גליא מסכת חלק א קצח

ממילא אחר שיש תרי"ג מצות וכמה וכמה דברים מדקדוקים ופרטים ואפשר כל דקדוק ודקדוק ופרט ופרט מחזיק כמה וכמה מידות ממידה הקבוע הנ"ל ולפי"ז לא קשה על פשטות המקרא מאי רבותא מפליג ערך גדלות התורה מה שהיא ארוכה מארץ איך יאות לומר על איזה גביר מפורסם שהוא עשיר יותר מאיש אחד מדלי ארץ כך הארץ נברא באות ה' כי בי"ה צור עולמים ובתורה יש ס' ריבוא אותיו' וא"כ איך שייך להפליג ברמו' ערך זה לזה ולפי ביאורינו ניחא דקאי על מידה שראוי לקבוע על מדידות תורה. וניחא מאי דאמר ארוכה מארץ מידה דלכאורה תיבת מידה מיותרת לגמרי: וכענין המבואר בעסק כייל ומידה כמו כן הענין במנין ומספר שכל מפקד ומספר שאינו רב הכמו' קובעין עליו מספר פרטי ד"מ עושר שאמוד רק בכמה מאות קובעין עליו מספר מאות ומי שבא לכלל אלפים חושבין האלפים. אבל גביר שאמוד לעשרת פעמים מאה אלפים בטלין מעליו מספר פרטי וקובעין עליו מספר הגדול וקראו חכמי המספר מילייאן מפני שכמות כזה הוא חשבון רב ועצום בעיניהם ונלאה לפרוט פרט סך שהוא יותר מעשרת פעמים מאה אלפים ולכן כשגביר אמוד בערך אחד עשר או שנים עשר מאה אלפים קשה להרבות לשון חשבון עליו ואומרים שהוא אמוד במלייאן עם עוד איזה מותר ואם אמוד לכמה פעמים עשרת פעמים מאה אלפים אומרין שיש לו ב' או ג' מילייאן ובטלין מספר הפרטי בזה ולפי הנשמע יש אדירי הארץ עליהם אומרים שיש להם סך עצום מאוד היינו עשרת פעמים מאה אלפים מילייאן היינו מילייאן פעם מילייאן היינו מספר עצום פעם עצום ובפ"ב דחגיגה איתא לפרש רומיא דקרא דכתיב אלף אלפים ישמשוניה וכתיב לגדודיו אין מספר ומתרץ אלף אלפים נקרא גדוד א' ולגדודיו אין מספר ע"ש הנה אלף אלפים הוא מספר מילייאן אפשר מזה למדו חכמי המספר לעשות לסך עשרת פעמים מאה אלפים היינו אלף אלפים מספר כללי הנקרא מילייאן וכמו שקבע הכתוב על זה מספר כללי והכתוב רצה להגדיל מספר משרתי הקב"ה לא אמר סתם ולמשרתיו אין מספר אמר שאף שתעשה מספר כללי דהיינו מילייאן והכתוב קורא למספר עצום כזה לשון גדוד כי לפי ריבוי משרתיו אינו ראוי למנותם במספר פרטי כי אם לקבוע מספר עצום למספר כללי ולמנות על ידו אעפ"כ ילאה הסופר והמונה למצוא מספר בהם וכמו שהקדמנו על האדירים שאפילו באת לקבוע עליהם מספר העצום אשר הוא נעלה מפרטי היינו מילייאן עדיין יקשה עליהם לספור כמה מילייאן יש להם מחמת רבוי הכמות עד מאוד. ובהערות הללו שביארתי לפרש שארוכה מארץ מידה כוונתו שמהצורך לקבוע לה מידה ארוכה מאוד אמרתי שיש לפרש כך האמור ויל ישרים מספר כוכבים וחול הים אף שבאמת כתיב מונה מספר לכוכבים א"כ יש מספר לכוכבים אולם הכתוב בא להפליג ברכות על ישרים שיהיו בריבוי עצום מאוד עד לפי ערך רב הכמות יהי' מהצורך לקבוע עליהם מנין ומספר בסך עצום כלל. כמו שביארנו שעל גבירי מדינתינו נתבטלו כל מספרי פרטים וקובעין עליהם מנין כללי שהוא מספר עצום וגזום היינו מילייאן וכמו שביארנו שעל התורה מהצורך לקבוע מידה ארוכה מארץ כנ"ל. כן אמר שהמה יפרו וירבו לרוב עד מאוד עד שכל מספרי פרטי קטן וגדול לא יספיק עד שמהצורך לקבוע עליהם מספר כללי מחול הים או מספר עצום וגזום מכוכבי שמים ואז נאמר עליהם שיש בהם כך וכך מספר חול הים או כך וכך מספר כוכבי שמים ובאמת משה כאשר רצה לברכם ברכם באמת במספר כללי הגדול הזה שאמר ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם הכוונה שהקב"ה הבטיח שעליהם יקבע מספר כללי עצום וגזום שיספרם בכוכבי שמים לומר שכך וכך פעמים מספר כוכבי שמים יש בהם כמו שמונין הגביר במספר עצום מילייאן וזהו שאמר אם יוכל איש למנות עפר הארץ ויעשה ממספר הזה מנין כללי אז ראוי לקבוע מזה מספר כללי למנות את זרעך. על דרך שביארנו למדוד התורה במידה ארוכה מארץ וגם אמר עוד הבט השמים וספור הכוכבים אם תוכל לספור אז תוכל לקבוע מזה מספר למנות את זרעך מחמת ריבוי הכמות יהי' מהצורך לקבוע מנין עצום וגזום כנ"ל היינו לעשות מספר כללי מן הכוכבים או מעפר הארץ ובזה יש לבאר מה שנאמר גבי יוסף ויצבור בר הרבה מאוד עד כי חדל לספור כי אין מספר כלומר אף שמחמת ריבוי הכמות הוקבע למדוד ולספור במידה גדולה ועצום בגוזמא כללי וכמו שהקדמנו שלענין רב הכמות מאוד קובעין מידה כללי גדולה עצום וגזום כמו שקובעין על גבירי מדינתינו מספר מילייא"ן ועל היותר גבירים אומרין שיש להם הרבה פעמים מילייאן פעמים מילייאן היינו שמילייאן הוא מספר עצום וגזום כללי אצל העולם אבל מחמת ריבוי הכמות אף ענין עצום וגזום שקובעין העולם למנות ולספור בו יתרבה בהם כ"כ עד שיתעצם המספר בגוזמא המספר עצום וגזום הנ"ל וכמו דאמר הכתוב להפליג משרתי הקב"ה שלגדודיו אין מספר כלומר שאף מהצורך לקבוע מספר עצום וגזום היינו בגדודים מ"מ מחמת ריבוי מאוד יתרבה עליך אף מספר הגדודים היינו שיש הרבה מילייאנ"ש כמו כן אמר גבי יוסף עד כי חדל לספור כי אין מספר אין מספר נקרא איזה מספר עצום וגזום כמו מילייא"ן הקבוע אצלינו שהוא אין מספר פרטי אלא מספר כללי כלומר אף שקבעו המספר במספר עצום כללי נתרבה כ"כ לספור ולמנות עד שאף ע"ז חדל לספור ספירות פרטית וזהו שאמרו שחדל לספור אף את אשר אין מספר כלומר אף המספר עצום נלאה המונה בו מחמת ריבוי הכמות ויתפרש לשון כי אין מספר כי בלשון אשר כנ"ל שחדלו לספור אשר אין מספר ובזה יש מקום לבאר הושע ב' והיה מספר ב"י כחול הים אשר לא ימד ולא יספר כלומר כאשר תרצה לקבוע מנין ומספר עליהם מחמת ריבוי הכמות תצטרך לקבוע במספר עצום כללי וגזום מחול הים תקבע כללי: נחזור מוצא דבר הזה לענין ההספד אחרי אשר מבואר דלמאן דמתני לאחרינא אף לשנים ושלשה תלמידים לית ליה שיעורא בעסק ריבוי הספדו. מכש"כ למאן דמתני לתלמידים רבים דלית שיעורא לריבוי תלמידים אשר היו קבועים ללמוד בישיבתו לפעמים נמצאו ערך עשרה עשיריות ומתחלפים אלו יוצאים ואלו נכנסים עד לדלית שיעורא ריבוי הכמות אחת לאחת למצוא חשבון למספר נבא רב א"כ מה מאוד יש לכפול לעומת זה יקרא רבא דהספידו פעמים רבות בלא שיעורא מכופלת בלא שיעורא: ובפרט מבואר ברש"י בחומש פ' בחוקתי על קרא דורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו דהקשה וכי כך הוא החשבון ומתרץ אינו דומה מועטים הלומדים ועושים התורה לרבים הלומדים ע"ש ויש אתנו הרבה דברים מתוקים להמתיק עסק סברות רש"י בזה ואקצר כאן עכ"פ מחמת שעסק בתורה ללמוד וללמד לרבים יש להעלות יקרות הספדו ג"כ ביקר הערך והאדם יתן אל לבו ויתקיים בנו: בלע המות לנצח ומחה דמעה מעל כל פנים. הספד שאמרתי על שמועה שנעדר אדם גדול גאון מפורסם בדורו בק"ק ווילנא הרב ר' אברהם אבלי ביום ד' י"ג אב שנת ש"מ"ר"ו"ן קול תתן ועשינו הספר ביום ב' ה"י אב הנ"ל בסדר והיה עקב. פתיחה יום חושך ואפילה יום מהומה ומבוכה הי' בווילנא ביום שניטלו המאורות ביום שנתלו ניטלו ולא נאמר בו כי טוב הלא למשמע אוזן דאבה נפשינו וכמו שאמרו חז"ל כשמת ר' זירא ברקת של עברי' אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה כך אומרת אוי נא לה ווילנא כי אבדה כלי חמדתה כי נעדר איש כזה אשר הי' שר במדינות ועל המדינות בו יאמר מפורסם בכל המדינות אשר יצאו ואשר יבואו בשו"ת לפניו והצדיק משל למרגליות שנאבדה המרגליות בכל מקום שהי' מרגליות שמה לא נאבדה אלא לבעלה אך עיקר אוי נא לה אמרה רקת שנאבדה ממנה כלי חמדתה וכמו שפירש"י בפ' ויצא כל זמן שהצדיק בעיר הוא הודה וכו' יצא מהעיר פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה. והנה קודם ט"ב ביום שבת ב' אב נעדר שם בק"ק הנ"ל איש שוע וזקן ת"ח מפורסם אשר זכה לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד והי' תורתו קבע ומלאכתו ארעי מנעוריו לא מש מתוך אהלו של תורה בקביעות שיעורין כסדרן ומצורף לזה נמצא בו כמה מעלו' מידות טובות שמו כמ' שלמה זלמן והיה נקרא בפי כל ר' זלמן ר' אורי' ותבקע העיר לקול ההספד שנעשה על איש כמוהו ושקולה מיתת צדיקים כשריפת וחורבן בית אלקינו וזמן ט"ב דהאידנא נאמר אחור וקדם צרתני שתכפו הצרות לפנינו ומאחור ואחרון הכביד מהכי נכבד אחד הי' אברהם יחיד בדורו עליו נאמר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים. למשל אדם שיש לו כאב מכה בגופו אם יפול על מקום המכה אבן קל יגדיל הכאב עד למאוד כפלי כפליים מאשר תפול האבן הזאת שלא במקום מכה קרו אם נפול תפול אבן גדולה מאבני אלגביש על מקום כאב ומכה גדולה כמה וכמה יגדל הכאב למאוד כך עלתה בימינו בק"ק ווילנא שרוב עוונותינו תכפו תקעו אבילתינו סמוכים ותכופים ותקופות זה אחר זה מקודם פטירת ר' זלמן אח"ז הי' אבילות ט"ב ואח"ז גללו אבן גדולה מאבנים טובות ומרגליות על מקום פצעים ומכות אשר הכביד מפטירת הגאון ר' אבלי הנ"ל. וע"ז נאמר שבר על שבר הוה על הוה אוי נא לנו כי חטאו עתה נתחיל מפרשה דהאידנא והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלהיך לך את הברית כו' ואהבך כו' פתח בלשון רבים וקמסיים בלשון יחיד וכשנבאר זאת ע"פ דרך דרוש אבאר בדרך זה עוד איזה מקראות בפרשה וירא נאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם את אשר אני עושה ואברהם היו יהי' לגוי גדול כו' כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ידוע כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו אבל כאן לכאורה לא היה עסק דין רק מידת רחמים אמר לגלות לאברהם אולי ימצא מקום ללמד זכות עליהם. גם מה דמסיים ואברהם היו יהיה לגוי גדול פירש"י דרשא דתלמודא מתוך שזכרו ברכו וקשה אטו בכל מקום שנזכר אברהם בתורה בירכו עוד ביחזקאל ל"ג