גאון יעקב עירובין פא

והיינו דאוקים ר' יוסה. והריטב"א אמר בעגולה אבל בירושלמי אמרו דעגולה לר' יהודה היא ונראה שאין זו שיטת התלמוד שלנו ואולי שיבוש הוא בגירסא בירושלמי ע"כ. ובתוספתא פ"א עשויה מדרון ומקבלת אריח בנוי היושב כדרכו עלי' א"צ להגבי' צד שני אם לאו צריך להגביה צד שני ש"מ אע"ג דאי בעי מצי מגביה להגביה שיהא אריח יושב עלי' עגולה נמי אע"ג דמצי משפה לה כיון דהשתא לא מציא לקבולי אריח לאו כלום ולא מיבעיא עקומה דלא מצי מתקן לה וצריך תירוץ:

והאיכא משהו אע"ג דלא מכוונא חושבנא בקרא נמי לא מכוונא חושבנא אלא אנן כדכתיב קרא ילפינן דהקיפא תילתא ברחבי' כתיבא והאיכא משהו וכתב קרא רחבו לבר משפתו דבהדי שפתו טפי מתילתא דהקיפי' ואנן נמי נימא טפי מתילתא. והרמב"ם אמר אמתניתין דאמה ברחבה ג' אמות ועוד קרוב לשביעית בהקיפו ולפי שלא נוכל להשיגו אלא בקירוב לקחו חשבון הגדול וסמכו עליו בכ"מ. וקשיא לן קרא דעשר אמות משפתו עד שפתו יותר מקו שלשים ואחד יסוב אותו הא קרוב לשביעית ודאי טפי מעשירות הוא ותהוי אמה ברחבו ג"א ועשירית בהקיפו עשר ברחבו ל"א בהקיפו הויין ואיכא למימר קרא לאורויי רחב והיקף בעלמא קאתי והאי הואיל וליכא למיקם עלי' לא קחשיב לי' להאי אמה כלל והיינו דאקשי והאיכא משהו ואורי לן קרא ברוחב עוד משהו ומשני כי קא חשיב מגוואי קא חשיב ואי קשיא ממאי דמגואי קחשיב אימא מבראי קחשיב ואיכא רחב עוד משהו תריץ א"כ לימא קרא וקו ל"א יסוב אלא מאי אית לך למימר קרא לארויי חשבון שליש בעלמא קאתי דרוחב תילתא דהקיפו ואי כתיב ל"א יסוב ראב בציר מתילתא ה"נ קרא על כורחין מגוואי קא חשיב דאי מבראי רחב טפי מתילתא הואי ואיכא תרתי חדא דלאו חשבון שלם ועוד דאי מצמצם לחושבנא הוי רחב בציר מתילתא וקרא טפי מתילתא קאמר ואדתני ר' חייא מאה ונ' מקוה טהרה מקמי דידע מקרא דאלפים בת יכיל הו"מ למיפרק ממאי דהאי עשר באמה דוקא וקו ל' יסוב לאו דוקא דטפי מל"א הוי והואיל וליכא למיקם עלי' דהאי שיעורא לא קחשיב לי' אימא קו ל' דוקא ועשר באמה לאו דוקא דבציר הוי והואיל וליכא למיקם עלי' קאמר עשר וליכא ק"נ מקוה טהרה אלא דעדיפא מיני' פריך ועוד אימא ק"נ מקוה נמי אינן מצומצמות:

ב' אלא אימא פדא ולא פריך אימא כולי' עגול הוי ומאה וכ"ה מקוה הוו. דמדכתיב עגול סביב בתר משפתו עד שפתו ולא כתיב ברישא עגול סביב דרשינן שפתו עגול סביב הא למטה משפתו מרובע הואי. ובירושלמי איתמר אפשר לומר שכבר נאמר מרובע וכו':

האי גודשא תילתא הוי ובכלי שכולו עגול או בכלי מרובע כגון תיבה דסתמי' מרובע וכוורת דסתמי' עגולה היכא דגבהו חצי ארכו ורחבו ועוד עשירית כגון כלי גבוה ו' וארכו ורחבו יו"ד על יו"ד גודפא דידי' תילתא ובהכי איירי מתניתין כדאמר הריטב"א בכלי עגול דים של שלמה נמי הכי הואי דשלש התחתונות דהוי מרובעת הוו מחזקו כארבע עגולות ואי קא מעגלת להו הו"ל ד' ותרתי עילאי הרי ו' ול"ש כלי עגול ול"ש מרובע בגבהו ו' ורחבו יו"ד מאי דבציר או טפי למיחזק בשטתו הא בציר נמי או טפי לאחזוקי בגבהו והא דאמר הריטב"א במרובע ד' ופלגא לא ידענא האי אי הוה מרבע לתרתי עלאי דים דשלמה הוה מחזיק טפי מג' אלפים בתים דטפי לי' בגודשא ותהוי גודשא טפי מתילתא עוד תילתא דתילתא כמה דמרובע יתר על העיגול רביע מלבר עד דקא מוספת בגבהי' תילתא דגבהו ולהוי שיתא בגבהו דהו"ל ריבעא מלבר ותילתא מלגיו וגודשא תילתא דהאי תילתא:

אין לו אלא חצי מבוי לא שנו אלא שיש מן הלחי ולחוץ ד"ט א"נ בפתוח לכרמלית אבל פתוח לרה"ר ואין מן הלחי ולחוץ ד"ט כולו מבוי מותר כדאמר רבא בבין לחיין משום דמקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"י ובני רה"ר לכתף עליו: