גאון יעקב עירובין ק

ר' יהודה אלא בדמפיש ועביד פשוטין משום דגריעא מחיצתי' כדקאמר ואלו פסין אבל במאריך בדיומדין דהו"ל עומד מרובה אפי' טובא נמי אלא להך לישנא דקא פשיט לי' רבה דיומדין לר"מ מעד שירבה בפסין דמאריך בדיומדין מכלל דבהא נמי פליג ר' יהודה וברייתא לדבריהם דרבנן קאמר לדידי אפי' היכא דמאריך בדיומדין ועומד מרובה עד ב"ס משום דלא הוקף לדירה או משום דפירצותי' בי"ג אמה ושליש אלא לדידכו אודי לי מיהת היכא דעביד פשוטין דאלו פסין ולאידך לישנא לא מכרעא ולהך לישנא נמי אימא רבה קבלה מאביי דמתני' דעביד פשוטין:

ופרצותי' בי"ג אמה ושליש והא דתניא הרחב מעשר ימעט ר' יהודה אומר אינו צריך תרגמה הריטב"א משמי' דרבותינו בעלי התוספו' התם במחיצה רביעית או בב' מחיצות דא"ר יהודה לחי וקורה מכאן כו' אבל בד' מחיצות מודי דיותר מעשר לא ואמר הריטב"א ומסתברא דהא דחיה בעלמא הוא דעביד אביי וכפשיטותא דרבה קיי"ל והכי מסתבר כיון דלר"מ פשיט דמכשר בין בפשוטין בין בדיומדין סברא הוא דר"י נמי מכשר בכל ענין דלא ניפוש פלוגתא בינייהו אלו דברי הרב מיהא בהא דקאמר אביי דר"י מודי בד' מחיצות דפרצותי' ביו"ד מסתברא דרבה נמי מודי לאביי ולישנא דפסין הוא דקשיא לי' ולהלכה כוותי' דהריטב"א מסתברא לר' מאיר הא אמרי' ה"נ מסתברא דמאריך בדיומדין מדקתני ובלבד שירבה בפסין ולר' יהודה נמי פשוטין מהניא כדפשיט לי' רבה ור"י בתרווייהו פליג אדרבנן ובברייתא אדעביד פשוטין הוא דאהדר להו אדרבנן ותו מדא"ר פפא בבור י"ב דכ"ע לא פליגי דבעינן פשוטין אפי' אי תימא פשוטין לאו דוקא ה"ה דיומדין ורב פפא דבעינן מיעוטא קאמר פשוטין מיהא לכ"ע מהניא וכן אמר הרמב"ם הלכתא בפסין כר"י עד י"ג אמה ושליש ומותר להרחיק כ"ש ובלבד שירבה בפסין פשוטין שמניחין אותן כו' ומאריך בדיומדין להרמב"ם לא ידענא אימא בין לר"מ בין לר"י פשוטין דוקא ומסתברא דמהני אפי' לר"מ. ותו הא בדרבנן היא דמדאורייתא ודאי לא שאני בין פשוטין למאריך בדיומדין ולקולא אזלינן והרמב"ם דאמר בפסי ביראות כר' יהודה ובכל מקום אמר עד עשר כסוגיין דכולהי מכילתין ומתניתין ומתנייתא ומתנייתא דכלאים לא תיקשי עלי' הא דאתמר בירושלמי דפירקין אמתני' דדרך הרבים מפסקתן. רב הושעיא שאל לאבא כמה תהא פירצת המבוי על דעתי' דר' יהודה והוא א"ל מי"ג ומינה שמיעא להו מבוי המפולש דא"ר יהודה לחי מכאן ולחי מכאן נמי בי"ג וכיון דר"י בכ"מ י"ג ושליש ס"ל ואנן דלא קיי"ל כוותי' בעלמא ה"נ לית הלכתא כוותי' דהרמב"ם מדאביי שמיע לי, דאמר ופרצותי' בעשר וזו תורת פסין עלי' ופרצותי' בי"ג אלמא טעמי' דר"י הכא משום דאקילו בי' לעולי רגלים ומבוי המפולש נמי טעמא דידי' משום דקסבר ב' מחיצות דאורייתא וכדפרישו רבנן דתוס' והריטב"א ובמאי דפליגי רבנן עלי' ואפי' במחיצה רביעית תנן והרחב מיו"ד ימעט לית הלכתא כוותי' אבל בפסי ביראות דלא פליג עלי' אלא ר"מ. ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר"י דאימא מודו לי' רבנן הכא דאקילו מפני עולי רגלים:

תל המתלקט מסתברא ד' בשיפועו קאמר אבל יותר מד' בשיפועו אע"ג דכי משחת לי' מתתאי ליכא אלא ד"א במשכי' כארעא סמיכתא הוא. אבן מרובעת ה"ה עגולה וחקוקה דליכא אלא חד רואין כל שאלו תחקק:

אפי' תרי רואין נמי והלכתא כוותי' דהא אילן עגול הוא ואמרינן נדון משום דיומד ורבה דלא פשיט לי' מאילן חדא דהכא עגולה בהדיא קתני ועוד אירויי קא מורי לי' דפלוגתא דתנאי היא והיאך ר' ישמעאל גנו של' ר' יוחנן בן ברוקא היא וכן גודריתא דקני סתמא עגולה וללישנא קמא פשיטא להו דדיומד הוא וללישנא בתרא עד כאן לא קא מיבעיא לי' אלא גודריתא דקני דלמעלה מתפרשי אבל אילן