גאון יעקב עירובין פב

מ"ש בהלמי דפליגי רבנן עלי' לחיין נמי כו' וקשיא לן רב יוסף מאי קסבר אי קסבר הלכה כר' יוסי מחביריו והכא הוא דאתמר אין הלכה כדאמרינן במי שהוציאוהו בשמעתי דישן בדרך (ד' מ"ז) היכא דאיתמר איתמר מאי מ"ש הלמי דפליג רבנן עלי' דקאמר הא כר' יוסי מחבריו ובהלמי הוא דאיתמר אין הלכה אבל בלחיין הדרינן לכללא ואי קסבר בעלמא נמי אין הלכה כרבי יוסי מחביריו. בהלמי למה ליה למימר כדאמרינן התם דרב לית ליה הני כללי דאי אית ליה למה ליה למימר לר' חייא בר אשי בא' עני אחד עשיר מערב ברגליו אתניי' הלכה כר' יאודה תיפק לי' דר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה אלמא מאן דאית לי' כללא דר"מ ור"י הלכה כר"י לית לי' למימר בשמעתא חדא הלכה כר"י ה"נ אי אית לי' בכ"מ לגבי ר' יוסי נמי הלכה כרבים לית לי' למימר בשמעתא חדא אין הלכה כר' יוסי וכ"ת בעלמא ס"ל כמאן דאמר מטין או ניראין וקמ"ל אין הלכה דהכא אפי' מטי' או נראין לא חדא אכתי לחיין מנ"ל אימא בלחיין מטין או נראין והלמי איתמר דאפי' מטין או נראין לא ותו הא הכא ר' יוסי לחומרא ומאי מטין או ניראין אית בי' וניחא לן כדאמרינן במס' יו"ט גבי אין ממלחין את החלבין (ד' י"א) דקאמ' אין הלכה כר' יהושע פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מ"ד הואיל ומסתבר טעמי' דר' יהושע ה"נ לעולם קסבר ר' יוסף אין הלכה כר' יוסי מחבירו והלמי איצטריך לי' מהו דתימא הואיל ומסתבר טעמי' דר' יוסי כדתניא יאמרו מלאכה מרובה אסורה ומלאכה מועטת מותרת ומייתי לה התם בשמעתא דהלמי קמ"ל בהא נמי אין הלכה כר' יוסי והיינו דא"ל ר' יוסף בהלמי דאע"ג דמסתבר טעמי' אין הלכה כר' יוסי משום דפליגי רבנן ובהא נמי הלכה כרבים לחיין נמי פליגי רבנן עלי' והלכה כרבים ואי קשיא רב יוסף לחיין ל"ל למימ' אימא איידי דקאמר הלמי קאמר נמי לחיין:

משום דר' יוסי נימוקו עמו וקסבר הלכה כר' יוסי מחביריו וליכא למימר קא סבר מטין או נראין והדר בי' ממאי דאמר אין הלכה דמשמע אפי' מטין וניראין לא דהכא דר' יוסי לחומרא ליכא למימר בי' מטין או ניראין:

קא איכפל הריטב"א לאיתויי ראי' דלית הלכתא כר' יוסי אף אנן נמי נימא הא בשמעתא דהכשר חצר ר' זירא ורב פפא ור' הונא בר' דרב יהושע כולהי אית להו מב' רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן ודלא כאדא בר אבימי דאמ' ג' מכאן וג' מכאן כרבי וכר' יוסי וליכא למאן דפליג עלי' התם ורב הונא בר חיננא דאמ' משום דאדא בר אבימי דרבי ס"ל כר' יוסי יחידאה הוא לגבייהו ואיצטרף נמי דר' יוסף ורב יהודה ורב ושמואל עליהו, ואי משום דר' יוסי נימוקו עמו הא בהילמי אפי' רב הונא בר חיננא מודי דלית הלכתא כוותי' מסוגיא דהלמי בשבת נמי דלא כר' יוסי אלא בלחיין הוא דפליג מדאדא בר אבימי:

דף ט"ו:

פליגי נמי במחיצות מ"מ לא דמי דמחיצות כי עבידא לשם מחיצה אע"ג דלאו לשם הכשר שבת אבל בלחי לשם הכשר שבת בעי וכדפירש"י לשם תיקון מבוי מיהא דמחיצה נמי בעי קצת ועביד לשם סתימה בעלמא לר"ת דאמר הלכתא כרבא:

קנה קנה פחות מג' כו' בתוספו' ולא סגי בשינוייא דלעיל דלא הוי נקיט תרתי אטו חדא ובהכי אכתי לא מיפרקא דמחיצת הקנים נמי איצטרכא לי' מ"ד ליגזר דילמא אתי לאישתמושי במחובר וכ"ת תרתי ל"ל אלא מאי משום מחיצה העשויה מאלי' תרתי ל"ל ותו הא דקשיא לי' פשיטא אימא הא קמ"ל אמרינן יחקק ויחלק אלא דע"כ צריכת לאוקמא בקנה קנה פחות מג' דתרתי צ"ל והומ"ל ולטעמיך א"נ ה"ק בשלמא לאביי תתני משנה יתירא דאי מחדא הו"א בנטעו מתחלה לכך וקמ"ל