גאון יעקב עירובין צט

מאי לאו דמאריך בדיומדין קשיא לן הא רבה הוא דפשיט לי' לאביי דרי יהודה בפשוטין הוא דפליג דאי במאריך בדיומדין זו מחיצה וזו מחיצה ואי מתני' במאריך בדיומדין אימא סיפא ר' יהודה אומר עד בית סאתים וניחא לן רבה לישנא דברייתא קא קשיא לי' ומודי רבה דר' יהודה במאריך בדיומדין נמי מיפלג פליג וכדבעינא למימר קמן א"נ רבה קבלה מאביי דאמר תני עד שירבה פסין דמפיש ועביד פשוטין ודיומדין לר' מאיר לא איפשטא:

תני עד שירבה פסין. לאו דמשבש לה אביי למתני' דכי תיבעי לי' אימא מתני' משבשתא אלא קאמר אימא בפסין ירבה פסין קאמר:

מאי לאו דמפיש ועביד פשוטין מדקתני שירבה לישנא דאפושי ולא קתני שיאריך וקשיא מאי אולמי' דהך מדרישא דרישא לאו ר"מ בהדיא פשוטין קאמר וקא מיבעיא לי' אימא לאו דוקא וה"ה מאריך בדיומדין סיפא נמי אימא לאו דוקא וצ"ל ובלבד קא דייק מדקתני ובלבד מכלל דפשוטין דוקא קאמר וקאמר לא דמאריך בדיומדין והאי ובלבד לאו דוקא דפשוטין הא ר"מ בהדיא קא שרי לי'. והשתא איכא למימר דרבה דקאמר מאי לאו דמפיש ועביד פשוטין מבלבד קא דייק אי אמרת בשלמא דמפיש ועביד פשוטין היינו דקתני ובלבד דמאריך בדיומדין לא אא"א דמאריך בדיומדין מאי ובלבד הא פשוטין בהדיא קא שרי לי' ומשני לא דמאריך בדיומדין והאי ובלבד לאו דוקא:

יותר מי"ג ושליש אמה לר' יהודה מאי. ה"נ בעומד מרובה לא תיבעי לך אע"ג דפירצותי' בי"ג ושליש. מ"מ בפשוטין איכא תרתי פרוץ מרובה ופרצות י"ג אמה ושליש ובמאריך בדיומדין פירצת י"ג אמה ושליש איכא פרוץ מרובה ליכא כי תיבעי לך בפרוץ מרובה:

ואמר הריטב"א מאריך בדיומדין לא תיבעי לך דאפי' לר"מ דאמר פשוטין מהני לר"י מיבעיא כי תיבעי לך פשוטין לר"י מהו או פשוטין או מאריך בדיומדין או דלמא מאריך בדיומדין דוקא:

ורש"י אמר לך אביי את"ל קאמר אם תמצי לומר לר' מאיר נמי מאריך בדיומדין מהניא תיבעי לי' לר"י אי פשוטין נמי מהניא ואת"ל לר"מ פשוטין דוקא דעד שירבה בפסין ירבה בפסין קאמר לר' יהודה מהו פשוטין דוקא עד כאן לא פליג ר' יהודה עלי' דר"מ אלא מח' עד י"ב דר"י לא אצריך מיעוטא כלל אבל יותר מי"ג אמה ושליש מודי לי' לר"מ דפשוטין דוקא או דלמא ד' דיומדין דקאמר מ"מ אפי' היכא דרויח טובא קא מאריך בהו ובהא נמי פליג ודיומדין דוקא או דלמא או פשוטין או דיומדין:

זו מחיצה וזו מחיצה מיבעי לי' ואפי' יותר מב"ס דעביד לי' אריך וקטין וארוך טובא עד דבדוכתא דקטין כי מאריך בדיומדין תהוי פרוץ מרובה דלית לי' כ"ו אמה וב' שלישין. מ"מ הא ר' יהודה אית לי' ב' מחיצות דאורייתא ובמבוי לחי מכאן ולחי מכאן סגי ה"נ מחיצה הוי ואל תשיבני תיפק לך דאי אריך כי האי גוונא הו"ל ארכו יותר מפי שנים ברחבו ובית סאתים נמי ליתסר אימא בצדדי' אית רוחי וכדאמרי בתוס' בקרפף שנפרץ במילואו לחצר:

וממתני' לא תיפשוט מדאסר ר' יהודה יותר מב"ס ואי בדיומדין מאריך כי אית בי' טפי מב"ס עומד מרובה הוא דאימא טעמא דר"י משום דלא הוי מוקף לדירה ורבנן חשבי לי' מוקף לדירה א"נ רבנן נמי לא חשבי לי' מוקף לדירה והיינו טעמי' משום דמצוה קובעתו כדאמר הריטב"א אמתני' משמי' דהר"י בעל התו' א"נ טעמי' דר' יהודה משום דפרוצתי' בי"ג אמה ושליש כדקא אהדר לי' אביי אלא ברייתא דקתני זו היא מחיצה ואלו פסין חלמא טעמא דר"י משום דהכא פסין ואי איתא ה"נ מחיצה דעומד מרובה מחיצה גמורה היא. ומהדר לי' אביי מאי פסין תורת פסין הואיל ופירצותי' בי"ג אמה ושליש כפסין הואי והשתא לרבה עד כאן ל"פ