גאון יעקב עירובין עז

למענ' מך' דאמרינן ההם כי קלשת לי' הו"ל קורה הניטלת ברוח ובהא הוא דאיכא דפס במבוי דמקצת שיעו' הכשרה למעלה מך' אבל היכא דאיכא שיעו' למעלה מיו"ד אע"ג דמשכא נמי למטה מיו"ד אימא אמרינן קלוש וכדאמרינן בעקמומיתה נוטה לתוך יו"ד רואין כל שאלו ינטל:

וכן ב' קורות המתאימות וכו' להראב"ד ורבותינו בעלי התוס' והריטב"א וה"ר יונתן לרבנן בעינן ב' קורות סמוכות זו לזו בתוך טפח ומחצה שיהיו ראוין לקבל רוחב האריח ואע"ג דליכא בתרווי' טפח אויר דביניהן מצטרף לשיעורא הואיל וחזיין לקבולי אריח אבל רחוקות זו מזו קרוב טפח ומחצה שאין יכולין לקבל אריח לרחבו אע"ג דאיכא בתרווי' טפח צריך קורה אחרת ואע"ג דבעלמא אמרינן לבוד הכא ראוין לקבל אריח בעינן וליכא מידי דהוה אקש וקנים דלא עדיפא לבוד מקש וקנים ואפי' לר' יודא דאכש' בקש וקנים איכא למימ' הכא מודי דגריעא מקש וקנים ורשב"ג אכש' אפי' רחוקות פחות מג"ט דחזיין לקבולי אריח לארכו ועלי' דר' יוסי בר"י אמר הריטב"א הא דאמ' אביי ס"ל כאבוה בחדא דאמרינן רואין והא ודאי בהאי רואין אפי' לרבנן הוא שאין חסרון חוץ לה אלא איידי דאמ' פליג עלי' כאבוה בחדא נקט הכא אבוה:

א"נ משום דאבוה אמר רואין בהדיא ע"כ. ולדידי' אחת למעלה ואחת למטה עדיפא ממונחות שתיהן בשוה דאלו בשתיהן בשוה ורחוקות זו מזו כטפח ומחצה פסלי רבנן ובזו למעלה ולזו למטה אם אינן גבוהות זו מזו ג"ט אמרי' חבוט ורואין כאלו הן בשוה זו בצד זו דחבוט עדיף מלבוד כי היכי דעדיפא באית בין טפח דאמרינן חבוט אפי' בגב' ג'. ה"נ עדיפא בדלית בי' טפח בגבו' פחות מג' וכן אמר הרשב"א כהריטב"א (עה"ק בית נתיבות שער א' סי' ה') אבל רבותי' בעלי' התוס' השוו המדות וכי היכי דפליגי רבנן בלבו' פליגי נמי בחבוט ודפריך התם מדר' יוסי בר"י דע"כ לא פליגי רבנן עלי' אלא משום דלית להו רואין דראוין לקבל אריח בעינן וליכא וכן אמר ר"ת והר"מ והראש דלית הלכתא כר' יוסי בר"י והאי רואין דהכא גרע מרואין דעקומה ועגולה דאפי' רבנן מודי והר"מ אמר אם יש בשתיהן לקבל אריח א"צ להביא קורה אחת. תרגמא ה"ה אליבי' אם יש בשתיהן רחב טפח ואין בין זו לזו ג"ט ולדידי' היכא דליכא בתרווי' טפח אין אויר דביניהם מצטרף שיעורא והיכא דאיכא בתרווי' טפח אף על גב דרחיקי עד ג' טפחי' כשרה דאמרינן לבוד ואף על גב דבכל מקום אמרינן לבוד אף להשלים לשיעורו כי הא דחבלים וקנים הכא דמשום הכירא כי ליכא בקורה טפח לא הוי הכירא ורשב"ג דאמ' אם מקבלות לארכו ג' אחמורי הוא דאחמו' ואצרוך בהו בתרוויי' שיעו' ג"ט ופליג נמי אמתני' דתנן קורה טפח ואיהו בתרוויי' ג"ט בעי ואע"ג דאיכא בחדא טפי מטפח לא מהניא והא דר' יוסי בר"י הלכתא היא כדקבע לה הרמב"ם להלכה דליכא מאן דפליג עלי' דכי היכי דאמרינן לרבנן לבוד ה"נ אמרינן חבוט דכי הדדי נינהו כדאמ' ר' אשי אהא דמשוכה או תלוי' והיינו דאותיב מינה בסוכה ואוקמה בפחות מג' ואביי דאמר ס"ל כאבוה דאמ' רואין הרמב"ם מתרץ לטעמי' כהריטב"א א"נ אביי מוקים לדר' יוסי בר"י ביש בין זו לזו ג"ט ואנן קי"ל כרבא דאוקמה בדלית ביניהן ג"ט כדאמ' הרב בעל כסף משנה:

והא דאמ' הרמב"ם היתה א' למעלה וא' למטה רואין כו' ולא יהא ביניהן ג"ט כשרואין אותה סירד' זו ועלתה זו בכוונ' עד שיעשו זו בצד זו פירשה ה"ה כשרואין כו' לא יהא ברוחב המרחק שבין זר לזו ג"ט ואמ' אבל במרחק גובה אפי' יות' מג' מצטרפות ותהו בה ובירושלמי אתו' אמר ר' בא כדי לקבל עליו דימוס של ארחין לארכו תני רשב"ג א' כדי לקבל עלי' דימוס של ארחין לרחבו מה ביניהן א"ר ישין בריווח ביניהן על דעתהון דרבנן ארבעין ארחין על דעתי' דרשב"ג עשרין ארחין שתי קורות