גאון יעקב עירובין צג

מי כתיב אל יוציא כו' מסתברא דר' יונתן הוא דאמ' הוצאה נמי מאל יצא אבל לרב אשי מדלא כתיב אל יוציא קרא לאו בהוצאה קמיירי אלא אתחומין לחודי':

קא אקשא בהזורק הוצאה גופא היכא כתיבא לר"ע קא אקשי וכדר' אשי דמוקים קרא אתחומין לחודי' א"נ לרבנן נמי מדלא כתיב אל יוציא קרא לאו אהוצאה קאמ' ולדרשא אחרית' קאתי וקא מהדר התם אקרא לכ"ע דדחיקא לן למימ' תרי קראי בהוצאה חד לעני וחד לעשי' ותו מדקאמ' הוצאה היכא כתיבא מכלל דלא כתיבא כלל:

והא דאמרי דבי ר' ינאי ל"ש אלא ע"ח אבל ע"ת חייבין כמ"ד תחומין דאורייתא ואנן דקי"ל ע"ת דרבנן אף ע"ת פטורין והרמב"מ אמר אבל ע"ת חייבין:

ואזדא לטעמי' דאמ' תחומי' י"ב מיל דאורייתא ומדאמ' רבינו עד י"ב מיל דרבנן וקאמ' ע"ת חייבין במחנה והיינו אלפים דמהני בי' עירוב ש"מ פרושי קא מפרש לשמעתין הואיל ותני ר' חייא לוקין על תחומי י"ב מיל אחמירו בהו רבנן באלפים ולא מתני ע"ת אלא תחום שבת כדאי כדאייתוה בירושלמי ואע"ג דהרמב"נ האי פרושא דחויא הא לי' וכן להריא"פ להרמב"מ ניחא לי' והא די"ב מיל דאורייתא הכי אסיק בירושלמי אמתני' דנתגלגל חוץ לתחום דבכל מערבין וכדאיית ניהלה הריא"פ. עוד אמרו בירושלמי התם א"ר חיננא כלום אינון פליגין תמן לא מדבריהן וכו' ועירוב ד"ת וס' ד"ת להחמי' ועירוב ד"ה ר' יונתן אמר קומי ר' חייא רובא בשם ר"ש בר' יוסי בן לקוניא לוקין על תחומי שבת ד"ת א"ל ר' חייא רובא והלא אין בשבת אלא סקילה וכרת א"ל והכתיב אל יצא כו' א"ל מה כתוב לא אל כתיב א"ל הא כתיב אל תאכלו ממנו נא וכו' א"ר יוסי ב' בון אעפ"כ זה עמד בשמועתו וזה עמד בשמועתו:

ומדשמעינן הכא דר' חייא הוא דאמ' לוקין ור' יונתן קשיא לי' והתם אפכא אתמר הלכך אמרינן דהאי אמר בתר ר' חייא רובא אתמ' והכי מתנינן ר' יונתן קומי ר' חייא רובא אמ' בשם ר"ש וכו' והאי אמ' אר' חייא קאי דר' יונתן יתיב קומי ר"ח רובא אמ' ר' חייא כו' לוקין א"ל יונתן והלא אין בשבת כו' א"ל ר"ח הכתיב אל יצא א"ל ר' יונתן מה כתיב לא ושבישו ספרי ואקדימו להאי אמ' ושמעינן קסב' ר' חיננא בין לר"ע בין לרבנן ד"ה ע"ת דאלפים אמה ד"ת אלא דר"ע גמר לה ממדותם חוץ לעי' אלפים באמה ורבנן דאמרי אלפים לשדות וכרמים נפקא להו מדכתיב אל יצא איש ממקומו וילפי מקום ממקום ומקום מניסה וכו' כדאמרו במי שהוציאוהו ור' חיננא שמיע לי' מדר"ח ור' יונתן ע"כ לא פליגי אלא במלקות אבל איסורא דאורייתא דכ"ע דאסי'. ור' חייא סבר לוקין מאל יצא וכל שבאל לוקין עליו כאן תאכלו ממנו נא ואי משום דאין בשבת אלא סקילה וכרת וליטעמך ר' יוסי דאמ' הבערה ללאו יצתה מא"ל אלא אפקי' רחמנא ללאו תחומין נמי אפקינהו רחמנ' ללאו ור' יונתן סבר כל לא למלקות ואל איכא הכי ואיכא הכי היכא דלא גלי בי' קרא למלקות והכא דגלי בי' קרא כל העושה מלאכה בשבת יומת ונכרתה אמרינן דהאי אל לאו למלקות וכדאמרו במחמ' במי שהחשיך משום דלא איהו עביד לאו בכלל דלא תעשה מלאכה. ה"נ נימא בתחומין דלאו מלאכה הא אלא מחוס' שביתה הוא וכדכתיב וישבתו העם ביום השביעי מכלל דמעקרא לא שבתו וכביטול עשה דתשבות הוא והיינו דאמ' ר' יוסי עמד בשמועתו:

ולמאי דאסיקו התם פליגי על דר' חיננא אלא עד י"ב מיל לרבנן דר"ע דרבנן וקרא דאל יצא אי"ב מיל והשתא דאמרת הכי ר' חייא נמי דאמ' לוקין על תחומי שבת תחומי י"ב מיל קאמ' ורב הושעיא נמי דאמ' הגיעוך סוף תחומי שבת אין מחוורין מדבר תורה תחומין דאתמ' בהו עירוב קאמ' דהוי אלפים ור"ח ורב הושעיא מר אמר חדא ומר אמה חדא ול"פ. והשתא דכ"ע אל יצא בתחומין ור' חיננא סבר אאלפים לד"ה ור' יונתן נמי מדאמ' התם אחר חזקות הלכו ש"מ כר' חיננא ס"ל וכדפרשינן התם ואייתינן הכא בבכל מערבין בשמעתא דנתגלגל סוף לתחום ואסיקו אל יצא