גאון יעקב עירובין פט

התם ה"נ ליתן כהם כל צרכן והני דא"ל לר"נ הכא נמי מתניתא דר' יהודה לא שמיע להו ור"נ הוא דאתני' להו:

לא פנוי מכלים פירש"י אע"ג דאינהו ג' אם א"צ אלא ב"ס והקיפו ד"ס נמי בטלי מחיצות וה"ה אם א"צ אלא לסאה והקיפו ג' סאין ואף הריטב"א סבר לה להא דרש"י ותרגמא לשמעתן מאי לאו פנוי מאדם והכי קתני נותנין לשיירא כ"צ בין לצורך כלים בין לצורך מנין בני אדם ב"ס לכ"א הי דנפיש טפי ובלבד שלא ישתייר פנוי כדי שיעור אדם אחד ופרקינן כ"צ לפי צורך כלים דוקא ולעיל אברייתא פריש דלא מפשינן פלוגתא והאי ובלבד שלא יהא ב"ס פנוי דברי הכל והא דנקט שש סאין כשהן צריכין לכולם או ליותר מד"ס ע"כ והשתא למאי דס"ד מעקרא קאמר ר' יוסי בר"י ג' נותנין להן שש סאין בין צריכין בין א"צ ואתו רבנן ואמרו א' יחיד וא' שיירא נותנין להן כ"צ בין לצורך מנין ב"א לחד ב"ס לתרי ד"ס לג' ו"ס בין לצורך כלים אי צריכו לכלים אפי' מאה כורין ובלבד שלא יהא ב"ס פנוי מאדם ומכלים כגון דאיכא ח"ס ולא צריכי אלא לו' ופריך לא ה"ק אי לא צריכי לכלי' בין לר' יוסי בין לרבנן לא יהבינן להו אלא ב"ס וכולהי מתניתא בדצריכי קמיירי וקא"ר יוסי אי צריכי יהבינן לחד ב"ס וכן לתרי ולג' יהבינן להו ו"ס ואתו רבנן ואמרי אי צריכי אפי' ליחיד נותנין לו כ"צ אפי' מאה כורין וקתני ובלבד בין לר' יוסי בין לרבנן לא יהא סאתים פנוי מכלים דאי לא צריכי אפי' מאה בני אדם לא יהבינן להו אלא ב"ס ואי איכא ב"ס פנוי דלא צריכי לי' כולי' אסור ואף הרשב"א ס"ל כרש"י ואמר הי' שם ב"ס פנוי מכלים אין מטלטלין אלא בד"א ולא נקט שש סאין כלל. ואף הרמב"ם ס"ל כרש"י מדקא פסיק ואמר היכא דצריכי אפי' טובא נמי ובלבד שלא יהא ב"ס פנוי מכלים שאם אין צריכין למקום ב"ס הכל אסור ושש סאין לא דכר שמי' כלל מכלל דכרש"י ס"ל מיהא הא דר' גידל ק' לדידהו הנך חמש ושבע למאי קאמר להו אי למישרא הוצרכו לשש והקיפו בשבע הוצרכו אפי' טובא נמי אי הוצרכו לצ"ט והקיפו במאה נמי ואי למיסרא לא הוצרכו אלא לפמש והקיפו בשבע אפי' ג"ס נמי לא אי לא הוצרכו אלא לסאה והקיפו בשלש נמי לא אלא שמעתין הכי מיפרשא עד שש סאין יהבינן ל"ג אע"ג דלא צריכי אלא לסאה והאי ובלבד היכא דאקיפי טפי משש סאין ואיכא ב' סאה פנוי מכלים כולי' אסור והיינו דקאמר רב גידל לא הוצרכו אלא לחמש והקיפו אפילו סאה יותר משש ואיכא ב' סאה פנוי מכלים אפילו בחמש הצריכין להן אסורין וכן אמר ה"ר מרדכי משמיה דר"י לשיירא בית שש אפילו אם יש ב' סאה פנוי מכלים וקבעה הרב בספ' ש"ע להלכה והשתא כי פרכינן לא פנוי מכלים ס"ל נמי כדהוה ס"ד מעיקרא דר' יוסי בר' יהודה בין צריכין בין אין צריכין קאמ' ליחיד ולשנים ב"ס ולג' שש סאין. יית' מב"ס ליחיד ומשש סאין לג' אפי' אמה אחת הכל אסו' ואע"ג דצריכי והאי ובלבד רבנן הוא דאמרי לי' והכי קאמרי אי צריכי אפי' ליחיד ואפי' טובא נמי נותנין לו כל צרכו ובלבד שאם הקיפו ליחיד יתר מב"ס ולג' יתר מו' סאין לא יהא ב"ס פנוי מכלים דעד ב"ס אי צריכי לקצת מיני' כולי' ב"ס שרי אבל ב"ס פנוי בהקיפו יתר מב"ס ליחיד ועו' סאין לג' הכל אסו' ותרי דלא צריכי אלא ב"ס לכאורה עד כאן לא פליגי רבנן עלי' דר' יוסי בר' יהודה אלא בדצריכו ואפי' צריכי לאמה שרי עד ב"ס אבל לא צריכי מודו לר"י בר' יהודה דלב' נותנין להם ב"ס דבב"ס פנוי דלא צריכי לא פליגי כי מעיינת בי' תיקשי אלא הא דתנן וחכ"א לא דברו בשיירה אלא בהוה מכלל דליכא בין שיירה ליחיד ואי איתא האיכא היכא דלא צריכי אלא ב"ס דלשיירה יהבינן להו ו' סאין ולשנים דכיחיד נינהו לא יהבינן להו אלא ב"ס. ורבנן