גאון יעקב עירובין צ

דר' יוסי ברי יהודה לאטפויי עליהו קאתי ולא לאחמורי עליהו הלכך אמרינן דרבנן דברייתא ה"ק א' יחיד וא' שיירה נותנין להם כ"צ בין לצורך כלים ואפי' טובא בין לצורך מנין בני אדם ה' דנפיש טפי וכדהוה ס"ד מעיקרא וכדפריש הריטב"א ולצורך מנין בני אדם נמי צרכן איקרי ובתרתי פליגי בצורך כלים דאפי' טובא נמי ובצורך מנין בני אדם בשנים דיהבינן להו ד"ס ובלבד שלא יהא ב"ס פנוי מכלים דאי אקיפו להו טפי מצורך מנין ב"א ואיכא ב"ס פנוי מכלים הכל אסו' והא דהר' מרדכי ירושלמי מסייע לי' דאמרו מילתי' דרב הונא אמרה ובלבד אדם ולית לי' פירוקא ופרקינן לה התם כהר' מרדכי:

והלכתא כר' יהודה דדריש ר"נ כוותי' וליחיד ולשנים עד ב"ס יתר מכאן אין מטלטלין אלא בד"א ג' נותנין להסכל צרכן. ולא יהא ב"ס פנוי ואם יש ב"ס פנוי שמעתין רהיטא דעד ו' סאין נותנין וכן אמר הר' מרדכי ובש"ע ורש"י ודעמי' ל"ס להו כדאמרן והא דאמרינן בשלהי שמעתין יחיד בישוב איכא בינייהו לדידן דאמרינן הלכתא כר' יהודה לא נפקא לן בהא מידי דהא כולה מתניתין בליתן להם כל צרכן מוקמינן לי' אבל ב"ס לכ"ע אפי' ליחיד בישוב יהבינן לי' ורבנן בתראי שרו אפי' ליחיד בישוב כל צרכו דאהא דא"ר יוסי אינה מחיצה קאמרי אינהו מחיצ' ור' יוסי אכל צרכן קאמר וכיון דהלכתא כר"י אפי' ליחיד במדבר לא יהבינן לי' אלא ב"ס וכן אמר הריטב"א והא דאמ' הריא"פ והלכתא כרבנן בתראי לא ידענא למאי הלכתא והא דאמ' הריטב"א דבשיירה אפי' רבנן קמאי מודו דאפי' בישוב נותנים להם כ"א מדלא קאמ' שיירה בישוב איכא בינייהו אלא יחיד בישוב ולא תיקשי עלי' אלא הא דתנן וחכ"א לא דברו בשיירה אלא בהוה האיכא בין שיירה ליחיד בישוב דבשיירה שרי וביחיד אסו' לדידהו דאנן שיירה שחנתה בבקעה תנן ובישוב לא קמיירי דלאו אורחי' דשיירה למיעבד בישוב חבלים וקנים:

ירושלמי אין העכו"ם משלים בשיירה וקטן מיבעיא לי':

אתמר ג' וכו' בתוס' מעיקרא קא ס"ד דעירב דרך הפתח ונסתם וחבלים דהכא דמיין אהדדי וכדקא מסיים דר' הונא דחבלים מדר' הונא דעירב דרך הפתח בתרווייהו משום דיורין נינהו והיינו דקאמרי הלכתא כרב הונא בחבלים מברייתא דאמרינן התם כל שהות' למקצת שבת כגון עירב דרך הפתח וזה הכלל לאיתוי' מבוי שניטל קורתו דלר' יצחק קשיא ברייתא. וכ"ת ר' יצחק מוקי' לברייתא כר' יהודה הא איהו דאמ' בדיורין אפי' ר' יהודה מודי דאס' וברייתא הא אמרה דשרי בין בדיורין בין במחיצו' והד' אמרי משמי' דר"י דעירב דרך הפתח ונסתם בשבת ודאי שרי אפי' לר' יצחק מדקאמ' אנא אפי' לר"י ושרי אפי' מבוי שניטל קורתו ולא מבעיא עירב דרך הפתח כדאמרינן התם זה הכלל לאיתויי מבוי שנטלה קורתו אלמא הא חמירא מעירב דרך הפתח וחבלים דהכא דאס' ר' יצחק חמירא מעירב דרך הפתח ונסתם ותסתיים דאמ' למאי דמסיק ליתא וכדאמ' הרא"ש דעירב דרך הפתח קילא ודכ"ע שרי והריטב"א ס"ל כדסליק אדעתייהו מעיקרא דהכא ודעירב דרך הפתח ונסתם חדא דתרו' משום דיורין וכדקא מסיי' דר' הונא דהכא מדהתם וקאמ' הריצב"א הא דהלכתא כוותי' דר' הונא דהכא לאו מברייתא לחוד הוא דאיכא למשמע דקא שריא בין דיורין בין מחיצות אלא מסתמא דתלמודא נמי שמעינן כוותי' דר' הונא מדלא קאמ' כל שהותר למקצת שבת כגון מבוי שניטלה קורתו דליתנהו למחיצות וזה הכלל לאיתויי עירב דרך הפתח ונסתם דליתנייהו לדיורין א"נ לימא כל שהות' וזה הכלל חדא לאיתויי מבוי שנטלה קורתו וחדא לאיתויי עירב דרך הפתח ונסתם מכלל דסתמא כרב הונא דאמ' מחיצות חמירא ואנן אית לן לסיומא נמי דמחיצות חמירא מדיורין מדשמואל דאמ' במחיצות כר' יוסי ובדיורין שרי ורב עד כאן לא פליג עלי' אלא דאף בדיורין קאס' ולא מיבעיא במחיצות מיהא כל הני סייעתי דהר"י מברייתא ודהריצביא מסתמא דתלמודא דהד'