גאון יעקב עירובין פז

נקט אין בכולה ב"ס. א"נ תריץ ואימא הכי אם אין בכולה יתר מב"ס או אם אין בכולה אלא ב"ס ולמאי דבעינן למימ' קמן בחבלים דשם סאין יהבינן להו מכ"מ אע"ג דלא צריכי על כרחן לא הוקף לדירה גרע דאי לא צריכי לא יהבינן להו אלא ב"ס. א"נ לית הלכתא כי האי מתניתא בהא אלא כי הא דתניא ומייתי לה בתלמודין ג' נותנין להם שש סאה ואע"ג דלא צריכי וכדבעינא למימר מהא דר' גידל אמר רב א"נ סמי מכאן בכולה ואימא הכי אם אין בה אלא בית סאתים ומאי ב"ס דקתני ב"ס לכל אחד ואחד א"נ ה"ק אם אין בכולה אלא בית סאתים מטלטלין בתוכה מ"מ ואפי' יחיד ותניא נמי התם אחד שיירה וא' יחיד עושין להן מחיצה ר' יהודה אומר לא ירבה ליחיד יותר מב"ס והאי לאו אריסא קאי דבתל ונקע וגינה הא אפי' רבנן מודו הואיל ולא הוקפו לדירה לא התירו ליחיד יתר מב"ס כדאמר הריטב"א אלא אמתניתין קאי ואחבלים והא דרמינן דר"י אדר' יהודה דקתני בשיירה אין ביחיד לא והתניא ר' יהודה אומר כל מחיצות שבת לא התירו ליחיד יתר מב"ס האי מאי קושיא אימא התם במחיצות גמורות אלא שלא הוקפו לדירה ולא התירו ליחיד אלא ב"ס אבל בשיירה התירו כל צרכן. אבל הכא בחבלים וקנים דליכא אלא שתי בלא ערב א"נ ערב בלא שתי קסבר ר' יהודה דליחיד לא התירו כלל דגריעי ממחיצות גמורות שלא הוקפו לדירה ולרבנן הא עדיפא הואיל והוקף לדירה ואפי' ליחיד יהבינן לי' כל צרכו תריץ חדא הא בתוספתא פליגי רבנן עלי' דר' יהודה ואי במחיצות שלא הוקף לדירה לא הוו פליגי רבנן עלי' ועוד דעושין להן מחיצה לדירתן משמע ועלה קאי ר' יהודה. ועוד משום דר' יוסי ברי' דאחמור מיני וסתם ותני דאפי' לשיירה אינה מחיצה שמעינן לי' דשרי בחבלים ב"ס אפי' ליחיד ומתני' ליתן לו כל צרכו קתני לר' יהודה נמי אחבלים קאמר דהתירו ליחיד עד ב"ס וליתן לה כ"צ קאמר ומדהריא"פ והרא"ש דלא מפלגי בקרפף שלא היקף לדירה מידי ש"מ ס"ל התם לשיירה נמי לא הואיל ולא הוקף לדירה ורש"י נמי מדדחיק ופריש להא דג' קרפיפות דכל גגות שהוקפו לדירה בחבלים אלמא קסבר בלא הוקף לדירה אפי' שיירה נמי לא וסתמא דתלמודין דקרפף הכי משמע וכן הא דסלע שבים דפ' הדר נמי משמע דככרמלית גמורה היא ול"ש יחיד ל"ש שיירה ואין למידין הלכה מן התוספתא והרמב"ם מדאמר ג' מקומות המוקפות שלא לשם דירה וכו' אלמא כהרשב"א והריטב"א ס"ל ודר' יהודה דג' קרפיפות דהדר כוותי' אזדא וכן דירושלמי מסייעא להו חדא דמייתו להאי מתניתא דשיירה ששרתה בתל וגמר מינה שיעורא דמתניתין ועוד הא דאמרו התם כשם שחולקין כאן כך חולקין בכלאים אותבינן אנן עלה ומתנינן כך חולקין בקרפף כדפרישן התם ועוד אמרו בהדיא בעושין פסין אמתניתין דעוד א"ר יהודה בן בבא הגינה וכו' בקרפף הואיל וראוי להתיר ע"י שיירה:

והרמב"ם אמר יחיד ששבת בבקעה ועשה מחיצה סביב לו אם יש בה עד ב"ס מותר כו' ואם היתה יתר כו' אינו מטלטל כו' וכן אם היו שנים אבל ג' כו' הרי הן שיירה ומותר להם לטלטל בכל צרכן אפי' כמה מילין והוא שלא ישאר כו' ב"ס פנוי בלא כלים וכו' ואזיל ופריש הלכתי טובא והדר פריש שמעתי דמחיצה ודפרוץ מרובה ופרוץ כעומד ופירצה יתר על עשר אמה והדר אמר בד"א שפרוץ מרובה אינה מחיצה בזמן שהפירצות מג"ט ולמעלה אבל פחות מג' אע"פ שהפרוץ מרובה ה"ז מותר שכל פחות מג' כלבוד כיצד הרי שהקיף בקנים כו' או בחבלים כו' אע"פ שהיא שתי כו'. ולא מפליג בה מידי בין יחיד לשיירה ובין ב"ס ליתר מב"ס אלמא קסברו הרמב"ם הא דתנן בשיירה דברו דברי ר' יהודה וחכ"א כו' ארישא נמי קיימי דקתני שיירה שחנתה בבקעה והקיפוהו כלי בהמה מטלטלין בתוכה ואפי' מחיצה גמורה וכולה עומד אלא דלא עבידא לקביעותא אלא לשעה לאשתמושי בה בשבתא וחבלים נמי היינו טעמא משום