גאון יעקב עירובין עט

דקמו בשיטתי' ולהרמב"ם למי קשיא אמאי לא מייתי באין בשתיהן טפח ניתרות בעומד מרובה כי הא דירושלמי:

רחבה ד' שאני. להריא"פ והרמב"ם דלא אורו ברחבה ד' כרב איכא למימ' דפירשוה להא כהרשב"ם וכדמתרגם הריטב"א אליבי' דכי אמרינן רחבה ד' שאני ה"ק דברחבה ד' הוא דפליג ר"י ופלוגתא דמתני' והייתה של קש ברחב ז' מיירי וכו' ע"כ הא דקאמ' רחבה ד' שאני אדרב קאמ' דאתניי' רחבה ובריאה דא"ל רב לאו ארחבה ד' קא"ל דברחבה דיסבר רב דפליגי ועד כאן לא קאמ' רב הכי אלא משום דקתני במתני' לר"י נמי רחבה ובריאה ואלא הא דקתני ר' יהוד' פליג וקתני הייתה של קש כו' ברחבה ד' וכיון דאשכח רב דר"י מפליג בין רחב טפח לרחב ד' מסתב' לי' טעמי' ואמ' הלכתא כוותי' אבל אנן דלית לן לדרב אלא כסתמא דמתניתין דר' יהודה אפי' ברחבה טפח קאמ' אע"פ שאינה בריאה. ולא אשכחן תנא דליפליג בה לא שאני לן בין רחבה ד' לרחב טפח כי היכי דלא שאני לרב לת"ק אלא הא דאיתמ' בירושלמי רב הונא בשם רב הלכה כר' מאיר והיינו ת"ק הלכה מכלל דפליגי היכי דמי אי ברחבה טפח האמ' רב דכ"ע רחבה ובריאה אלא ברחבה ד' האמ' רב הלכה כר' יהודה אע"פ שאינה בריאה ואי משום דפליג ר"ש לימא הלכה כר' יהודה ולהאי לישנא דבתוס' דהוה נהפך דר"י לדרבנן קשיא האתמ' התם בהדי' לרב ואית דבעי מימר דלא יכוון סברין כר"י דר"י אמר רחבה אע"פ שאינה בריא'. ותו דאתמ' התם שמואל אמר הלכה כר"י אטו שמואל נמי הוה מחליף שיטתי' ואי לא במאי פליגי ואיכא למימ' אע"ג דרב אזל אתניי' רחבה ו ריאה דברחבה טפח לא פליגי מ"מ אמר הלכה כר"מ ברחבה טפח לפי דעת חביריו ששנו דר"י בטפח נמי פליג ואשכחן כה"ג כדפרישו רבנן דתוס' בריש חביות שנשברה:

הא דר' זירא דכ"ע היא דבאין בין זה לזה ג"ט אפי' רבנן מודו כדאמרי כולהי רבוותאי וכל שאילו ינטל ויש בין זה לזה ג' ר' יהודה נמי מודי דלא אמרינן רואין דכל דמנח לבר ממקום הכשירו לא אמרינן בי' רואין כמאן דמנח במקום הכשירו אלא רואין כמאן דליתי' ואפי' לבוד לא אמרינן בי' דליהוי כמאן דמנח במקום הכשירו כדא"ר יוסי בר' יהודה ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מיו"ד (כן כתוב בהכ"י ונראה שצ"ל מך' וכן הוא בגמ') ותחתונה למטה מיו"ד ואוקימנא בפחות מג' והיינו דפרכינן הא נמי פשיטא אמתניתין דליכא למימ' מתניתין לר' יהודה אצטריכא דאע"ג דאיכא בין זה לזה ג' אמרינן רואין ולאפוקי מדר' יוסי בר"י משום דהא ליכא למ"ד ודהר' יונתן לא ידענא לה והיכא דעקעומיתה במקום הכשירה בתוך ך' אמה ולמעלה מיו"ד טפחים ובתוך המבוי ואם יגוד לעקמימות הא בין זה לזה ג"ט מסתברא דלרבנן דקיי"ל כוותי' פסולה דלא אמרינן רואין ולא דמי לדר' זירא דהתם עקמומיתה לא צריכין להכש' קורה דאפי' תינטל תכשו' הקורה בלבוד וכיון דקירה בלא עקמומיתה כשרה חשבינן לעקמומיתה כמאן דליתא ואפי' עקמומיתה חוץ למבוי נמי ותניא נמי הכי ומייתי לה בירושלמי קורה שראשה א' למעלה מך' אמה וראשה אחד בתוך כ' אמה רואין שאילו יגוד בתוך ג"ט והיא ניראת בתוך ך' מות' וכן ראשה א' למעלה מעשרה טפחים וראשה א' בתוך יו"ד טפחים רואין שאלו יגוד בתוך ג"ט והיא ניראת למעל' מיו"ד טפחי' מות' אבל הכא אפי' במקו' הכשיר' נמי שאלו תנטל עקמומיתה אין כאן קור' דהא יש בין זה לזה ג"ט ומשו' העקמומי' לא תכשי' הקורה דהא לא מציא מקבלא אריח בעקמומיתה ולרבנן רואין לא אמרי' ולא מיבעיא אי רבנן בעגונה נמי וכדאמרו בירושלמי אעגולה עוד היא דר"י אלא אפי' תימא מודו רבנן בעגולה התם מצי משפיא נה ומשוי לה מרובעת הכא לא מצי מתקן לה דאי שקלית לעקמומיתה ליכא קורה והריטב"א אמר בעקומה אפי' רבנן מודו כיון שתקונו אפשר מעצמו בלא שום דבר אלא שהוא מחוסר מעשה להסיר העקמימות וכן פי'