גאון יעקב עירובין עו

בסוטה דמחיקה בסתמא ליכא בכתיבה נמי לא אסרינן. ולא דמי לגט דכתיב וכתב לה לשמה ואפי' סתמא דעדיפא מאנתיק לשם אחרת מ"מ לאו לשמה איקרי. אבל גבי סוטה אימא הא דאצריך רחמנא מחיקה לשמה משום דאי לא אימחיק לשמה הא אימחק לשם אחרת ואי הוה משכחת אימחק בסתמא אימא ה"נ דלא הו' אצרך קרא לה לשמה. והריטב"א אמר כיון שכתיבה הכשר מחיקה עלי' קאי נמי ועשה לה קצת אלא דמסתמ' שלא תהא מרחל ללאה כיון דמנתקא לרחל לא הדרא ומנתקא ללאה במהדורא קמא מצאנו וז"ל:

ר"א בן ערך שמו ותרי ר' אליעז' בן ערך הוו דאיקר תלמידי' דר' יוחנן בן זכאי הוה ור' מאי' תלמידי' דר' עקיבא הוה ור"ע תלמידי' דר' אליעז' ור' יהושע חברי' דר"א בן ערך:

ב מעשה קוץ בעלמא ולא משום טומאה דאית בי' קא מרבה טומאה:

ושונין דבריהן ודברי ב"ש לרש"י לא הוי דומיא דמקדימין דברי ב"ש לדבריהן ועוד אטו דלא עלוב לא צריך מידרש קרא אלא היו שונין דעתין של ב"ש ואע"ג דלא ס"ל שונין כך אמרו ב"ש וכך אנו אומרין ולא עוד אלא דעתן של ב"ש הקדימו לדעת עצמן. והיינו דקאמ' ללמדך שלשה דברים כנגד שלשה שעשו ב"ה. שכל המשפיל עצמו כנגד עלובין. וכל הבורח מן הגדולה כנגד מקדימין דברי ב"ש ותלו הגדולה בב"ש. וכל הנדחה מפני שעה כנגד שונין דברי ב"ש. אע"ג דלא ס"ל הואיל ואכתי לא איקבע הלכה תנו תרויי' עד דאיקבע הלכה כוותי' ע"פ בת קול:

דף יד אידך חצי טפח מלבין לי' בטינא אמר הריטב"א אמתני' כי ע"י שצריך ללבן קורה זו בטיט מן הצדדין כמי שמכין אותה לקבל אריח הרי מרחיבה בטיט חצי טפח מדבריו נלמד שצריך ללבן הקורה בטיט מכאן ומכאן חצי טפח כמכין אותה לאריח ולא מצאנו לו חבר. אלא כולהו רבוותאי קורה טפח קאמרי ותו לא משום דכי רחבה טפח מצו לקבולי מהאי גיסא ומהאי גיסא אמר רבה ב"ר הונא קורה שאמרו צריכה שתהא בריאה כו' מדרבה ב"ר הונא ומדרב חסדא שמעינן דקורה בריאה לקבל אריח בעינן ודלא כר"י דאמ' רחבה אע"פ שאינה בריאה וכן אמרו בריש פירקין אי קלשת הו"ל קורה הניטלת ברוח וה"ר מרדכי משמי' דהר"מ דאמ' הלכתא כר' יודא אתמהא ותו הא איהו הוא דאמ' הלכתא כרבה ב"ר הונא דמעמידין א"צ להיות חזקין לקבל קורה ואריח מכלל דקורה בעיא לקבל אריח. והרב בעל הטורים אמר משום הר"מ דלית הלכתא כר' יוסי בר"י ומשום דסבי כר' יודא:

הניח קורה על גבי מבוי ופרס עלי' מחצלת כו' אמר הרא"ש משום הרשב"א קורה משוכה למטה מי"ט פסולה הואיל ויש שיעו' מחיצה נפקא מתורת קורה ומחיצה אין כאן דהו"ל מחיצה שהגדיים בוקעין בה. והרא"ש דידי' אמר וליתא דהכא משום דמכסיא כו' אבל כשהקורה ניראית בשביל גודלה לא נפקא מתורת קורה. ואמ' עלה הרב בעל בית יוסף בקורה מונחת למעלה מיו"ד קא מיירי דאי במונחת למטה מיו"ד אפי' אינה רחבה יות' מהראוי פסולה כדא"ר זירא ועקמומיתה בתוך יו"ד רואין כל שאלו ינטל כו' ובספרו ש"ע קבע אבל אם הניח קורה רחבה ונמשכת קצת כשרה. ואמ' עלה רבינו אלי' גאון ולי נראה כדברי הרשב"א כמ"ש בגמרא בהדיא שם ג' ב' חללה עשרה ומ"ש דהא מכסי' איירי למעלה מעשרה ופסול משום דמכסיא ומחיצה נמי ליכא כו' ע"כ. ואנן הא חזינן דהרשב"א נמי לא קאמ' אלא משום דאית בה שיעור מחיצה נפקא מתור' קור' אבל משו' דאימעט חללי' מיו"ד לא קאמ' והא דאמרי' התם הא קמ"ל דלמט' כלמעל' מה למעל' חללה ך' אף למט' חללה יו"ד ולמעוטי הניח הקור' משפת יו"ד ולמטה דכי קלשת לי' עד יו"ד הו"ל קורה הניטלת ברוח ונמצא מקצת שיעו' הכשר' בתוך יו"ד דומיא דמקצת'