גאון יעקב עירובין צב

שבת גורמות והותרו למקצת שבת הותרו לכולה נאסרה למקצתה נאסרה לכולה. ובמחיצות מחיצות גורמין הותרו למקצת שבת ונפרצו אסו' לא היו ונעשו בשבת מות' משום דבדיורין לא מתחזיא לא איסורי' ולא שריותי' ואזלינן בתר אתחלתא דשבתא אבל במחיצות אתחזיא איסורי' ואתחזיא שריותי' אזלינן בתר מחיצות ולר' יודא שבת אע"ג דאתחזיא איסורי' גורמת להתי' ובדיורין דלא אתחזיא שריותי' גרמא נמי למיסר ובמחיצות דאתחזיא שריותי' לא גרמא למיסרי':

והלכתא כרב הונא וכר' יוסי. והר"י בעל התוס' אקיל בי' קולא אחרינא דעירב דרך הפתח ונסתם בחול וחזר ונפתח בשבת וכל כה"ג דאפי' איבטל בחול והדר בשבת הדר העירוב לדוכתי' קם הרא"ש בשיטתי' וכן קבעה ברי' הרב בעל הטורים דעירב לשנה ובטל בחול וחז' ונתקן חזר העירוב למקומו ושמיעא לי' להר"י מדאמרינן בספינות קשורות נפסקו נאסרו חזרו ונקשרו חזרו להתירן. ונפסקו אפי' בחול דאי בשבת אפי' לא חזרו ונקשרו שבת הואיל והותרו הותרו כרב הונא. והרמב"מ אמר שתי חצרות שערבו עירוב אחד דרך הפתח כו' ונסתם כו' כ"א וא' מותרת לעצמה הואיל והותרה מקצת שבת כו' ואמ' ה"ה והאיסו' עזו לזו כשנסתם החלון למד רבינו מדין הספינות כו' והראב"ד והרשב"א אמרי דמזו לזו נמי שרי כרש"י ואמ' הרשב"א שאינו דומה לספינות כשהותרו ראוי' כ"א לנוד ממקומה ולהתרחק זו מזו ואסו' להוליך מזו לזו שהרי הים שהיא כרמלית מפסקת ביניהן וכו' והשתא להרמב"מ ולהרשב"א דלא קשיא מספינות נפסקו דקאמ' בשבת אבל אם נפסקו בחול לא אמרינן חזר העירוב למקומו:

והא דמתרגם ה"ה אליבי' דהרמב"ם ואע"פ שהעירוב מונח בא' מהן וא"א לשנים לטלו קשיא הא מאי קמיבעיא ולא תהא זו גדולה מנאכל עירובו או נשרף ושחשיכה ה"ז עירוב ואפי' לכתחלה תנן בשני מחשיך עליו ואכלו ה"נ כיון דבין השמשות אפש' לטלו תו לא צריך אלא הכי קמיבעיא לי' כיון דסתם תו ליכא למימ' כולהי הכא דיירי דהא א"א לאשתמושי' מבית' להתם ומהתם לבית'. נהי דעירוב לא צריך אלא בה"ש פתחא בכולא יומא צריכא וא"ל הואיל והותרה כו' ואע"ג דהשתא לא חזי לאשתמושי נמי:

מתני' במחנה בירושלמי עשרה הוי מחנה:

גמ' ומלקטין עצים משדותיהן. אבל לא מבתיהן וכן מחנה היוצאת למלחמה מבתיהן לא. מדלא קמשני התם משדותיהן הכא מבתיהן בירושלמי בעצים עשוין חבילה אסו' ומיבעיא להו סמוך לחורש וכן ברחיצה סמוך למעין. ובדמאי נכנסו עמהן לעיר כבר נפטרו יצאו עמהן מעיר כבר נתחייבו במקום שנהרגין במכונסין מות' לפנותן במפוזרין אסו' כשם שבהליכתן פטורין מ"ד דברים כך פטורין בחזירתן אהלים שבשיירא להרמב"מ א"צ עירוב ואמרי לה צריכין ומשבשין נוסחא דירושלמי:

במרובה יהושע לא תקן אלא היזמי והיגי ומחוברין ולחין כדאמרו בתוס' והכא דקתני מותרין בגזל עצים יבשות איכא לאוקמה בהיזמי והיגי ומחוברין והתם לחין הכא יבשין אלא דמסתב' לו' דהכא אפי' שאר עצים ויבשין א"נ תלושין ויבשין נמי ומתני' נמי דיקא דקתני מ"מ:

ע"ב אלא מעתה דכתיב אל תפנו אל האובות ואל הידעונים וכו' מסייע לי' לרש"י דאמ' בסנהדרין אזהרה דנשאל מאל תפנו דאי כרבנן דתוס' דאל תפנו אבעל אוב ונשאל מלא ימצא בך. הא הכא אנשאל הוא דאתקיף דבעל אוב במיתה ולא במלקות: