גאון יעקב עירובין פח

דלשעה עבידא והיינו דקאמר יחיד ששבת בבקעה ועשה מחיצה סביב לו אפי' מחיצה גמורה אלא שאינה אלא לשבת זו ובהא הוא דקא מפליג בין יחיד לשיירה כדדריש רב נחמן והיינו דקאמר ר' יוסי בר' יהודה כל מחיצה שאינה של שתי וערב כו' ולא קאמר סתמא אינה מחיצה כדאקשי הריטב"א משום דר' יוסי בר"י בישוב קמיירי וקאמר שאינה של שתי וערב דסתמא לא עבידא אלא לעראי אינה מחיצה וחכ"א א' משני דברים ואמרינן בשמעתין יחיד בישוב איכא בינייהו דלרבנן בתר אי אפי' יחיד בישוב שרי מחיצות עראי מיהא מ"מ הא דסתם הרמב"ם בחבלים קשיא דהא ר' יוסי בר"י ורבנן בחבלים הוא דמפלגי ועלה הוא דדרש ר' נחמן ואפי' תימא טעמא דידהו משו' דסתמא לשעה עבידא הו"ל להרמב"ם נמי לאתויי ולאשמעינן דסתמא לשעה עבידא כדקא תני אינהו ורב נחמן נמו בהא דרש ולא הו"ל למישרא סתמא בחבלים:

(ואף מפירושן על המשנה נלמד מדקא פריש הא דפליגי אי מהני מחיצה דשתי או דערב כלל ואמר אין הלכה כר' יודא ולא כר' יוסי אלא כחכמים והיינו דהריא"ף דאמר הלכה כרבנן בתראי ואמר בשבת אחד או בד' במדבר יעשו מחיצה לא יהא יותר מב"ס ובג' כ"צ ולא יהא ב"ס פנוי אלמא קסבר במחיצה דשתי או דערב פליגי דלמר כלל כלל לא והא דפליגי בב"ס לאו בתבלין אלא במחיצה עראי במדבר ובשמעתין לא אמרינן הכי וכן ברייתא דר' יוסי בר"י ורבנן ועל כורחין נוסחא אחריתי הו"ל בכולהי שמעתן:

מסתברא מחיצה של שתי או של ערב כגון קצים שאין בהן ג"ט או חבלים שאין בהן ג"ט אבל היכא דאיכא עומד ג"ט ל"ש שתי ל"ש ערב ואין בין עומד לחבירו ג"ט מחיצה גמורה היא דעומד ג' כשתי וערב דמי מ"ל כולו סתים. בנסרים או בבנין מ"ל עומד ג' והריטב"א משמי' דהראב"ד אמר דר' יוסי בר"י דאמר כל מחיצה שאינה כו' ולא קתני סתמא ר' יוסי בר"י אומר אינה מחיצה משום דלפרושי' מילתא דאבוה קאתי דלא תימא ר' יהודא בקנים וחבלים דגריע דווקא קאמר אלא אפי' מחיצה של קורות אם אינה שתי וערב אינה מחיצה משמע אפי' ברחבה ג' קאמר וצ"ת:

והתניא רי"א כל מחיצות שבת לא התירו ליחיד כו' והיכא אשכחן דתניא ביחיד לשיירא לאו בחבלים וקנים:

ליתן להם כ"צ וכולא מתני' בב"ס או בשש סאין לא קמיירי אלא בכל צרכן ובכ"צ הוא דפליגי כולהי תנאי דמתני' וכבר פריש לה הריטב"א:

דף י"ז רישא ר' יוסי בר' יהודה וסיפא רבנן ולא קאמר שבקת רבנן ועבדית כר' יהודה אין משום דקאי ברי' בשיטתי' דהא כולה כר' יהודה דרש אלא משום דר"י לא פריש לי' בהדיא ומרומיא דברייתא אמתניתין הוא דשמעינן דר' יהודה דאמר בשיירה דברו אכל צרכן קאמר ותו להריטב"א אימא ר"י דברייתא אלא הוקף לדירה ומחיצות גמורות אלא מדר' יוסי ברי' מוקמינן גמי לדידי' הכי כדאמרן ותו הא מתניתין איכא לאוקמא דר"י קאמר בשיירה דברו למיהב לכל חד ב"ס אבל בשנים ב"ס לתרוייהו אלא דא"ה היינו דר' יוסי ברי' ומדר' יוסי שמעינן לדאבוה להכי קאמר ר' יוסי ורבנן דפרשי הכי בהדיא:

א"נ משום דר"נ מעיקרא דריש כולה כר' יוסי בר' יהודה וא"ל שבקת רבנן ועבדת כר' יוסי בר' יהודה והדר בי' א"ל תקנת סופא דעבדית כרבנן אלא רישא אכתי כר' יוסי ולא כרבנן א"נ מתניתא דר' יוסי בר' יהודה ורבנן הוה ידיע טפי בבי מדרש' ממתניתא דר' יהודה דלא התירו ליחיד יותר מב"ס תדע מדאתמר דר"נ ואיתמא רב ביבי אדר' יוסי בר' יהודה דרמו מתניתין אברייתא ושני ר"נ ואיתמא רב ביבי ליתן כל צרכן ולא רמו דר' יהודה דמתניתין אדר' יהודה דברייתא דתני מתניתין ברישא אלמא הא מתניתא דר' יהודה לא הוי ידיע בבי מדרשא אלא בתר הכי רמי נמי להא ושני כדאר"נ כו'