גליא מסכת חלק א קס

משתתפין ע"ש (עוד ראיתי דבר תמוה בספר הון עשיר שכ' שם באותו פרק ג' בענין דכתב התוי"ט בשם הראב"ד דצריך להיות אויר פותח טפח לבד ממקום הטומאה עצמה דמקומה ממעט ובספר הנ"ל משיג ע"ז מפרק י"ב משנה ו' דקורה שאין בה אלא רוחב טפח מביא הטומאה ולא אמרינן דמקום טומאה עצמה ממעט את הרוחב ע"ש וטעה בזה דאפשר פשוט דאיירי דהקורה גבוה הרבה דיש שם אויר מרובע טפח על טפח לבד מקום הטומאה ואף אם לא היה הקורה מהארץ רק טפח הרי הקורה ארוכה ונידון כשיפועי אהלים וברור): עוד נמצא ענין חידוש דין בחלון מאי דליתא להאי ענינא בסוכה והוא מה שיש לנו ללמוד מסיומא דאמר ר"י במאי דמסיים ושנים ומשהו מהן בתוך י' הוא האי דינא שהביא הרב המגיד בפרק ג' מה"ע בשם הרשב"א וז"ל דחלון עגול בעי שיהיה בהקיפו י"ז פחות חומש כדי שאם ירבענו יהיה בו ד' על ד' וצריך שיהיה בענין שאם ירבענו יהיה צלע התחתון של המרובע כולו משהו בתוך י'. וכיצד הוא עושה צריך שיהי' מנקודה התחתונה ד' טפחי' בגובה כנגד צלע המרובה בתוך י' כדי שיהי' צלע התחתון משהו בתוך י' עכ"ל הרשב"א והרב המגיד סיים וכתב ולא הבנתיה בשום פנים וכו' עיין שם באורך: אבל אמת שיש ט"ס דמוכח בדברי הרשב"א במש"כ מנקודה התחתונה ד' טפחים וצ"ל ד' חומשין ומשהו וכן היא בשילטי הגבורים ובמג"א שע"ב ס"ק ה' ע"ש כי התוספות בד"ה ושניים ומשהו וכו' הביא את פי' ריב"ן דבעינן שני טפחים בגובה והוא ע"פ טעותא שקבעו על ר"י ודייני דקיסרי דאמה אחת ריבוע ב' באלכסונה אבל לפי חשבון האמת הוה כמו שביאר המג"א דדי ד' חומשין בגובה ואי ליכא מן גובה החלון ד' חומשין ומשהו בתוך עשרה אף שנוכל לעשות את המרובע בתוך העיגול בעקמימות באיכן שיהיה קרן זוויות וקצת מהריבוע לתוך עשרה מכל מקים לא מהני מידי דאנן בעינן שיהיה צלע ברוחב ד' טפחים שלמים לתוך י' וכמו שביאר הרשב"א. וע"פ הערה זו שהערנו דעיקר תוכן מאמר ר"י בא להשמיענו סברות רבי אביגדור דבעינן שיהיה בחלון דווקא ד' על ד' מרובעים דהיינו שיהיה שיתסר אמה תשמיש בין החצירות מרווחין אבל אריך וקשין אף שיש שם שיתסר אמות לאו מידי הוא דתשמיש צר כמאן דליתא דמי וסברא זו מוכחא מלישנא דמשנה דקתני דבעי שיהיה ד' על ד' משמע דלא מהני אם נפיש אורכיה טפי כמו שכתב הרא"ש סוף פרק כיצד משתתפין שם במשנה דעוקה דהלכה כרבי זירא דאף אריך וקטין שפיר דמי מדנקיט שם במשנה סתם ארבעה ולא נקיט ד' על ד' ע"ש באריכות מזה וא"כ מוכח דבחלון בעינן דיוקא ד' על ד' מרובעין הייני שיהיה שיתסר אמה אויר תשמיש מרובעין בשטח ולא מהני אם יש שם אויר תשמיש שיתסר אמות באויר צר ולפי"ז לא נפלאתה ולא רחוקה לנו לפרש גם מאמר רבי יוחנן מאי דנקיט דבעגול צריך שיהי' בהקיפו ך"ד טפחים כוונתו על דרך האמור במשנה ד' על ד' היינו ט"ז טפחים בשטתו הכי נמי קאמר ר"י דבעי שיהיה בתוך שטח ההיקף כ"ד טפחים ואשמעינן דאויר צר לא מהני מידי כמי שכתב רבי אביגדור דאי הוה מועיל אויר צר היה ראוי לומר דגם בעגול די בט"ז טפחים אויר. אבל לפי האמת דלא מהני משו"ה בעי שיהיה בעגול כ"ד טפחים אויר תשמיש בכדי שיהיה באפשרי למצוא בתוכו עכ"פ ד' על ד' אויר מרובע היינו ט"ז מרובעין וזה כל תוכן כוונות ר"י להודיענו ולומר דאויר צר לאו מידי הוא ואנן בעי ט"ז אמות מרובעין דווקא ובאמת הוה ס"ד דהש"ס דרבי יוחנן איירי בחוט המקיף שיהיה בו כ"ד טפחים ושקיל וטרי הכא בענין חלון ושם בסיכה בחישבנא דחוט המקיף ומסיק הש"ס דר"י אמר כדייני דקיסרי ועיקר מאי דעושה הש"ס קישור וחיבור למאמר ר"י לדייני דקיסרי הוא להורות כמו דהמה ע"כ מאי דאמרו ריבוע מגו עיגולא פלגא איירי בשטח מקום הריבוע והעיגול דלא מתפריש בשום אופן על חוט המקיף הכ"נ איירי ר' יוחנן במאי דאמר כ"ד טפחים בהקיף העיגול כוונתו על שטח אויר משים דאנן בעינן ט"ז מרובעין דווקא בין בחלון בין בסוכה ואי מקפית ט"ז ריבוע צריך העיגול המקיפו סביב הריבוע להיות בו כ"ד. ולפום רהיטא מהצורך לנו למסבר מילתא בטעמא לענין מאי קבע ר"י ענין האי דין וחשבון על שטח ולמה לא קבע מאמרו על חוט המקיף דצריך להיות בו י"ז נכי חימשי ומה"ט הוה ס"ד דהמקשה דאיירי ר"י בחוט המקיף ובלא"ה העליתי לעיל שיש לדקדק על ר"י למה לא קבע את החשבון על מידות רוחב העיגול דזה ברור דרחבו של העיגול שוה למידות אלכסונו של הריבוע ואלכסון מרובע ידוע ע"פ כלל מהש"ס דהוה נוסף בו ב' חומשי על כל אמה וכבר הארכתי בדיקדוק הזה וכן יש לדקדק זה על דייני דקיסרי לענין מאי קבעי חשבון ערך מרובע נגד עיגולו ע"ס השטח שמחזיק מקום קרקע המרובע והעיגול ולא קבעו ענין הזה בשיעור מידות רוחב העי והריבוע וכנ"ל: אמנם נראה דדיקדקו וכיוונו מה לאמת החשבון בדיקדוק והוא ע"פ מה שכתבו התוספות לעיל בפרק כיצד מעברין ושם בסוגיא דסוכה בד"ה כל אמתא בריבוע אמה וב' חומשי באלכסונו דהאי חושבנא אינו מדוקדק ע"פ מיצוי חשבון צדק כמו שביארו אות אמת ע"ז איך שמעדיף אחת מחמשים דמריבע ה' על ה' אין בו רק ז' אמות ע"ש כלל הנ"ל אבל ע"פ המיפת הוא יותר שהוא צלע למרובע שמחזיק בשטתו חמשים אמות ע"ש ובאמת הקשה בספר תורת חיים על הרא"ש דכתב דשיעור חלון הוה י"ז נכי חומשי איך אפשר לומר כן דהא החשבון אינו מדוקדק וטפי פורתא בעי וליכא למימר דכיון דפורתא הוא אין מקפידין בזה זה אינו דהא כל שיעורי חכמים כך הוא מקוה ארבעים כשר חסר קורטב פסול ע"ש בספר הנ"ל באורך ומסיק שם דמשו"ה דיקדק הרמב"ם ג"כ דבחלון עגול בעי שיהי' ג' כדי לרבע ריבוע ד' על ד' ולא כתב האי חושבנא משום דבעינן באמת טפי פורתא ע"ש ועיין בר"ש פרק ה' דכלאים שכ' שם דאנשי חכמי המידות אמרו לעמוד על אמיתות חשבון אלכסון של המרובע הוא בדרך זה שעושין מרובע ממידת ארכו של המרובע ועושין מרובע ממידת רחבו של מרובע כפי סך האמות שעולה שני השטחים כן יעלה השטח מהמרובע שנעשה מקו אלכסונו ע"ש. והוא בעצמו החשבון שכתבו התוספות דאלכסון מן המרובע ה' על ה' יש בו יותר מז' מפני שהוא צלע למרובע שיש בשטחו חמשים ואילו לא היה בו רק ז' כפי מה שעולה חשבון מהכלל ב' חומשי לא היה בריבוע שנעשה מהקו אלכסון רק שטח מ"ט וענין מידות החשבון הזה מבואר הטיב ג"כ בתוספות ד"ה ריבוע מגו עיגולא שהאריכו כאן בענין חלון וביותר שם בסוכה דריבוע מגו עיגולא פלגא קאי על ריבוע החיצון דהיינו ששטח ריבוע החיצון הוא כפליים כשטח ריבוע הפנימי הוא בעצמו ע"פ ציורים שעשו בסוכה בד"ה הנ"ל דקו אלכסון של ריבוע הפנימי הוא בעצמו צלע למרובע החיצון וזאת נראה בביאור בחוש לעין כל. וע"פ מופת שביארו שם התוספות מבורר שמרובע חיצון הוא כפל על שטח מרובע הפנימי. ולפיכך הקשו שם בסוכה סי' ד"ה ריבוע וכו' וז"ל וא"ת והא ריבוע של ז' על ז' וכו' ותירצו דבאמת האי כלל דב' חומשי באלכסונו לאו דייקנא הוא אלא יש בו טפי ע"ש והעיקר דקי אלכסון של מרובע הפנימי נעשה צלע למרובע החיצון שיש בו כפליים כפי שטח הפנימי ומבואר בירור ענין דייני דקיסרי מאי שלא קבעו ערך ריבוע נגד עיגול המקיפו במידות החבל שהוא מחזיק ב' חומשי עודף על כל אמה מהריבוע שהוא בעצמו אלכסון המרובע והוא משום טעם הנ"ל דחשבון הזה אינו מדוקדק ויש בו טפי ע"כ קבעו מאמרם כמו שאמרו חכמי המדות שהביא הרא"ש הנ"ל איך שעיקר מיצוי החשבון הוא שהוא נעשה צלע למרובע שמחזיק שטחו כפליים כנ"ל באורך ולכן אמרו שריבוע מגו עיגולא דהיינו שרחבו של עיגול כפי רוחב אלכסון המרובע הוא פלגא מריבוע החיצון או כפי פירש"י דקאי על עיגול המקיפו דמעדיף על המרובע פלגא משטח המרובע דהוא תלתא דכולה (ויתבאר לפנינו דשיטות רש"י עיקר בזה) דהנה זה ברור דמהמרובע החיצון יש בו ריבעא עודף על העיגול שנעשה בו כפי שביארו התוס' בסוכה ד"ה כמה מרובע יתר וכו' אות ומופת חותך ע"ז מחתיכות העיגול על רצועות קטנים עד שנראה בחוש שמרובע שנעשה מזה הציור הוא רחבו חצי רוחב העיגול וארכו חצי חוט המקיף העיגול וע"פ הכלל שכל שיש ברחבו טפח בהקיפו שלשה ממילא נחסר חלק רביע מהריבוע המקיף את העיגול ע"ש באריכות וא"כ מבואר לכל מעיין דבר הזה בחוש דכפי שאמת דריבוע חיצון מעדיף כפליים על שטח ריבוע הפנימי כן הוא ברור שעיגול אשר בתוך ריבוע החיצון ומסבב את ריבוע הפנימי מעדיף הוא עליו תילתא כמו שכתב רש"י כאן ובסוכה ע"ש (וא"כ זהו ענין החשבון שאמרו חכמי המידות שיעור על אלכסון שהוא צלע למרובע אשר שטחו כפליים על המרובע כמו כן אמת שיש לנו ליתן שיעור ולומר שאלכסון של מרובע הוא רחב כל כך שאם נעשה עיגול כפי רוחב קו האלכסון יהיה מחזיק שטחו שליש יותר מהמרובע): ועפי"ז מתבאר לפנינו הטיב כל סוגיא זו דמעיקרא לא הוה ס"ד כלל דהש"ס למסבר מילתא בטעמא לפרש את ענין מאמר ר"י דאיירי בשטח שמחזיק אויר העיגול מפני שתפסו לאמת להאי כללא דכל אמתא הוה ב' חומשי עודף באלכסונו ולפיכך שקיל וטרי הש"ס לומר דר"י קאי על חוט המקיף דמידתו ידוע וקבוע בדיקדוק עפי"ז לי"ז נכי חומשי ורוחב האי עיגולא ע"כ כפי רוחב אלכסונו של המרובע מד' על ד' דמדתו קבוע וידוע להיות ה' וג' חומש. אבל הש"ס מסיק ואמר דר"י אמר למלתיה כדייני דקיסרי דסברי האי חושבנא לאו דייקנא הוא וע"כ קבעו את דיקדוק חשבונם על שטח העיגול נגד הריבוע אשר כן עלה מידות אלכסון של הריבוע. וזהו מדוקדק הטיב בדברי רש"י שכ כאן בד"ה ריבוע מגו עיגולא פלגא דהוא תמניא מכ"ד וכו' דסבירא להו דכל אלכסונו הכי הוה עכ"ל ולכאורה דברי סיומא דרש"י אינו מובן ולפי הנ"ל ניחא דמפרש דהש"ס דחי ליה האי ס"ד דהוה סובר דהאי כללא דב' חומשי עודף דייקנא היא ע"ז קמסיק דלאו הכי הוא אלא דאלכסינו יש בי יותר והוא ע"פ שיעור שקבעו חכמי המידות דידעינן את האלכסון על פי המידות השטחים שהוא צלע למרובע אשר שטחו מחזיק כפליים וגם הוא רוחב של העיגול שיש בשטחו שליש יותר מהמרובע וע"כ הוא יותר מעדיף מב' חומשין דאם לא היה מעדיף רק ב' חומשין לא היה נעשה צלע למרובע כפליים ולא עיגול שמעדיף עליו שליש כנ"ל באריכות מזה וזה נמי כוונות רש"י בסוכה שכתב שם (ע"ב) ד"ה אבל ריבוע מגו עיגולא פלגא כשאתה מרבע בתוך העיגול אתה מוציא ממנו חצי השיעור הנשאר בו דהיינו תילתא מדמעיקרא הילכך לט"ז ריבוע צריך העיגול המקיפו סובב להיות כ"ד וכבר הארכתי דהתוספות ראו כן תמהו דמאי ענין זה לזה משום דהתוספות סברי דתחילת דברי רש"י איירי בפשיטות אשטח וכפי האמת ובסוף דבריו קאי אחוט המקיף וכבר הארכנו בזה אבל באמת לפי הנ"ל לק"מ דגם סיומא דכתב רש"י הלכך וכו' כוונתו ג"כ על שטח וכפי האמת לט"ז שטח מרובע צריך עיגול שטח המקיפו להיות בו כ"ד ומשו"ה ניחא דלא זכר רש"י בדיבור הנ"ל חוט המקיפו כמו שזכר שם (פ"א) בד"ה כמה מרובע וכו' ובד"ה עיגולא דנפיק וכו' דביאר שם רש"י כמה פעמים חוט המקיף משום דבאמת הכי הוא דס"ד דש"ס דרבי יוחנן איירי מחוט המקיף אבל מסקנא דמילתא הוא דר"י איירי כמו דייני דקיסרי דאיירי הכל בשטח הריבוע והעיגול ובמילתא דייני דקיסרי דחי לה מאי דהוה ס"ד דכללא דעודפא דב' חומשי קושטא הוא ודי בעיגול מחוט המקיף י"ז נכי חומשי. ובמסקנא קדחי לה וליתא להאי כללא דלפי זה לא יחזיק שטחו כ"ד טפחים וכמי שביאר בארוכה בתוספות ד"ה ריבוע מגו וכו' דע"פ האי כללא דשני חומשי יהיה חסרון בשטח עיין שם (ובביאורי הגאון סי' שע"ב ס"ק י"ב כתב שיש עוד נוסף באלכסונו רבע חומש היינו שקו אלכסון מן מרובע ד' על ד' עולה ה' טפחים וג' חומשין ורבע חומש ע"ש ועדיין אינו מדוקדק רק ע"ד הקירוב ולפנינו נדבר בחשבון הזה) ולפיכך שפיר מסיים רש"י שם הילכך אמר ר"י שמהצורך שיהי' בשטח העיגול כ"ד בכדי שתמצא בו ריבוע ט"ז ובאמת יהי'