גאון יעקב עירובין עח

בזו חצי טפח ובזו חצי טפח כמה יהא ביניהן ר' זעירא אמר חצי טפח מה בין חצי טפח מכן וחצי טפח מכן וחצי טפח דאמצע תני ר' הושעיא טפח. שתי קורות בזו שליש וכ"ש ובזו שליש וכ"ש וביניהן בפחות משליש ייבא כו' דמר ר' יוחנן העומד והחלל מצטרפין בד' והוא שיהא עומד רבה על החלל. ע"כ. ש"מ מירושלמי דאי ליכא עומד מרובה שיעו' קורה טפח בתרווי' בעי כהרמב"ם וחלל שביניהן לא יהי' יות' מטפח ובאין בשתיהן טפח עומד מרובה בעינן וחזינן דהא דאתמ' לרבנן מ' ארחין ולרשב"ג כ' ארחין מוחלפת השיטה. חדא דמהא מתניתא איפכא שמעינן לה. ועוד אשכחן להרשב"א דאמ' קורה צריכה בריאה לקבל כ' אריחין ואמ' אם יש בה לקבל י"ח אריחין כשרה ע"י לבוד. ואי איתא מ' צריכה כרבנן. ועוד ר' זעירא ור' הושעיא הא לקבל אריח לרחבו ס"ל אלא איפכא מתניני בירושלמי איר בא לקבל דימוס לרחבו תני רבן שמעון בן גמליאל אומ' לארכו ומדפריך מה ביניהן מכלל דכ"ע קורה רחבה טפח וכדתנן סתמא וליכא מאן דפליג אלא כמה מלבין בטינא קמיפלגי רבנן סברי קורה מקבלת טפח ואידך חצי טפח מלבין לה בטינא וכדאמרן ורשב"ג סבר מניח אריח לארכו קורה מקבלת טפח וטפח מהאי גיסא וטפח מהאי גיסא מלבין לי' בטינא והיינו דפריך מה בניהן מכדי בין למר בין למר קורה רחבה טפח מאי בינייהו והומ"ל קורות מתאימות ביניהן אלא דעדיפא מינה קאמ' אפי' בחד קורה בריווח ביניהן על דעתהון דרבנן עשרין אריחין ע"ד רשב"ג ארבעין ומדשמעינן דכ"ע רחבה טפח ושמעינן בב' מתאימות דבעי טפח בתרווייהו על כרחך הא מתניתא הכי מיפרשה ב' קורות המתאימות ואין בזו לקבל אריח ולא בזו לקבל אריח אבל בשניהן יש כדי לקבל אריח לרחבו טפח שלא יהא רחוקות זו מזו ובלא לבוד קמיירי ר' זעירא מתרץ לטעמי' בזו חצי טפח ובזו חצי טפח וביניהן חצי טפח הרי טפח ומחצה ואם מקבלות אריח לרחבו בין הכל קאמ' הקורות והריוח שביניהן. ר' הושעיא מתרץ לטעמי' אפי' טפח חלל ביניהן יכולות לקבל אריח לרחבו אצבע מיכן ואצבע מיכן וקסב' ר' הושעיא עומד מב' רוחות הוי עומד א"נ כיון דאית בי' שיעורא ויכולה לקבל אריח שפיר דני רשב"ג אומ' אם מקבלות אריח לארכו ג' אע"פ שחללו יות' מיכן הואיל ומקבלות לארכן כשירה ואזדא רשב"ג לטעמי' דאמ' לארכו מניחן ומודי ר' זעירא לרשב"ג דאפי' פרוץ מרובה א"נ רשב"ג בקורה רחבה משיעורה. והרמב"ם נמי דאמ' אם יש בשתיהן כדי לקבל אריח שיהא בשתיהן טפח ויהו יכולת לקבל אריח קאמ' והיכי דמי כשאין מרוחקות זו מזו אלא טפח וכההיא דירושלמי ולא חש לפרושי דממילא משמע מדצריכא לקבולי אריח ובאחת למעלה וא' למטה דקאמ' ולא יהא ביניהן ג"ט כשרואין כו' לאו לאח' שירדה ועלתה וברוחב קאמ' אלא בגובה קאמ' שלא יהו זו גבוהה מזו ג"ט וכדאוקמינן בבבלי ובירושלמי וקאמ' כשרואין אותה שירדה כו' עד שיעשו זו בצד זו צריך שלא יהא גובה ביניהן ג"ט לאח' שירדה זו ועלתה זו לא יהא יות' מטפח ביניהן כדי לקבל אריח והרמב"ם דלא פריש טפח כתלמודא דידן דלא פריש אלא יכולה לקבל אריח והא שמעינן מירושלמי באין בשתיהן טפח עומד מרובה בעינן אע"ג דקיי"ל עומד כפרוץ מות' הנ"מ בשיש בכל העומד שיעו' אבל אין בכל העומד שיעו' והחלל משלי' לשיעורו עומד מרובה החלל משלימו עומד כפרוץ אינו מצטרף ופליגא דבבלי דאמרי בשמעתא דרחב מעש' ימעט גבי עור העסלא וחלל שלו מצטרפין בפרוץ כעומד פלגינן אלמא למאן דאמ' פרוץ כעומד מות' אצטרופי נמי מצטרף והשתא לדידן שתי קורות בזו שליש ובזו שליש שפי' דמי ולהריטב"א דאמ' התם אנא רבין נמי לאו דוקא קאמ' עומד מרובה מב' רוחות נמי מצטרף ובזו שליש חסר כל שהוא ובזו שליש חסר כ"ש ובניהן שליש וב' משהויין נמי שפי' דמי ואבע"א לא פליגי ורבין ורב דימי דוקא קאמרי וקסברה תלמודא דירושלמי כרבין דלא מצטרף עד שיהא עומד רבה על החלל. מיהא בין כך ובין כך שמעינן דפרוץ מרובה וליכא טפח בשתיהן פסולה וקשיא להראב"ד ולכולהי