גאון יעקב עירובין צו

לדירה רה"ר ודאי לא הוי דמחיצה גמורה ודאי לא הוי כמפולש אלא משום דלאו לדירה הוקף קסבר רב הונא דלא הוי רה"י אלא כרמלית:

לרש"י באר אפי' בית יו"ד כורין ובור הרבים לר"ע לרבנן נמי עד ב"ס והיינו דאקשי עלי' בתוס' אימא קתני ביראות משום יתר מב"ס ולדידן קשיא דלא לשתמיט תנא או אמורא בכל דוכתי למיפלג בהא בין בור לבאר הלכך איתחזיא לרש"י נמי הואיל ובאר שרי אפילו יו"ד כורין בבור נמי אע"ג דלא הוקף לדירה לא פליג בי' רבנן ושרי אפי' טובא ואנן א"ת לן למימר ל"ש באר ל"ש בור הוה מוקף לדירה מידי דהוה אדיר וסהר דלבהמות נינהו והוו מוקף לדירה משום הרועה דבהדי' ה"נ איכא אדם המשקה בהדי' והר' יונתן אמר הואיל וע"י אדם נעשו וקשיא קרפף נמי בידי אדם הוא וכן הוקף ולבסוף ישב בידי אדם הוא:

גמ' לימא מתניתין דלא כחניה קס"ד כל היכא דלא מיפרשא במילתי' דתנא. מסברא לא מפלגינן בין באר לבור:

וחנניה דאמר חבלין לבור ולא פסין ה"ה לבאר וחדא מיני' נקיט ומשני חנניה בור דוקא נקיט אבל באר אפי' פסין א"ד מדלא פריש חנניה פסין לבאר מכלל דל"ש בור ל"ש באר פסין לא ומשני חנניה לת"ק קא מהדר לי' ולא נחית לפרושי דיני פסין הדר אמר לימא מתניתין דלא כר"ע ולא קאמר דלא כת"ק דחנניה דאימא האי תנא לא שאני לי' בין בור לבאר ומר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ מתני' נקיט באר ותנא ברא נקיט בור ותרוייהו לאו כדקא נקטי אלא משום דלא שאני להו חדא מיני' נקטי' אלא ר"ע דשאני לי' בין בור לבאר ביחיד אי מתניתין ר"ע מאחר דשאני לי' ליתני' נמי בור הרבים ומשני אפי' תימא ר"ע ולא קתני אלא מילתא דפסיקא לי' ל"ש דרבים ול"ש דיחיד:

קאזיל רש"י ופריש טעמא דבור דלמא פסקי מיא וברבים שרי דמדכרי אהדדי ואפילו להך לישנא דריש מכילתין גבי מקצת קורה בתוך ך' דאחמור ברבים מביחיד התם בתיקון תל ורבים סמכי אהדדי כל אחד אמר אידך מתקן לי' דומיא דקדרה דבי שותפי' אבל יחיד רמי אנפשי' ומדכר לתקוני לי' אבל הכא תיקוני לאו מתקנא לי' אלא רבים מדכרי אהדדי דפסקי מיא ואסור לטלטולי ויחיד זימנין דמישתלי ומטלטל אלא הא דהוינן בשמעתין אהא דתניא לא הותרו אלא לגבי בהמה והא"ר יצחק אר"י אמר שמואל לא הותרו אלא לבאר מים חיים בלבד ואי לבהמה מ"ל חיים מ"ל. מכונסין ומשנינן בעינן מידי דחזי לאדם אלמא טעמא דבאר משום דבעינן חזי לאדם תרגמו בתוס' אליבא דרש"י התם לר' יהודה בן בבא דאמר באר הרבים בעינן ואי משום דפסקי אפילו בור רבים נמי דרבים הא מדכרי אהדדי ואנן קשיא לן עלי' וכי פסיקא לן למישריי' משום דרבים מדכרי אהדדי ולאקשויי קושיא ולמימר לר"י בן בבא טעמא אחרינא דר"ע לא ס"ל אימא דר"י בן בבא נמי כטעמי' דר"ע אלא דלא סמיך למישרי' משום דרבים מדכרי אהדדי זימנין דאתי יחיד ומשתלי וקא מטלטל ותו להך לישנא דאסר בקורה משום דרבים סמכי אהדדי ולא מתקני לי' לימא מדכרי אהדדי ולא אתו לאפוקי ועיולי:

ותו מאי קשיא אד"ר יצחק אימא הא דתניא לא הותרו אלא לבהמה ר"ע היא דאמר בור הרבים ומשום דלא הותרו אלא לבהמה מ"ל חיים מ"ל מכונסין והא דא"ר יצחק כר"י בן בבא ור' יצחק לטעמי' דאמר הלכ' כר"י בן בבא. וריב"ב ס"ל דפסין אפי' לאדם הותרו והיינו דאצריך באר מים חיים ומיתרצא נמי אידך קושיא דאקשי אדר' יצחק בר' אדא דאמר לא הותרו אלא לעולי רגלים והתניא לא הותרו אלא לבהמה. ופריש הריטב"א אבל לאדם אפי' עולי רגלים נמי לא אימא ר' יצחק בר אדא הוא דאמר כריב"ב דהלכתא כוותי' ולר"י בן בבא אפי' לאדם נמי מיהא הא לא קשיא אימא לא מסתבר לי' לאשווי' פלוגתא בין ר' עקיבא לריב"ב בהא וניחא לי' טפי