גאון יעקב עירובין צא
Gaon Yaakov Eruvin 91 · גאון יעקב עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →ודידן מדשמואל לא מסתייעא אלא דר"י דשרי במחיצות לא. מיבעיא בדיורין ואידחייא סברא דתלמודין דר' יצחק דאמ' אפי' לר' יהודה אבל הא דשבת גורמת ליכא למשמע מינה. אימא הא דאמ' דר' יצחק דאמ' אפי' לר' יהודה שינוייא' בעלמא הוא אבל להלכה ר' יצחק כר' יוסי וכרב דאס' מקצת שבת ל"ס במחיצות ל"ש בדיורין וברייתא דכל שהות' למקצת שבת ר' יהודה היא דשרי במחיצות ולא מיבעיא בדיורין וכסתמא דהד' דניטל קורתו חמי' ואתי בזה הכלל ואע"ג דר' יצחק ודאי תנאי היא ודרב הונא דכ"ע מה בכך כיון דהלכתא כר' יוסי ורב ושמואל קיימי בשיטתי' וכי תימא מאח' דמחיצות חמירא דר' יצחק דלא כר' יהודה ודלא כר' יוסי דאי ר' יהודה אפי' במחיצות שרי ולא מיבעיא בדיורין ור' יוסי נמי עד כאן לא פליג אלא במחיצות אבל בדיורין מודי וליטעמיך רב דאמ' כמאן אלא מאי אית לך למימ' לרב אע"ג דמחיצות חמירא מ"מ אי אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה אמרינן אף במחיצות כר' יהודה ואי לא אמרינן הואיל והותרה הותרה בדיורין נמי לא אמרינן אע"ג דקולא ממחיצות וברייתא דהד' תני זה הכלל לאיתויי מבוי שניטל קורתו כי היכי דלא תטעי למימ' דמחיצות הואיל וחמירא לא אמרי' בהו הואיל והותרה הותרה קמ"ל אבל להלכה לא שאני לן ור' יוסי דאפ' במחיצות ה"ה בדיורין לר' יצחק נמי להלכה לא שאני א"נ קסברי דמחיצות ודיורין תרוייהו כי הדדי נינהו ומאן דאחמו' בהא אחמי' בהא והתם אתי זה הכלל דסד"א מחיצות חמירי קמ"ל כי הדדי נינהו אלא דר' הונא מסתייע' מדרבה ואביי דקיימו כוותי':
הא דאמ' הרא"ש ולמאי דמסיק עירב דרך הפתח ונסתם דכ"ע שרי ורב הונא דשרי בעירב דרך הפתח ונסתם אימא גבי דיורין אסר והך תסתיים ליתא ולית לן ראיה דהלכתא כמ"ד שבת גורמת מברייתא דשרי עירב דרך הפתח ונסתם מ"מ אית לן ראיה מאביי דשרי דיורין הבאין בשבת קשיא לן אי עירב דרך הפתח ונסתם קילא ודכ"ע שרי הא איכא למישמע מסתמא דתלמודא דלא כמ"ד שבת גורמת מדדחיק ומוקי לזה הכלל לאיתויי מבוי שניטלה קורתו ודלא כר' יוסי בשלמא למאן דאמ' דיורין גורמין ובדיורין דכ"ע אסו' הכ' דשרי בתרתי על כרחן רישא בעירב דרך הפתח ונסתם וזה הכלל לאיתויי מבוי שנטלה קורתו וכר' יהודה דאי ר' יוסי זה הכלל לאיתויי מאי. אלא למ"ד שבת גורמת ובדיורין דכ"ע שרי מאי דוחקי' לאוקמא לברייתא דלא כר' יוסי לימא רישא בעירב דרך הפתח ונסתם וזה הכלל לאתויי דיורין הבאין בשבת כי הך דהכא או דאביי דחמירא מעירב דרך הפתח ונסתם ודברי הכל. וניחא לן חדא אימא למ"ד דיורין גורמין הוא דאמרינן דיורין חמירא מעירב דרך הפתח ונסתם אבל למ"ד שבת גורמת דיורין כעירב דרך הפתח דמי ולא חמיר מיני' כלל. ועוד אימא התם בפלוגתא דר' הונא ור' יצחק לא קמיירי וניחא לי' לאוקמי' רישא בעירב דרך הפתח ונסתם וזה הכלל לאיתויי מבוי שנטלה קורתו כר' יהודה דשרי דהא בין לרב הונא בין לר' יצחק ר' יהודה הא בהדיא קשרי ולא מוקים לה לזה הכלל לאתויי דיורין דלמ"ד דיורין גורמין דכ"ע אסו':
ואלא הא דאביי קשיא דא"ל לרבה ודאי מבע"י נפרצה דמר הוא דאמ' כו' עירב דרך הפתח כו' וא"ל שבת הואיל והותרה כו' ואי עירב ונסתם קילא מאי ראי' מהתם אנפרצה בשבת אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא ולאביי עירב ונסתם ודיורין כי הדדי נינהו:
הא דאמרינן שנים ונתוספו. עליהן אסורין הואיל ונאסרו בתחלת שבת ואמרינן נמי לקמן כל שנאס' למקצת שבת כו' כגון ב' בתים כו' והקיפוה גוים כו' ובמחיצה אמרינן מחיצה הנעשה בשבת שמה מחיצה אע"ג דלרב הונא דקיי"ל כוותי' ליתני' למחיצות חמירי והכא לר' יהודה בדיורין שבת גורמות בין לקולא בין לחומרא ובמחיצות אידי ואידי שרי ולר' יוסי מחיצות איפכא מדיורין. דבדיורין