטיב אז עש איז גיוועזן דעם זעלבינן יאהר כ"ז ניתן מאתנו ב"ד הח"מ ונעשה כד"ת ולראי' באנו עה"ח יום ב' ב' אדר ראשון שנת תקצ"ד לפ"ק פה ק"ק סלוצק יצ"ו: נאום יוסף בא"א מהורר מאיר זצללה"ה מ"ץ וראב"ד דק"ק סלוצק: ונאום יצחק אייזיק בהמנוח מהורר מנחם נחום זצללה"ה: ונאום ישכר בער בהמנוח מהורר יצחק ז"ל: בעזה"ית אמרתי לעיין בשריותא דהאי עגונה מ'רחל מק"ק סלוצק ע"פ גב"ע הנ"ל אשר יעברון בו שבעה סמנים היינו בקול ובמראה ובהילוכו ובאיבריו וברשומו הניכר בשנוי גדול ואלו הן (א) קולו משונה שהעידו שהיה הרומקע און ביז (ב) ער איז ניגאנגען אביסל סגווילאוואטע היינו שהיה הילוכו קצת שחוח (ג) ער איז גיוועזן אביסל גבריכט היינו שהיה לו קצת שבר (ד) ער איז גיוועזן איין מיטעלער מענש (ה) דער פנים איז גיוועזן מאגער און דיא אויגין איז גיוועזן אביסל איין גפאלין דיא פיאות זיינען גוועזין שווארץ און קורצע און דיא בארד איז גוועזין שווארץ און גדזיכט און קורצלאך (ו) דיא ברעמען שטערין איבער דיא אויגן איז גוועזין גרוישלאך (ז) דיא פיס לעבין דיא קנעכיל ניט ווייט איז גיוועזין פלאמעס שווארצלאך ארום און ארום רק שלא ידעו אם על רגל א' או על ב': והנה עברו עליו שבעה סמנים כמו שמעבירין על הכתם אשר ראוי לומר אלו הסמנין מצורף עיקר ויסוד התירא הנמצא בזה ידיעות שמו של הנעדר שהעידו שמו אברהם יטהרו את העגונה דנא מכל כתמי חשש ופיקפוק איסורי וכסלג ילבינו התירא שלה שבעתים יקום מזוקק שבעתים ללבן ולצרף אחת אל אחת שריותא דהא עגונה: ויתחזק עוד עבותות ההיתר ע"פ מה שהעידו בק"ק סלוצק שראו אותו אחרי שבועות סביבו' ק"ק בראהין וק"ק צארנבל ואמר שהליכתו איז ארום וואלדניק וטשערנבל. וכפי הנראה שהעידו שמת ביריד פאקרעווע הוא מעוך ונראה אחרי סוכות. ומקודם עברתי עיוני על כל פרטי סמנים החזק הוא הרפה וכבר הארכתי בקו"נ מיוחד לבאר מערכה ערך שיעורא דסמני מגרוע ומאמצעי וממובהק. ומצאתי להסביר על הנכון סברות הפוסקים הנוטין בשיעורין הללו ודווקא ארוך וגוץ דעלמא הוה גרועין אבל אי ארוך ביותר עדיף מגרועין. וראיה לזה ממה שאמרו דנקב בעלמא הוה בגדר אמצעי ולא כדעת העיטור דכ' דאפילו נקב בצד תיבה הוה אמצעי אלא נראה לומר דבצד תיבה הוה בגדר וערך מובהק: (א) ואפתח בקול וראוי להתבונן ולתקו' יתד במקו' נאמן על האי סימנ' שאמרו עליו שהיה הרומ"קע און בי"ז שהוא שנוי וניכר טובא והארכתי ראיות נכונות דקלא מלתא טובא הוא ושלא כדעת החכם שנוטה להחמיר בזה ואמר שאין בני אדם מבחינים בקולות והארכתי בראיות לדחות דבריו בסוף קו"נ שיעורא דסמנים ע"ש ובפרט שהאי סימנא סימנא דחייא הוא שראו בו בחיים חיותא ולא שייך בו חששא דעשויין סמנין להשתנות אחרי מיתה. ועוד כולהו סימנא שראו בו אחרי מיתה אפשר לומר שמשו"ה מדכירי דכירי לפניהם מפני שראו ונתכוונו להעיד עליו לאשתו ולקמן נביא דעת קדמונים שענין עגלה ערופה היה משום קיבוץ בכדי לראות סימנא על עדות אשתו אבל האי סימנא שראו ושמעו קולו בחייו לא היה מקום לתת לב על זכרונו משום עדות א"כ מוכח שהיה משונה טובא בסימן תוך סימן בתרי תמיהא דמידכר דכירי והיינו שהיה הרומ"קע און בי"ז וכמו שהסברתי הדבר ע"פ שכל מי שכלי הדיבור קשה עליו נראה כאילו כועס בזמן שמתנוענע לדבר כידוע שכל מי שכועס באותו שעה אישתקיל מילולו ודיבורו קשה עליו. לכן קרוב דהאי סימנא