גליא מסכת חלק א קא

ומה שמבואר עוד בענין זה בקו"ע סי' רי"ט ח"ל אם הדבר ידוע לי בכל המקומות שדרים שם יהודים סביבות כפרחה לא נעלם שום אדם ששמו אברהם באותן הימים אלא אלו כו' הנה גוף ספר מבי"ט אין לפני להיות מביט בו. אך כפי הנראה לא עשה עיקר סמיכות מהיתר מזה. כי לא פורש אם היו שכיחי שיירות או לא וגם בסי' ר"כ שפירש טעמי ההיתרים לא קבע כלל זכר מן ענין שהיה ידוע שלא נעלם אחר ובפרט אם היה זמן שיירות מצויות אין זה תועלת כלום ויתבאר לפנינו עוד בזה בעזה"י: (ז) עוד יש כאן בנ"ד יסוד וטעם להתיר ע"פ דברי הח"מ וביותר מבואר זאת במוהרי"ט והוא בח"מ ס"ק ל"ח כאשר האריך הרבה לחקור ולפקפק על האי דעה דמתירין בשמו ואביו וביות' האי דעה דמתי' בשמו לחוד ומהרי"ט סי' ל' מאריך ומבאר יותר וז"ל ושיטות הרא"ש דמתיר בשמו ואביו בלא עירו קשה דאין אלו אלא דברי נביאות איך נתיר אשה זו מפני שבא א' ואמר אני ראיתי במקום רחוק א' שמת ונקרא יוב"ש ומנין לומר שבעלה של זו הלך לשם ומת אלא שהי' שם יוב"ש אחר דכמה יוב"ש שכיחי בעלמא ועד כאן לא אמרינן דלא חיישינן לתרי יוב"ש אם הוא בעיר אחת דאי איתא קלא אית להו אבל בכלל העולם וודאי שכיחא טובא ולפיכך מסיק הח"מ ומוהרי"ט דנידון דהרא"ש איירי שידעה אשתו של מכלוף שבעלה הלך לפא"ס או לסביבותיה ולכן אע"פ שהעד אינו מעיד שזה הנהרג הוא בעלה מ"מ מאחר שידענו שהי' שם ומכלוף אחר לא הוחזק שם: ומהרי"ט מאריך יותר ומסיק דעפי"ז ניחא דליכא פלוגתא כלל בין הני פוסקים דהני פוסקים דבעי דווקא תלתא שמו ואביו ועירו איירי כשאין אנו יודעין אם יוב"ש זה הלך שם ונכנס לבית הספק ושכיחי טובא יוב"ש בעולם ומי מפיס שבעלה של זו היה שם ונכנס לבית הספק ובזו אף הרא"ש מודה להחמיר ומאריך הרבה ומסיים ודברי מהרי"ק בסי' קפ"ה דלא סגי ליה בשמו ואביו והצריך עוד לצרף עוד עסק סימנים לפי שלא ידוע לאשתו שהלך לאותו מקום: וגם הח"מ מפרש דלא פליגי הפוסקים כלל לפי הערה זו ע"ש וגם הביא דבכה"ג הוה האי עובדא דיצחק ריש גלותא וקיצר מאוד אבל במהרי"ט ביאר יותר ואני הוספתי וקבעתי בזה מרגניתא וז"ל מהרי"ט שם לכך נראה ברור שהרא"ש מפרש ההיא דיצחק ר"ג שיצא מקרטובה והלך לאיספמיא אלא שהעד שהעיד על מיתתו לא העיד שהוא יצחק ר"ג בר אחתיה דרב ביבי דא"כ לא הוה פליג אביי אלא אנשי המקום קרטובא הוא ששלחו בהאי לישנא אבל אנשי איספמיא לא העידו רק שמת אצלם איש א' שהיה שמו יצחק ר"ג והוה כשמו ואביו אך לא ידעו מי ומי הוא ואנשי קרטובא הוא שהודיעו לבבל איך שיצחק ר"ג בעל אשה זאת הגיע עד קרטובא ויצא מקרטובא ללכת לאיספמיא דאיספמיא רחוקה מא"י לצד מערב מהלך שנה כדאיתא בפ' חזקת דף ל"ח כדי שילך מא"י לאיספמיא שנה ויחזיק שנה ובשנה שלישית יתוודע ויחזיר שנה לעורר. וא"כ כש"כ שרחוקה איספמיא מבבל שבבל לצד מזרח של א"י ואספמיא לצד מערבה ושלחו כן כדי לצרף עדות שמעידים שמת איש א' באיספמיא שמו ר' יצחק ר"ג ואם לא היינו יודעים שבעלה של אשה זו יצחק ר"ג יצא מקרטובא ללכת לאוספמיא לא היה עדות שמעידים על המיתה מספיק דכמה יצחק שכיחי בעלמא ור"ג הוא שם משפחה והשתא דידעינן שיצחק בעל אשה זו הלך לאיספמיא אנו תולין שיצחק זה שמת באיספמיא הוא זה ולא תלינן באחר ע"ש עוד באריכות יותר: ואני הוספתי נופך לקבוע בזה מרגניתא סבא לחזק דבריו ופירושו בההיא עובדא דהנה אם באמת היה ידוע לאשתו של ההוא יצחק ר"ג שבעלה היה בדעתו בנסעו מביתו להלך עד איספמיא היה מספיק לה בפשיטות עדותו של איספמיא. דנראה דעובדא הוה שיצחק זה היה דירתו בבבל כמבואר ששלחו מקרטובא שהיא א"י לבבל להודיע לאשתו ונחלקו בבבל אביי ורבא וקרטובא היא מא"י ואזל מביתו עד קרטובא ונכון מאוד שבביתו לא עלה בדעתו להלוך כלל לאיספמיא. דלפי המבואר היה איספמיא רחוקה יותר ממהלך שנה הרבה מבבל דהא מא"י לאיספמיא מהלך שנה. ונקדים דאית' בפ' חזקת (דף ל"ח) ברשב"ם ותו' שם על הא דאמרו טעמא דג' שנים כדי שילך לאיספמיא שנה כו' ומפרשי שם רשב"ם ותו' דלא חששו שמא ילך יותר ממהלך שנה משום שאין דרכו של אדם להרחיק מביתו יותר ממהלך שנה ע"ש א"כ ניחא מאוד שיצחק זה כשעקר רגליו מביתו ודאי לא היה בדעתו להלוך עד איספמיא שהוא משך וזמן יותר משנה אחת רק שבבואו לקרטובא נמלך בדעתו להלוך עד איספמיא. ומדוייק מאוד לישנא דתלמודא דקשה לפום רהיטא דמשמע דמיתתו שלו היה באיספמיא. א"כ יש קצת אריכות לשון במאי דאמר הנה קאזיל מקרטובא כו' היה לו למינקט בקוצר יצחק ר"ג אזל מקרטוב' לאיספמיא ובתחילת מעשה אפשר אינו מיותר כ"כ אבל בהא דשלחו לבבל בהאי לישנא גופיה ודאי מיותר לגמרי ובקוצר היה להם לשלוח תדעו שבאיספמיא מת איש א' שמו ר' יצחק ר"ג ואף אם נימא דמיתתו לא היה באיספנרא רק שמת בדרכו ובהילוכו היה קצת מדוייק הלשון אבל הנראה שכל המפרשים קבעו את מיתתו באיספמיא ולא בדרך הילוכו משום דאי היה מת בהילוכו היה עיקר חסר מהספר והיה לומר ומת בהילוכו ועוד דאף אי נימא עכ"פ במה ששלפו בהאי לישנא הוה קאזיל תיבות הוה מיותר לגמרי. אבל לשיטות מהרי"ט והח"מ דעיקר סמיכות ההיתר לא הוקבע רק ע"פ שהיה ידוע ונודעו עקבותיו נעקר רגליו מל דעת לילך ועד איספמיא ובלעדי זה לא היה מקום להתיר הואיל ובמקום מיתתו באיספמיא לא היו מעידים רק על שמו ומשפחתו שהוא כמו שם אביו ושם עירו לא נודע להם ואם כן בכהאי גוונא ודאי היו אוסרין אשתו באיסור ודאי דאמרי שאין מדרך העולם להרחיק מביתו יותר ממהלך שנה א"כ מאי שייטי דהאי גברא עד איספמיא. וע"כ איש אחר שאין רחוק מאיספמיא רק משך שנה הלך לשם ומת שם ונמצא שעיקר קביעות התירא לא הוקבע רק במה שנודע ונתברר בבירור גמור שבזמן היות יצחק זה שם בקרטובא נמלך בדעתו בודאי להלך עד איספמיא וא"כ מדוייק הכל דנקט יצחק ר"ג הוה קאזיל מקרטובא לאיספמיא ומודיע זה לדבר חידוש (וכמו דאמרינן אחת הי' ופרסמו) כלומר אף שהוא הי' מבבל ולא ראו עקבי פעמותיו עד איספמיא מ"מ יצא זה מטבע של דרך העולם ונמלך והוחלט בדעתו להיות רגליו מועדות להלוך עד איספמיא מהלך יותר משנה מביתו וניחא מאוד דאף בלשון ששלחו אנשי קרטובא לבבל דייקו בלישנם והודיעו האי חידושא דיצחק ר"ג הוה קאזיל מקרטובא עד איספמיא שלא כדרך טבעו של עולם שאין אדם מרחיק א"ע מהלך כזה וא"כ בודאי לא יודעים בביתו שהרחיק כ"כ דייקו מאוד בהודעה זאת לעיקר ויסוד שידעו שנתחדש בדעתו בהיותו בקרטובא להרחיק א"ע לאיספמיא וא"כ שפיר יש מקום להתיר אשתו שלו ונחלקו בזה בבבל אביי ורבא והלכתא כרבא: וניחא דלא אמר דהוה אזיל מבבל לאיספמיא דהא לא מיושבי קרטובא היה זה ר' יצחק ר"ג וא"כ לענין מה אמר דאזל מקרטובא. ומדוייק דאמר הוה קאזיל ולא אמר אזל לאיספמיא דבאמת לא ידעו בקרטובא אם הגיע עד איספמיא רק שהיו יודעים דקבע דעתו לילך שם ובאיספמיא אף דידעו שיצחק ר"ג שמת בא מקרטובא אבל לא הכירו אותו אם זהו שדירתו בבבל והוא בר אחתיה דרב ביבי אפשר הוא אחר רק אנשי קרטובא ידעו אותו שהוא מבבל והוא בר אחתיה ולכן עדות איספמיא אינו מועיל לחודא הואיל והאיש ר' יצחק לא היה דירתו שם רק שבאקראי בא שם א"כ ליכא רק שמו ומשפחתו שהוא במקום שם אביו ושם עירו ליכא כאן אף שידעו שמהלכו הי' קרטובא אולי איש אחר ג"כ הי' בקרטובא ששמו ג"כ יצחק ר"ג ובא ג"כ באקראי וזהו שכתב הרא"ש שם כלל נ"א וכי סוגרו שערי קרטובא שיהיה ידוע שלא הלך משם רק זה בעל אשה מבבל וא"כ ליכא כאן שם העיר דהא באיספמיא לא יודעים איזה מקום דירתו אבל בקרטובא ידעו אותו והכירוהו הטיב אך לא ידעו אם זהו שמת באיספמיא או אחר רק שזאת ידעו בבירור שקבע דעתו לילך לאיספמיא כמו דדייק ואמר הוה קאזיל אף שלא ידעו זאת על בוריו אם הגיע לשם ואם מת שם ומ"מ התיר רבא לאשתו. וזהו מסקנת מהרי"ט וגם כוונת הח"מ כך אלא שקצר במקום שראה מהרי"ט להאריך דליכא פלוגתא כלל בין כל הפוסקים היינו הא דמחמיר הרמב"ם ורמב"ן ורשב"א ומהרי"ק ור"י מטראני להצריך שם עירו ג"כ הוא באופן שאינו ידוע בביתו שקבע דעתו לילך לשם ולכן א"א להכניסו לספק יותר מאחרים דשכיחי ונמצאים בעולם בשם זה דיוב"ש אבל כשידוע לנו שקבע דעתו לילך לאותו מקים או לסביבותיה א"כ ממילא יש לנו לקבוע להסתפק בו יותר מעל אחרים בכה"ג איירי הרא"ש שהתיר עובדא דמכלוף בן מלול אף בלא שם עירו הואיל וידוע שהיה בפא"ס או בסביבותיה אף דמקום דירת בעל האשה היה רחוק מפא"ס מ"מ הואיל וידוע לאשתו שקבע מהלכו לפא"ס יש להתיר ויליף זה בעובדא דיצחק ר"ג דהוה נמי בכה"ג כמו שביארנוהו הטיב כל זאת: (ח) ובח"מ שם ס"ק ל"ח נמצא שם עוד הג"ה מהמחבר עצמו שכתב וז"ל אבל בפסקי מהרא"י סי' רכ"ד משמע דכל שלא הוחזקו שנים שנתכסו מהעין מתירין על שמו ושם אביו בלא עירו ע"ש דמפרש כן דברי הרא"ש עכ"ל ע"ש וראיתי בפסקי מהרא"י דמאריך בזה ואפשר דשני החברות אמיתית וצריכים אהדדי היינו יוב"ש הוחזק לנו מהלכו לאותו מקום והוחזק להיות נתעלם מהעין לכן אין חוששין ליוב"ש אף דודאי יש טובא יוב"ש בעולם אפילו נמצא הנעדר במקום רחוק שחקר מהרי"ט דהואיל ומן מקום דירות אשה ובעלה עד אותו מקום שנמצא נעדר יש הרבה שמות יוב"ש מ"מ לא חיישינן דזה נכנס לבית הספק יותר מאחרים משום שזה הוחזק להלוך לאותו מקים והוחזק להיות נתעלם מהעין אבל אחרים לא הוחזקו לא הילוכם ולא להיות נתכסו מהעין א"כ שפיר נקרא לא הוחזקו ולא שכיחי משום דאף בעולם הוחזקו הרבה יוב"ש אבל לא הוחזקו מהלכם לשם ולא הוחזקו להיות נעלמים מהעין כמו זה שהוחזק בזה ואם הוחזק יוב"ש אחר ג"כ מהלכי לאותו מקום אך לא ידענו אם הוא ג"כ נתעלם או איפכא דידעינן ג"כ שנתעלם עוד יוב"ש אחר אך לא הוחזק מהלך שלו לאותו מקום צ"ע בכה"ג אי בעינן תרתי לטיבותא או סגי באחת: אבל זה ברור אם הוחזק עוד איש אחר מהלכו לאותו מקים ונתעלם ג"כ מהעין בודאי שני הנשים מקולקלות אם לא ידעינן שם העיר וזהו כוונות דברי מבי"ט בקו"ע סי' רי"ט שהתיר ע"פ ידיעות שמו אברהם ואיזה סימנים גרועים אשר נמצא שם והתנה שיהיה ידוע שלא נתעלם אדם אחר ששמו אברהם באותן הימים מאותן המקומות. ובכה"ג שפיר יש להתיר בשמו עם איזה סימן גרוע שעולה אצלו תחת שם אביו. אף שלא נודע שם עירו הואיל ולא נתכסה אחר מן העין ולא הוחזק אחר בזה לא חיישינן שיש הרבה בעולם שמו אברהם עם סימן גרועים הללו דמ"מ לא הוחזק להיות נתכסה אלא זה לבדו אבל אם הוחזק עוד אחר בהעלם ושמו אברהם היה קשה להתיר ע"פ סימנים גרועים לבדנה: ועוד נראה פשוט אף בתרווייהו לטיבותא היינו סברות ח"מ ומהרי"ט שידוע לנו מהלכו לאותו מקום והוחזק להיות נתכסה מהעין ולא ידענו מאיש אחר שהלך לשם ולא הוחזק לנו אחר להיות מעלומי עין אם לא ידעינן שמו ושם אביו ודאי לא מהני להתיר ע"פ סברות הללו משום דבודאי בעולם הוחזקו הרבה בני אדם להיות בהעלם עין וגם הוחזקו הרבה בני אדם להיות מהלכם לאותו מקום הואיל ואיירינן אפילו בשכיחי שיירות ומשו"ה דווקא בידעינן שמו ואביו רק שנחסר לנו שם עירו בכה"ג מועיל לנו לתלות ולומר דהאי הוא מעיר הזאת ע"פ שידוע לנו שקבע מהלכו לאותו מקום והוחזק בהעלם עין אשר ביוב"ש אחר ליכא הני חזקות אבל בלא ידיעות שמו כלל לית לנו מקום להתיר רק בידיעות שמו בלא שם אביו מבואר בח"מ שיש דעה ג"כ להתיר הואיל ועכ"פ שם עצמו ידוע וידוע לנו מהלכו לאותו מקום